ראיון עם גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
למה צריך לסגור את בז"ן, מדוע סובל המשרד מחוסר אמון מצד הציבור, מה צריך לעשות כדי לטפל בקרקעות מזוהמות פרטיות ומהם היעדים שהציב לעצמו השנה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 07/1/2020

ההשפעה של המשרד להגנת הסביבה גדלה בשנים האחרונות לצד הגידול במודעות והדרישה הציבורית לאיכות חיים עם דגש על איכות הסביבה. אנו רואים את המשרד מעורב ומוביל מהלכים רגישים ומהותיים ברמה הלאומית: אסדות הגז, מיכל האמוניה, בתי הזיקוק בחיפה, מתקני השבה לפסולת, סגירת תחנות הכוח הפחמיות ועוד הרבה.

לקראת כנס סביבה 2050 שמתקיים היום, אנו מקיימים ראיון קצר עם גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.

רגולציה סביבתית | בחודשים האחרונים ניסה משרד רה"מ להניע תהליך של טיוב הרגולציה הסביבתית. אלא שהמשרד להגנ"ס ראה בכך ניסיון לפגיעה בסמכויותיו והתנגד בחריפות. מי טועה?

אנחנו ערים לצורך לשפר את הרגולציה הסביבתית, שתהיה יותר נוחה, זמינה ודיגיטלית, אך לא חושבים שמשרד רה"מ צריך להתערב בהחלטות המקצועיות של המשרד להגנ"ס, כמו שהוא לא מתערב בהחלטות המקצועיות של משרד הבריאות או משרדים אחרים.

במקרה המדובר חשבנו שנחצה הגבול בין טיוב רגולציה לביטול רגולציה ופגיעה בעצמאות של המשרד להגנ"ס וחששנו שיכפו עלינו שינוי דרך חוק ההסדרים, שבינתיים לא התגבש בשל מערכת הבחירות הנוספת.

מאז אנחנו בשיח והידברות עם משרד רה"מ והסיכום שלנו הוא שנפעל לשיפור הרגולציה בהסכמה משותפת.

תעשייה | כיצד משתלבת עמדת המשרד להגנת הסביבה על סגירת מתחם בזן עם דברים שאמרת (בכנס נאות חובב) לגבי עידוד תעשייה כבדה – "לא עוד מפעל בסין, אלא בישראל"?

אנחנו תומכים בתעשייה שעומדת בדרישות של המשרד להגנת הסביבה, אך בז"ן היא מקרה חריג.

יש מגמה עולמית של צמצום תעשיית הדלק הפוסילי ומעבר לאנרגיות מתחדשות. גם ערב הסעודית, שלא חסר לה נפט, משקיעה באנרגיות מתחדשות. בהתאם לכך, תעשיית הזיקוק העולמית תצטמצם ותיחלש.

בז"ן היא גורם פרטי שמחזיק קרקעות באזור ביקוש גבוה ומפריעה להתפתחות המטרופולין.

לכן, על רקע המגמה העולמית, אנחנו חושבים שעדיף לסגור את בית הזיקוק בחיפה באופן מושכל ומבוקר כשיש מול מי להתנהל בצד השני, ולא להגיע למצב שאנחנו נשארים עם מפגע סביבתי שאין מי שיטפל בו. ראה דוגמת תעשיות אלקטרוכימיות בעכו.

אמון הציבור | מדוע אנו נתקלים פעם אחר פעם בחוסר אמון של פעילים סביבתיים, עמותות סביבתיות, ואזרחים מן השורה בעמדה המקצועית של המשרד להגנ"ס, כשזה מגיע לסוגיות של סיכון/בריאות הציבור – דוגמת מיכל האמוניה, אסדת הגז לוויתן וכו'?

לדעתי זו שאלה שלא עוסקת רק באיכות סביבה, אלא ביחס שבין המדינה המודרנית לאזרחיה. מה מידת האמון של אזרחים כיום בשלטון ובממסד? התשובה כנראה לא גבוהה ומערכת הבחירות השלישית לא תורמת לכך.

לאחר הנישוב הראשון בלווייתן ולקראת הנישוב השני [הראיון התקיים לפני כן], אנחנו רואים שהעמדה של המשרד להגנ"ס הייתה נכונה. לנישוב הייתה השפעה סביבתית זניחה ולא נשקפה סכנה לבריאות הציבור.

העובדה שזה הפך לאירוע תקשורתי וציבורי, לדעתי פוגעת במאבק הסביבתי, מכיוון שבמאבקים הסביבתיים המשמעותיים הבאים יהיה קשה יותר לגייס את הציבור והתקשורת. אני גם לא בטוח שהגורמים העומדים מאחורי האירוע הזה, הם אנשי איכות הסביבה.

המשרד עשה כל שביכולתו, אך האקלים הציבורי שנוצר הוא כזה שקשה מאוד לתפקד בו. אני לא חושב שלמשרד היה 'אשם תורם' במצב שנוצר. כשיסתכלו לאחור, עוד חודש-חודשיים, יאמרו שהמשרד להגנ"ס היה מאוזן, שקוף ולא נכנע לפופוליזם. 

אכיפה | האם תוכל לפרט על התקנות לחוק רישוי עסקים שהמשרד להגנ"ס רוצה לקדם כך שיאפשרו אכיפה מיידית כנגד מפגעים סביבתיים?

התיקון החדש לחוק רישוי העסקים מאפשר הטלת עיצומים כספיים כנגד הפרות של תנאי רישיון העסק, שכיום ניתנות לאכיפה רק במישור הפלילי.

כדי שנוכל להשתמש בכלי העיצומים הכספיים, אנחנו נדרשים להתקין צו שיקבע את סוגי ההפרות והעיצום הכספי שיינתן בגינן, ובנוסף תקנות שיאפשרו הפחתת עיצום כספי. זה המהלך שאנחנו רוצים לקדם. קודם לנסח את התקנות, ולאחר מכן לקבל את הסכמת שר המשפטים ולהעביר אותם לאישור הוועדה בכנסת.

חשוב להבין שאכיפה פלילית דורשת מהמשרד להגנ"ס להשקיע משאבים רבים בתהליכים שנמשכים שנים בבתי המשפט, ולא כל הפרה מצדיקה זאת. למשל בעיה בדיווח או ברישום של דיגום שפכים. כך נוכל להפנות את המאמצים של האכיפה הפלילית לאותם מקרים חמורים בהם זה נדרש.

במהלך הזה יש יתרון גם למפעלים ולעסקים, שלא כל הפרה של רישיון העסק היא פלילית, אלא יש מדרג והפרות קלות יחסית ייסגרו בעיצום כספי. כמובן שגם הציבור ייהנה מאכיפה סביבתית יעילה יותר. 

השימוש העיקרי בכלי החדש יהיה בתחומים בהם אין חקיקה שמאפשרת הטלת עיצומים כמו פסולת ושפכים.

קרקעות מזוהמות | אמנם הפרויקט של שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה מתקדם יפה, ואף מתרחב - אלא שהוא נותן מענה רק למקרים בהם המדינה הייתה הגורם המזהם. מה לגבי מקרים בהם המזהם היה גורם פרטי? האם תנסו לקדם חוק קרקעות מזוהמות כפתרון כולל?

הבעיה מוכרת. במקרים בהם הגורם המזהם הוא פרטי והוא עדיין קיים, יש לנו ממי להיפרע והנושא מטופל. אך אין לנו פתרון למקרים בהם הגורם המזהם הוא פרטי וכבר אינו קיים ונותרה קרקע מזוהמת. שם כנראה שנזדקק לחקיקה.

גורמי המקצוע במשרד להגנ"ס בוחנים את הנושא, אך צריך לראות איך זה משתלב עם תוכניות העבודה וסדרי העדיפויות של המשרד.

איזה יעדים היית רוצה שהמשרד להגנ"ס ישיג בשנת 2020?

משרדנו אמון על שלל נושאים קריטיים בחייו של האזרח ולפיכך קשה לבחור ועדיין ראוי להתמקד ולכן אציין את הנושאים הבאים:

  • פסולת בניין: סיום הליך החקיקה, הפסקת ההשלכה הפרועה בשטחים הפתוחים.
  • מתקני השבת אנרגיה מפסולת: סיום עידן הטמנת הפסולת- קידום הליך סטטורי באמצעות הות"ל ופרסום מכרזים בינלא"מ להקמת מתקנים.
  • אישור הממשלה לתוכנית לאומית לצמצום זיהום אויר: קביעת יעדים להפחתת השימוש בדלקים מאובנים, בתחבורה הציבורית והפרטית, ובתהליך ייצור אנרגיה. תקן מחייב לבנייה ירוקה וקביעת יעדים גבוהים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
  • קידום האכיפה המינהלית: קידום תקנות המאפשרות אכיפה באמצעות עיצום במקום הליך פלילי לשם אכיפה יעילה ומהירה.
  • שרפות פסולת לא חוקיות: חיוב הרשויות לפנות את כל זרמי הפסולת לאזרחים (גושית, גזם וכו)

ועדיין לא הספקתי לומר כלום על הגנה על מגוון ביולוגי, הגנה על הסביבה החופית והימית, תכנית המשך לטיפול באסבסט ועוד.. יש עוד הרבה עבודה לפנינו.

-------------

יש עוד שאלות רבות שהיינו רוצים לקבל עליהן תשובות, אך ניאלץ להשאיר אותן לפעם הבאה. בינתיים אתם מוזמנים לפגוש את גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בכנס סביבה 2050 שמתקיים היום.