בית המשפט דחה את בקשת המדינה להיות התובעת הבלעדית בפרשת דילזגייט של פולקסווגן
תובעים פרטיים הגישו את הבקשה לתביעה לפני 7 שנים ורק כעבור 5 שנים הגישה מדינת ישראל בקשה משלה. בית המשפט הציע למדינה להצטרף לתביעה, אך לא אישר לה להיות התובעת הבלעדית
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 18/12/2022

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה את בקשת המדינה להיות התובעת הבלעדית בתביעה ייצוגית נגד פולקסווגן בפרשת דיזלגייט שהתפוצצה בעולם בשנת 2014.

המדינה ביקשה לבטל את בקשת התביעה שהגישו תובעים פרטיים לפני כ-7 שנים ולאשר אותה כתובעת בלעדית, משום שרק היא יכולה להוכיח כי נגרם נזק לכלל הציבור מזיהום האוויר העודף שנפלט מרכבי פולקסווגן. בית המשפט לא קיבל את טענתה אך אפשר לה להצטרף לתביעה. בתוך כך, הוא אישר את הבקשה לתביעה ייצוגית ורק כעת יחלו הדיונים, 7 שנים לאחר הגשת הבקשה הראשונית על ידי התובעים הפרטיים.

במסגרת פרשת דיזלגייט התגלה כי בדגמים מסוימים של כלי רכב בעלי מנוע דיזל מתוצרת פולקסווגן, החברה התקינה תוכנה שמציגה הפחתה משמעותית של נתוני זיהום אוויר במנועי הרכב בעת מבחני רישוי לרכב, לעומת השימוש בעת נהיגה רגילה. נתוני הפליטה, בעיקר של תרכובות גזים מזהמים מסוג תחמוצות חנקן ,NOx גדלו בהיקפים גדולים מאוד בנהיגה על הכביש.

בעקבות כך ארה"ב הגישה תביעה משפטית נגד פולקסווגן, ותובעים פרטיים בישראל שנפגעו לכאורה באופן אישי מהתרמית, הגישו גם הם בקשה לתביעה ייצוגית. רק כ-5 שנים מאוחר יותר, בשנת 2018,  החליטה מדינת ישראל להגיש בקשה לתביעה משלה, ואז גם דרשה להיות התובעת הבלעדית ולבטל את בקשת התביעה של האחרים.

התובעים הפרטיים התנגדו לביטול תביעתם לאחר שהשקיעו במשך שנים זמן, אנרגיה וכסף בבית המשפט, והשופטת אישרה את בקשתם להישאר בתביעה ודחתה את בקשת המדינה להיות תובעת בלעדית.


כתבות רלוונטיות:

  1. פרשת דיזלגייט: ישראל תובעת 523 מיליון ₪, 13.7.2020
  2. מעדכנים את הנוסחה לתימחור נזקי זיהום אוויר, 08/03/2020
  3. דיזלגייט בישראל: המדינה מגייסת עד מומחה גרמני28/4/2019
  4. פולקסווגן ו BMW-נקנסו במיליארד $ כי לא הפחיתו מספיק פליטות, 21.7.2021
  5. פרשת דיזילגייט: מנכ"ל אאודי נעצר21/6/2018
  6. מידע נוסף על זיהום אוויר מתחבורה | Infospot

מי ראוי לבקש פיצוי עבור הציבור?

שלושה תובעים פרטיים, בעלי רכב שבו הותקנה התוכנה המטעה, דורשים בתביעתם פיצוי עבורם ועבור הציבור שנאלץ להיחשף לזיהום אוויר מוגבר. התובעים מבקשים פיצוי עבורם בשל ירידת ערך השוק של הרכב לאחר תהליך ריקול, עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה וחשיפה לזיהום אוויר מוגבר. אך גם עבור הציבור מבקשים התובעים פיצוי, וטוענים כי חוק תובענות ייצוגיות מאפשר אכיפה פרטית של נזקים שנגרמים מעוולות סביבתיות.

לעומת זאת, המדינה ביקשה להיות התובעת הבלעדית בגין הסעיף של פגיעה בציבור בשל זיהום אוויר, ולבטל את שאר בקשות התביעה הפרטיות, משום שלדבריה לא יעלה בידי התובעים הפרטיים להוכיח קשר סיבתי בין זיהום האוויר לבין הנזק הנטען, ועל כן נמוכים סיכויי תביעתם להתקבל.

המדינה הוסיפה כי לה יש יכולת להוכיח כי נגרם לה, כמדינה, נזק קונקרטי עקב זיהום האוויר, כגון נזק כספי שנגרם לקופת המדינה, למשק ולציבור כולו בעקבות פליטה עודפת של תחמוצות חנקן [NOx] מכלי הרכב. זאת בעקבות תשלום על אובדן ימי עבודה של נפגעי הזיהום שחלו או אושפזו, ירידה בפריון ובתשלומי מסים ועוד.

בתגובה, טענו התובעים הפרטיים כי תביעתם מבוססת יותר והושקעו בה משאבים רבים משך שנים עד שהמדינה התעוררה והגישה תביעה. לדבריהם, הם השקיעו בתביעה ממיטב כספם, זמנם ומרצם והחוק מאפשר להם לבקש פיצוי בגין נזקים סביבתיים גם עבור הציבור. כאמור, השופטת אישרה את בקשת התביעה הפרטית ואמר כי הוא מאפשר למדינה להצטרף לתביעתם.

12,000 רכבים מזהמים נמכרו בישראל

כאשר נחשפה הפרשה בארה"ב, חברת פולקסווגן הודתה בייצור ובשיווק של כ־11,000,000 כלי רכב בעלי מנוע מסוג זה. לפי כתב התביעה, חברת צ'מפיון מוטורס ייבאה לישראל 12,024 כלי רכב מהסוג הרלוונטי, תוצרת סקודה, פולקסוואגן, אאודי וסיאט בין השנים 2016-2008, שקיבלו במרמה את אישור המעבדה המוסמכת על עמידה בתקינה האירופאית בעניין זיהום אוויר, ועל בסיסו ניתן אישור השיווק בישראל. לאחר שהתבררה התרמית, ישראל דרשה מיצרניות הרכב לזמן את כלי הרכב ה"פגועים" לתהליך ריקול.

ישראל מאשימה את החברות המייצרות ומשווקות את כלי הרכב המזהמים בהונאת גורמי הרגולציה בישראל, תוך הצגת נתוני פליטת גזים מזויפים העומדים לכאורה בדרישות התקינה ואלמלא הזיוף לא היו מקבלים אישור להיכנס לגבולות ישראל.

הערכת היקף עודף פליטת המזהמים מסוג תחמוצות חנקן (NOx) מכלי הרכב המדוברים, עומדת על 3,881 טון. החברות מואשמות בפגיעה בסביבה, באוויר הנקי, באיכות חיי הציבור ובבריאותו, וכן בפגיעה במדיניות הממשלתית המשקיעה משאבים רבים מכספי הציבור לצמצום היקף פליטות מזהמים בישראל.

בארה"ב ובגרמניה ננקטו נגד פולקסוואגן שורה של הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים, ובמסגרת ההסדר הסופי בארה"ב נשאה החברה בסכום של כ-22 מיליארד דולר. מדינת ישראל דרשה בתביעתה משנת 0220 פיצוי של 523 מיליון ₪ לציבור.

פולקסווגן מכחישה חלק מהטענות

התובעים הפרטיים טוענים בין היתר כי לאחר שהרכב שברשותם, תוצרת קבוצת פולקסווגן, נדרש לריקול, הוא החל לצרוך יותר דלק. זאת בנוסף לירידת הערך שלו עקב הפגיעה בתדמית המותג ונתוני זיהום האוויר האמיתיים שלו, ובנוסף גם לחשיפה שלהם ושל הציבור לזיהום אוויר מוגבר.

בתגובה לטענות נגדה, קבוצת פולקסווגן טוענת בין היתר כי התובעים לא הוכיחו שהיא הפרה את התקינה האירופית, ואף אם ייקבע שהופרה, הרי שלא הוכח שנגרם נזק, לא לסביבה ולא לבעלי כלי הרכב המושפעים. עם זאת, פולקסווגן אינה חולקת על כך שהותקן בחלק מכלי הרכב שלה התוכנה ששינתה את תוצאות רמת זיהום האוויר. בישראל מדובר בכ-12,000 כלי רכב בלבד, לדבריה.

החברה הוסיפה כי החליטה על הסרת הרכיב התרמיתי באירופה ותשלום הקנסות שהוטלו עליה, אך עשתה זאת משיקולים כלכליים ולא משום שהיא מודה בכל המיוחס לה.

עוד טענה החברה שעודף ה-NOX שנפלט התקזז עם פיחות פליטת חלקיקים אשר מזהמים פי שניים יותר.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה