ב"כנס זיהום סביבתי בקרקע ומים" שהתקיים לאחרונה, הוצגה קבוצת מזהמים בעייתית ומסוכנת שהחלה להיות מטופלת בארה"ב ואירופה בשנים האחרונות, אך בישראל טרם זכתה להתייחסות של ממש. מדובר בחומרים אורגניים מופלרים בשם PFAS - Poly Fluorinated Alkyl Substances
הדברים הוצגו בהרצאה שהעביר ד"ר רפי מנדלבאום, מייסד ומדען ראשי של חברת אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות, מהחברות המובילות בישראל לטיפול בקרקעות מזוהמות.
קבוצת החומרים PFAS סונטזה לראשונה בשנות ה-50 ונכנסה לשימוש נרחב בתעשייה. בשנות ה-80 גילו ריכוזים של PFAS בגופם של עובדי ייצור שעסקו בהם וב-1997 גילו PFAS בדגימות דם של אנשים מרחבי העולם שלא עבדו עם החומר. ב-2006 הסכימו 8 יצרנים בארה"ב, שעשו שימוש נרחב בחומרים אלה, להפסיק את השימוש בהם באופן הדרגתי. ב-2008 האיחוד האירופאי הגדיר מהי הצריכה יומית המרבית המותרת של חומרים אלה במזון ובמים.
כתבות רלוונטיות:
ב-2013 הסתיים מחקר בן 7 שנים שמצא קשר בין החומרים האלה לשורה של בעיות בריאותיות וב-2015 חתמו מאות מדענים ואנשי מקצוע על הצהרת מדריד הקוראת להפסיק את השימוש בחומרי PFAS. באותה שנה, בית משפט בארה"ב הכיר לראשונה באחריותו של יצרן כלפי חולת סרטן הכבד בעקבות חשיפתה למים הנגועים ב-PFAS. בו בזמן התחילו לשקם קרקעות ומי תהום שנמצאו מזוהמים בחומרים אלה.
הבעייתיות שלPFAS כמזהמי קרקע ומי תהום נובעת מהמאפיינים הכימיים שלהם ומהשימוש הנרחב שנעשה בהם בעשורים האחרונים. בין המאפיינים של חומרי הקבוצה:
מאפיינים אלה גורמים לפלומות זיהום במי התהום שיכולות להגיע למרחקים של עשרות קילומטרים.
אלה השימושים הנפוצים בחומרי PFAS, בין היתר:
בהתאם לכך, להלן סוג האתרים שבהם יכול להימצא זיהום PFAS:
קבוצת חומרי ה-PFAS מכילה אלפי חומרים, אשר לשניים ידועים (PFOS ו-PFOA) הוגדרו ערכי סף מאוד נמוכים בחו"ל, למשל 0.65 ppb באירופה. ד"ר מנדלבאום הסביר כי מידת החומרה של ערכי סף נובעת מהטוקסיות הגבוהה של החומרים וכתוצאה מהתקדמות היכולת הטכנולוגית המשמשת למדידתם, כך שבשנים האחרונות מתקיימת מגמה של ירידת ערך הסף שכנראה תימשך.
כיום אין בישראל ערכי סף ל-PFAS.
בגלל האופי הכימי של ה-PFAS שיטות השיקום הסטנדרטיות (פירוק ביולוגי או ספיחה) קשות ליישום. לכן הפתרונות הנהוגים בעולם לשיקום הקרקעות המזוהמות בהם הם שריפה או מיצוב מיצוק. לצורך טיפול במי תהום נעשה שימוש בעיקר ב-Pump & Treat והטיפול נעשה באמצעות פחם פעיל או החלפת אניונים.
שיטות החמצון הרגילות לא אפשריות בגלל חוזק הקשר של פחמן-פלואור. כיום שיטות מתקדמות לפירוק חומרים אלה באתר עצמו נמצאות בפיתוח. ד"ר מנדלבאום הסביר כי עלות הטיפול יקרה מאוד בשל כושר הספיחה הנמוך יחסית.
תגובת רשות המים: "הנושא ידוע לאנשי המקצוע ברשות המים. כפי שגם מצוין בכתבה, מדובר על חומרים חדשים שטרם נכנסו לתקינה בעולם. בנוגע למידע על השפעתם הבריאותית יש לפנות למשרד הבריאות. למרות האמור לעיל, אנשי המקצוע ברשות המים פיתחו בשנים האחרונות שיטות חדשניות לגילוי מזהמים שונים שאינם כלולים בתקינה ונושא הכללת מזהמים ממשפחת PFAS נבחנת במסגרת זו."
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "הרגולציה בישראל מוסדרת, בין היתר, באמצעות חוק החומרים המסוכנים- 1993 ותקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), 1996. מפעלים אשר עוסקים בקבוצת החומרים PFAS, לרבות אחסון, ייצור, הובלה וכו', בכמות המחייבת בהיתר רעלים, נדרשים לעמוד בדרישות הממונה בתנאים להיתר הרעלים. עוד יצוין, כי חומרים אלו מוגדרים באמנת רוטרדם ובאמנת שטוקהולם, בעוד ישראל חתומה על שתי אמנות אלו ופועלת ברוח האמנות. יודגש כי ישראל אשררה את אמנת רוטרדם וכי בקשות ייבוא של החומרים מקבוצת PFOS, מחייבות באישור המשרד לייבואם.
לעניין זיהומי קרקע- בישראל אין כיום ערכי סף ל PFAS בקרקעות, המשרד בוחן בימים אלו את היקף השימוש בחומר ופוטנציאל הזיהום בקרקע. ככל שיידרש המשרד ינחה באופן החקירה והטיפול במזהם זה."
הדברים נאמרו בכנס השפעות ודרכי התמודדות של זיהום סביבתי בקרקע ומים ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים
ספקים לטיפול בזיהום קרקע:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ורידיס | דורון בכר | 054-9360419 | verisoil@infospot.co.il |
קומפוסטאור | ליאת גרוס | 072-3719906 | compost@infospot.co.il |
גרינסויל | סתיו אמרוסי | 054-9360575 | greensoil@infospot.co.il |
טיבכו | רותם נסל | 072-3942060 | tibco@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |