לאחר שנים של ניסיונות לבטל את מדיניות "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת שגיבש המשרד להגנת הסביבה, הממשלה צפויה היום לקבל החלטה לבטלה, בניגוד לעמדת המשרד להגנ"ס. המטרה היא לאפשר את מימוש ההסכם לשינוע נפט של מדינות המפרץ מאילת לאשקלון, באמצעות הצנרת של קצא"א, ומאשקלון למכליות שימשיכו לאירופה.

לפי טיוטת ההחלטה, אותה העלו רה"מ בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והשר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ דוד אמסלם, הממשלה מבקשת לאמץ את מסקנות הוועדה הבין-משרדית שפורסמו לפני כשנה ובו המלצה על ביטול המדיניות. בטיוטת ההחלטה נקבע כי למשרד להגנ"ס יעמדו עד 180 ימים לבחון בקשות להגדלת כמות הנפט שישונע דרך אילת. עוד נקבע בהחלטה כי יש להרחיב את האישור להגדלת כמות הנפט המותרת לשינוע בתקופת המלחמה, גם למקרים בהם הנפט לא מיועד לשימוש מקומי. כלומר, לאפשר לקצא"א לשנע גם נפט לצרכים מסחריים.

בתוך כך, המשרד להגנת הסביבה כינס אתמול דיון רב משתתפים וקרא לראשי ונציגי הרשויות המקומיות בדרום, לארגוני סביבה ולשאר המשתתפים להצטרף אליו במאבק נגד אישור החלטת הממשלה הצפויה היום.

נוסח הצעת ההחלטה מצורפת בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המחלוקת על פעילות קצא"א באילת נמשכת, 5.12.2024
2. מי ייקח אחריות על הגדלת שינוע הנפט באילת?, 18.11.2024
3. פשרה בנושא פעילות קצא"א באילת, 22.08.2024
4. הרשויות המקומיות הצטרפו למחאה על פעילות קצא"א באילת, 06.08.2024
5. מחלוקת חריפה בין משרד רה"מ למשרד להגנ"ס בעניין קצא"א, 16.5.2024

ההחלטה: לבטל את מדיניות המשרד להגנ"ס

הצעת החלטת הממשלה שצפויה לעבור היום בישיבת הממשלה קובעת מספר החלטות מרכזיות:

• ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון: לבטל את המדיניות שקבע המשרד להגנ"ס בנובמבר 2021 (תחחת תמר זנדברג). מדיניות זו אסרה על הגדלת כמות הנפט שתשונע דרך נמל אילת, במטרה לצמצם את הסיכון למפרץ אילת.
• לוחות זמנים לבדיקת בקשת קצא"א להגדלת כמות הנפט שתשונע דרך אילת: הנחיית המשרד להגנ"ס לבחון בקשה להיתר רעלים תוך עמידה בלוחות זמנים של עד 135 ימים להשלמת הבחינה, ו-45 ימים נוספים אם יידרש מידע נוסף.
• ביטול תנאי "נפט לשימוש מקומי בלבד": המשרד להגנ"ס יבחן את הארכת תוקף הסעיף המיוחד בהיתר הרעלים שמתיר לשנע נפט ללא הגבלה דרך נמל אילת במהלך המלחמה, ואת ביטול ההגבלה שהנפט הנ"ל יהיה לשימוש מקומי בלעדי.

בנוסח ההחלטה שעולה היום לאישור הממשלה, מופיעים לראשונה עמדותיהם של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ושר האנרגיה, אלי כהן, שתומכים בהחלטה. השרה להגנ"ס עידית סילמן מתנגדת.

דיון חירום של המשרד להגנ"ס, הרשויות המקומיות, והירוקים

בשל הכוונה להעלות להצבעה את החלטת הממשלה המבטלת את מדיניות "תוספת אפס סיכון" באילת, השרה להגנ"ס עידית סילמן, ומנכ"ל משרדה כינסו אתמול דיון חירום רב משתתפים.

בדיון השתתפו מנכ"ל עיריית אילת, ראשי עיריית אשקלון ודימונה, נציגים מארגוני סביבה לרבות צלול ואדם טבע ודין, וגופים נוספים. השרה עידית סילמן קראה להם להיאבק ביממה הקרובה לקראת הדיון בהחלטה.

בדיון השתתף גם גיורא איילנד ששימש בעבר כראש המל"ל והיה אלוף בצה"ל. עמותת צלול פנתה אליו בבקשה לכתוב חוות דעת בנושא לאור ניסיונו הביטחוני. בדיון, איילנד הציג את עיקרי חוות הדעת שהכין,  והסביר כי הוא מצא שלהסכם שינוע הנפט של קצא"א יש תועלות קטנות מדי ביחס לסיכונים הרבים. אלה טיעוניו העיקריים אשר משקפים את הטענות הכלליות שמושמעות נגד בקשת קצא"א:

• תוספת הסיכון הצפויה היא של 500%, וזאת בשעה שהנפט אפילו לא אמור לשרת את תושבי ישראל אלא להיות משונע לאירופה.
• קצא"א היא חברה ממשלתית שעומדת להרוויח סכום לא גבוה עבור הרחבת הפעילות - כ-25 מיליון ₪ בשנה בסה"כ, ולא שווה עבור סכום כזה להסתכן.
• בשנה האחרונה ירו מעירק, תימן ואיראן לאילת. האיום עומד בעינו כל זמן שהאויבים עדיין רוצים לפגוע בנו. סיכון מסוים קיים גם מירדן וממצרים. ככל שיהיו יותר מכליות באילת כך הפיתוי של האויב לפגוע בנו – יגדל.
• גורמי הביטחון לא היו שותפים בהחלטה להרחיב את הפעילות. הם צריכים לא רק להגיב ולתת מענה אלא להיות שותפים לתהליך ניתוח הסיכונים.
• מדיניות המשרד להגנ"ס היא לא אפס סיכונים אלא אפס תוספת סיכונים. כבר היום יש סיכונים ולא צריך להגדילם.

4 שנים של מחלוקת על הגדלת שינוע הנפט באילת

כזכור, המחלוקת על הגדלת כמות הנפט שתיפרק בנמל אילת החלה לפני כ-4 שנים. המחלוקת החלה לאחר שנחתמו הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, והחברה הממשלתית קצא"א חתמה על הסכם לשינוע נפט שיגיע עם מכליות מאזור המפרץ הפרסי לנמל אילת, ומשם יעבור בצינורות של קצא"א למסוף שלה באשקלון ויוטען מחדש על מכליות שישנעו אותו ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.

בעקבות זאת, המשרד להגנת הסביבה קבע מדיניות המגבילה את פריקת הנפט בנמל אילת כדי לצמצם את הסיכון למפרץ אילת. באילת קיימת שונית אלמוגים הנחשבת לייחודית בעולם ודליפת דלק לים עלולה להרוס אותה באופן בלתי הפיך. מעבר לפגיעה האקולוגית וההיסטורית, הדבר עלול לפגוע קשות בתיירות באילת – מקור הכנסה מרכזי של העירייה.

בלב המחלוקת עומדת השאלה איזה סכום כסף ואינטרסים גיאו-פוליטיים, מצדיקים את הגדלת הסיכון לדליפת נפט בנמל אילת, שתפגע בשונית האלמוגים הייחודית ותפגע במוקד התיירותי העיקרי של אילת – הים האדום.

קצא"א וגורמים נוספים המשיכו לנסות לשנות את החלטת המשרד להגנ"ס כדי ליישם את ההסכם לשינוע הנפט של מדינות המפרץ. במסגרת הזו, הוקם לפני כשנה צוות בין-משרדי שכלל נציגים ממשרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות שונות. הצוות בחן את המדיניות והגיש לפני כחצי שנה דוח עם מסקנות והמלצות לביטול המדיניות של המשר להגנ"ס.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה פנה לשרה להגנת הסביבה בבקשה לבחון מחדש את המדיניות על רקע מסקנות הדוח, אשר ציין תועלות ביטחוניות וכלכליות בשינוע נפט דרך הנמל, לצד צמצום סיכוני זיהום.

אלא שהמשרד להגנ"ס לא אישר בינתיים לקצא"א להגדיל את כמות הנפט שהוא משנע, למרות דיונים חוזרים ונשנים במשרד רה"מ, עליהם דיווחנו בשנה החולפת.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המדיניות שלנו ברורה – עלינו להמשיך לשמור על מפרץ אילת. התמיכה הרחבה במפגש שקיימנו מצביעה על תמימות דעים בנושא - אין לבטל את הסמכויות ומדיניות המשרד. משמעות הצעת המחליטים היא הגדלת הסיכון לפגיעה לסביבה הימית הרגישה, והמשרד מתנגד בתוקף להצעה לביטול מדיניות המשרד. המשרד פועל בהתאם לסיכום עם משרד ראש הממשלה בנושא ומקיים עבודה בין-משרדית כנדרש. המשרד הוביל וימשיך להוביל מדיניות אחראית של הגנה על מפרץ אילת".

מחברת קצ"א נמסר: "ועדה מקצועית בין-משרדית בראשות אמיר ברקן, קבעה חד משמעית כי יש לאפשר לנמל קצא״א באילת לפעול באופן מלא, כאשר היא מתבססת על חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר, החוץ, המל״ל ורשות החברות. הותרת ההחלטה של השרה להגנ"ס לשעבר, תמר זנדברג, שהתקבלה בחוסר סמכות וללא בסיס מקצועי, תוביל לסגירת נמל קצא״א האסטרטגי באילת ולפגיעה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל."

החברה להגנת הטבע: "לצערנו הרב, ממשלת ישראל, מתעקשת לפעול להרס שונית האלמוגים במפרץ אילת, שהיא אחד מאתרי הטבע החשובים בישראל ובעולם והבסיס לפעילות הכלכלית - תיירותית של העיר. על ידי כך, הממשלה תפגע באופן ממשי, בתושבי העיר אילת, בתושבי הערבה והנגב, הגרים באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכל זאת - עבור בצע כסף, של חברת קצא"א, חברה עבריינית, שכבר יותר מפעם אחת, פגעה בטבע, בסביבה ובבריאות הציבור. החברה להגנת הטבע, קוראת לשרי הממשלה שלא לאשר את הצעת ההחלטה".

---

מסמכים רלוונטיים: