PFAS | המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל לא מטופל
קבוצת החומרים PFAS אחראית לזיהום קרקעות ומי תהום נרחב. כתוצאה מהסיכון שחומרים אלו גורמים, נאסר או הוגבל השימוש בהם באירופה וארה"ב, והוגדרו ערכי סף מותרים לקרקעות ומי תהום. בישראל אין עדיין התייחסות לבעיה, מה אומרים על כך ברשות המים והמשרד להגנת הסביבה?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 15/11/2016

במסגרת "כנס זיהום סביבתי בקרקע ומים" שהתקיים לאחרונה, הוצגה קבוצת מזהמים בעייתית ומסוכנת שהחלה להיות מטופלת בארה"ב ואירופה בשנים האחרונות אך בישראל טרם זכה הנושא להתייחסות. מדובר בחומרים אורגניים מופלרים בשם PFAS - Poly Fluorinated Alkyl Substances

הדברים הוצגו בהרצאה שהעביר ד"ר רפי מנדלבאום, מייסד ומדען ראשי של חברת אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות, החברה המובילה בישראל לטיפול בקרקעות מזוהמות.

ההיסטוריה של PFAS

קבוצת החומרים PFAS סונטזה לראשונה בשנות ה 50 ונכנסה לשימוש נרחב בתעשייה. בשנות ה- 80 גילו ריכוזים של PFAS  אצל עובדי ייצור שעסקו בהם וב 1997 גילו PFAS בדוגמאות של דגימות דם מאנשים מרחבי העולם שלא עבדו עם החומר. ב 2006 הסכימו 8 יצרנים בארה"ב, שעשו שימוש נרחב בחומרים אלה, להפסיק את השימוש בהם באופן הדרגתי. ב 2008 האיחוד האירופאי הגדיר צריכה יומית מרבית מותרת במזון ומים.

ב 2013 הסתיים מחקר בן 7 שנים שמצא קשר בין החומרים האלה לשורה של בעיות בריאותיות וב 2015 חתמו מאות מדענים ואנשי מקצוע על הצהרת מדריד הקוראת להפסקת השימוש בחומרי PFAS. באותה שנה, לראשונה, הכיר בית משפט בארה"ב באחריותו של יצרן כלפי חולת סרטן הכבד שקשור לזיהום מים בחומרים אלה ובמקביל התחילו לשקם קרקעות ומי תהום המזוהמים בחומרים אלה.

מדוע חומרים ממשפחת ה- PFAS  גורמים לזיהום נרחב?

הבעייתיות שלPFAS  כמזהמי קרקע ומי תהום נובעת מהמאפיינים הכימיים שלהם והשימוש הנרחב שנעשה בהם בעשורים האחרונים. בין המאפיינים של החומר:

  • מסיסות גבוהה מאוד במים
  • עמידות גבוהה לפריקות ביולוגית
  • קבוע ספיחה נמוך לחומר אורגני

מאפיינים אלה גורמים לפלומות זיהום במי התהום שיכולות להגיע למרחקים של עשרות קילומטרים.

בין השימושים הנפוצים ניתן למנות:

  • מוצרי צריכה עמידים למים ושמן (נייר, בגדים, שטיחים, סירים ומחבתות)
  • חומרים לכיבוי דלקות מסוג 2 (שריפות דלקים)
  • חומרים למניעת רחף בתהליכי ציפוי
  • תהליכי ייצור של מוליכים למחצה
  • תעשייה התעופה והאלקטרוניקה

בהתאם, סוג האתרים בהם יכול להימצא זיהום PFAS:

  • מפעלים ביטחוניים ומחנות צבא
  • בתי זיקוק ומפעלים כימיים
  • שדות תעופה
  • תחנות כיבוי אש, אחסון חומרי כיבוי ואזורי אימונים בכיבוי אש
  • מטמנות
  • אתרי ציפוי מתכות

ערכי הסף המותרים של PFAS

קבוצת חומרי ה PFAS מכילה אלפי חומרים, כאשר לשניים ידועים מתוכם (PFOS ו PFOA) הוגדרו ערכי סף מאוד נמוכים בחו"ל, למשל 0.65 ppb באירופה. ד"ר מנדלבאום הסביר כי ערכי הסף לחומרים אלה נובעים מהטוקסיות הגבוהה שלהם, וכתוצאה מהתקדמות היכולת הטכנולוגית המשמשת למדידה שלהם, כך שבשנים האחרונות יש מגמה של ירידת ערך הסף, מגמה שכנראה תימשך.

בישראל אין כיום ערכי סף ל PFAS.

איך מטפלים בזיהום קרקע ומי תהום ב PFAS?

בגלל האופי הכימי של ה- PFAS  שיטות השיקום הסטנדרטיות (פירוק ביולוגי או ספיחה) קשות ליישום ולכן הפתרונות לשיקום הקרקעות המזוהמות ב -PFAS  הנהוגות בעולם הן בשריפה או מיצוב מיצוק. לצורך טיפול במי תהום נעשה בעיקר שימוש ב Pump & Treat כאשר הטיפול נעשה באמצעות פחם פעיל או החלפת אניונים.

שיטות החמצון הרגילות לא אפשריות בגלל חוזק הקשר פחמן-פלואור. כיום נמצאות בפיתוח שיטות מתקדמות לפירוק חומרים אלה באתר עצמו. ד"ר מנדלבאום הסביר כי עלות הטיפול מאוד יקרה בגלל כושר הספיחה הנמוך יחסית.

התייחסויות

תגובת רשות המים: "הנושא ידוע לאנשי המקצוע ברשות המים. כפי שגם מצוין בכתבה, מדובר על חומרים חדשים שטרם נכנסו לתקינה בעולם. בנוגע למידע על השפעתם הבריאותית יש לפנות למשרד הבריאות. למרות האמור לעיל, אנשי המקצוע ברשות המים פיתחו בשנים האחרונות שיטות חדשניות לגילוי מזהמים שונים שאינם כלולים בתקינה ונושא הכללת מזהמים ממשפחת PFAS נבחנת במסגרת זו."

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "הרגולציה בישראל מוסדרת, בין היתר, באמצעות חוק החומרים המסוכנים- 1993 ותקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), 1996. מפעלים אשר עוסקים בקבוצת החומרים PFAS, לרבות אחסון, ייצור, הובלה וכו', בכמות המחייבת בהיתר רעלים, נדרשים לעמוד בדרישות הממונה בתנאים להיתר הרעלים. עוד יצוין, כי חומרים אלו מוגדרים באמנת רוטרדם ובאמנת שטוקהולם, בעוד ישראל חתומה על שתי אמנות אלו ופועלת ברוח האמנות. יודגש כי ישראל אשררה את אמנת רוטרדם וכי בקשות ייבוא של החומרים מקבוצת PFOS, מחייבות באישור המשרד לייבואם.

לעניין זיהומי קרקע- בישראל אין כיום ערכי סף ל PFAS בקרקעות, המשרד בוחן בימים אלו את היקף השימוש בחומר ופוטנציאל הזיהום בקרקע. ככל שיידרש המשרד ינחה באופן החקירה והטיפול במזהם זה."


הדברים נאמרו בכנס השפעות ודרכי התמודדות של זיהום סביבתי בקרקע ומים ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים

 -----------

קישורים רלוונטיים:

  1. 20%  מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. הזיהום מתפשט. מה עושים? 09.11.2016
  2. עדכון מדיניות קרקעות מזוהמות, 27.10.2016
  3. מי מוכן לקנות קרקע מזוהמת של משרד הביטחון? 18.09.2016
  4. פרויקט שיקום הקרקעות של משרד הביטחון מתחיל, 07.07.2016
  5. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot