תאגיד המיחזור לפסולת אריזות 'תמיר' פרסם דוח המסכם את פעילותו ליישום חוק האריזות במחצית הראשונה של 2021. לצד דיווח על המשך עמידה ביעדי המיחזור וגידול בפרישת הפחים הכתומים ובכמות היצרנים והיבואנים החתומים עמו, בתמיר מציינים כי צפויה עליית מחירים משמעותית בדמי הטיפול שמשלמים היצרנים והיבואנים לשנת 2022.

במקביל לדוח של תמיר, גם המשרד להגנ"ס פרסם (באיחור רב) דוח המסכם את יישום חוק האריזות בשנים 2019-2016. לפי הדוח של המשרד, תמיר עמד ביעדי המיחזור בשנים המדוברות, למעט באריזות זכוכית ולכן המשרד שוקל לשנות את חוק האריזות בהקשר הזה.

כמו כן, נותרו רשויות מקומיות בודדות שמפרות את חוק האריזות בכך שלא התקשרו עם תמיר, הגדולה והחשובה שבהן – ירושלים – שנמצאת במחלוקת עם המשרד להגנ"ס על הנושא הזה כבר מספר שנים. המשרד מציין בדוח כי הוא בוחן צעדי אכיפה.

כתבות רלוונטיות:

1. 53 קנסות ליבואנים ויצרנים בגין חוק האריזות, 03.08.2021
2. סיכום שנת 2020 בפסולת אריזות, 07.3.2021
3. חידוש הכרה בתאגיד מיחזור לפסולת אריזות, 17.2.2021
4. עלייה של 420% בדמי הטיפול למיחזור אריזות פלסטיק, 31.1.2021
5. סיכום שנת 2019 בפסולת אריזות, 23.04.2020
6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

78 יצרנים ויבואנים חדשים הצטרפו לתמיר מתחילת השנה

תאגיד מיחזור האריזות תמיר הוא הגוף היחיד שאושר על ידי המשרד להגנ"ס ליישום חוק האריזות עבור יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים עליהם חלים יעדי איסוף ומיחזור פסולת אריזות. בדצמבר הקרוב יסתיימו 5 שנות תקופת ההכרה השנייה של תמיר והוא נדרש לחדש את ההכרה, אך גופים נוספים יכולים גם הם להגיש בקשה.

תאגיד תמיר מדווח כי מתחילת השנה התקשרו עמו 78 יצרנים ויבואנים חדשים, כך שכיום חתומים עמו כ – 1,700 יצרנים ויבואנים. אחת המטרות החשובות של תמיר היא הגדלת כמות היצרנים והיבואנים החתומים עמו, שכן הם היחידים שמממנים את פעילות תאגיד המיחזור על פי חלקם היחסי באריזות.

ואכן, התאגיד מדווח כי הוא נוקט בפעולות רבות כדי להגדיל את כמות היבואנים והיצרנים שיממנו את פעילותו, לרבות קמפיין שיזם ביולי האחרון תחת הכותרת "היכנסו לפני שתיקנסו".

בתוך כך, התאגיד טוען כי בעקבות פניות שלו למשרד להגנ"ס החליט המשרד להגביר את האכיפה, כך שבכל רבעון צפויים להישלח 50 מכתבי התראה לפני קנס ליבואנים ויצרנים שטרם התקשרו עם תמיר. כלומר, 200 יבואנים ויצרנים פוטנציאליים להשתתפות בנטל.

בהתאם לכך, לאחרונה דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה הוציא מתחילת השנה 47 התראות על כוונתו להטיל עיצומים כספיים על יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם גוף מוכר ליישום חוק האריזות.

חשוב לציין שמלבד החשיפה לקנס בגובה של כ-150,000 ₪ (או 120,000 ₪ בגין הפרה ראשונה), יבואנים ויצרנים של אריזות ומוצרים ארוזים שלא חתומים עם תמיר נאלצים לשלם רטרואקטיבית על כל השנים שבהם לא היו חתומים, החל משנת 2012 ועד ליום החתימה שלהם, לפי משקל וסוג האריזות שהכניסו לשוק הישראלי.

עלייה משמעותית במחירים בשנה הבאה

כאמור, על אף הצפי לגידול במספר היבואנים והיצרנים שיישאו בנטל עלויות האיסוף והמיחזור הודות להליכי האכיפה, תאגיד תמיר הודיע בדוח כי דמי הטיפול צפויים לעלות משמעותית עקב אי צבירת עודפי כספים שיוכלו לשמש בשנת 2022 וכן הגידול הצפוי בפעילותו.

התאגיד מצהיר כי בשנים 2021-2020 הוא התאמץ להימנע מהעלאת דמי הטיפול אך הוא אינו יכול להמשיך במגמה זו. נזכיר כי בשנת 2021 התאגיד כבר העלה את דמי הטיפול ב-80% בסוגי הפלסטיק השונים בזרם המסחרי וב-36% במתכת בזרם המסחרי, ובקרטוניות המשקה ב-44% בזרם הביתי.

לכ-75% מהמשפחות יהיה פח כתום ליד הבית עד סוף השנה

עוד לפי הדוח המסכם של תמיר למחצית הראשונה של 2021, מתחילת השנה נוספו פחים כתומים ל-143,000 משקי בית, כך שבסך הכול כ-1.6 מיליון משקי בית נהנו מפח כתום ליד הבית נכון לסוף החציון. עד סוף השנה כבר תהיה נגישות לפח כתום ל-1.8 מיליון משפחות בישראל – כ-75% מכלל המשפחות. במהלך 2021 כולה הצפי הוא לפריסה של 280,000 פחים בסך הכול.

רשויות מקומיות חדשות בהן הוצבו בחציון הראשון של 2021 פחים כתומים הן: מ.א גליל תחתון, מ.א זבולון, כפר יונה, רעננה ונס ציונה.

כל הרשויות המקומיות חתומות עם תמיר, למעט ירושלים

לפי חוק המשרד להגנ"ס מחויב לדווח לכנסת על יישום חוק האריזות מדי שנה אך הפעם האחרונה שהוא פרסם דוח היה בשנת 2018 לגבי הנתונים של שנת 2015. גם הדוח הנוכחי, שמסכם 4 שנות פעילות (2019-2016) צנוע ומלבד סקירת נתוני הפעילות, כולל מעט תובנות, מסקנות או דיון באתגרים של יישום חוק האריזות ותוכניות לעתיד.

לפי הדוח של המשרד להגנ"ס המסכם את יישום חוק האריזות לשנים 2019-2016, נכון ליוני 2021 248 רשויות מקומיות חתמו על הסכם עם תאגיד תמיר מתוך כלל הרשויות המקומיות בישראל (255). כלומר נותר מספר מצומצם של רשויות שמפרות את החוק ולכן לא נהנות ממימון האיסוף של פסולת האריזות מתחומן, הגדולה שבהן היא העיר ירושלים ומספר ישובים קטנים נוספים.

לפי המשרד להגנ"ס, ירושלים אינה מאפשרת ל-875 אלף תושביה להפריד פסולת אריזות במקור ולקבל מימון לאיסוף על חשבון היצרנים והיבואנים לפי החוק. בימים אלו שוקלת מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה את צעדי האכיפה כנגד הרשויות הנ"ל.

203,000 טונות פסולת אריזות הועברו להשבה ולמיחזור

בחציון הראשון של 2021 הועברו למיחזור ולהשבה 203,000 טונות פסולת אריזות, מה שאומר שתאגיד תמיר ממשיך לעמוד בהצלחה ואף למעלה מזה ביעדים שמכתיב החוק, זאת למעט במקרה של פסולת אריזות זכוכית. יעד המיחזור הכולל בחוק הוא 60% מיחזור של אריזות מכלל החומרים: פלסטיק, מתכת, קרטון, זכוכית ועץ. שיעור המיחזור של תמיר מתחילת השנה הוא 89%.

כמו בכל שנה, גם בחציון הראשון של 2021 עיקר המיחזור ה"עודף" ביחס ליעדי החוק הוא של עץ, נייר וקרטון שנחשבים קלים לאיסוף ולמיחזור ביחס לפלסטיק ולמתכת, אבל גם במקרה שלהם תמיר מצליחים למחזר יותר מהיעד – 33.7% מיחזור פלסטיק לעומת 22.5% שמגדיר היעד, ו-51% מיחזור מתכת לעומת היעד בחוק העומד על 50%.

יעדי המיחזור הקבועים בחוק נגזרים מהדיווח על המשקל הכולל של האריזות המשווקות על ידי כלל היבואנים והיצרנים שחתומים עם תמיר. הצפי של תמיר הוא שעד סוף השנה היבואנים והיצרנים ידווחו על 443,000 טונות. כ-395,000 טונות ידווחו כפסולת אריזות שתועבר למיחזור והשבה עד סוף השנה.

פסולת אריזות זכוכית: המשרד להגנ"ס שוקל לשנות את החוק

משנת היישום הראשונה של החוק, תאגיד תמיר רחוק מלעמוד ביעד האיסוף והמיחזור של אריזות זכוכית – 60% ומציג מיחזור של כ 7% בלבד בשנים 2017-2018.

הסיבה לכך היא שחוק האריזות הישראלי נשען על חוקי האריזות באירופה ובמיוחד על החוק הבלגי, יעדי המיחזור הועתקו משם, כך, בעוד שהיעדים בחוק הבלגי כוללים מכלי משקה מזכוכית, בישראל הוחרגו כלל מכלי המשקה והאריזות מזכוכית שבפיקדון שמשקלם בסך של כ-100 אלף טונות, מה שמותיר כ-20 אלף טונות אריזות זכוכית בלבד שמהן, כאמור, תאגיד תמיר נדרש למחזר כדי לעמוד ביעד החוק של 60%.

מכיוון שסך אריזות הזכוכית המדווחות בחוק האריזות הוא כ-20 אלף טונות בלבד, מדובר על זרם קטן יחסית שקשה לאסוף מכלל משקי הבית בישראל. הקושי הזה גורם לעלויות איסוף גבוהות שמקבלות עוד תוספת עלות משום שצריך להפריד במקור את אריזות זכוכית מיתר פסולת האריזות, כדי לאפשר את מיחזורן באופן יעיל ושאינו פוגע בשאר זרמי פסולת האריזות.

לפי המשרד להגנ"ס, אם לוקחים בחשבון את אריזות הזכוכית שמטופלות בחוק הפיקדון, מגיעים למיחזור של 57-59% - קרוב מאוד ליעד של 60%.

לאור המצב, המשרד שוקל מחדש את יעדי המיחזור לפסולת זכוכית לקראת תקופת ההכרה הבאה בגוף יישום מוכר ובהסתמך על נתונים ממדינות אירופה. במקביל תישקל המלצה לתיקון חקיקה בנושא.

התייחסויות

ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה":  "לאחר עשור של ליווי מאות חברות בתהליך יישום חוק האריזות ועם פרסום דוח הביצוע של המשרד להגנ"ס לשנים 2016-2019 עולות כמה נקודות משמעותיות שדורשות שינוי, שקיפות ובקרה:

• אריזות הזכוכית: שנה אחרי שנה החברות שעובדות אתנו מדווחות (אלפי טונות), משלמות (מליוני שקלים) וטוענות שוב ושוב שאינן מבינות על מה הן משלמות אם אין עמידה ביעדים ובעצם לדבריהן הן "סתם משלמות עוד מס". שינוי החקיקה המתוכנן מבורך אך נדרשת פעולה מיידית. עד אז האמון של החברות בחוק ממשיך להיפגע.
• השפעת החלת חוק הפקדון על בקבוקי משקה גדולים בדצמבר הקרוב יביא להפסקת הדיווח על אריזות מכלי המשקה לטובת יעדי המיחזור של חוק האריזות ובכך יצמצמו את כמות הפלסטיק המדווחת ואת דמי הטיפול לתאגיד תמיר. במקביל יסירו את כלובי המיחזוריות לאיסוף בקבוקים, שמלבד בקבוקים, נאספות בהן לא מעט אריזות פלסטיק מהזרם הביתי. גם כאן נדרש פתרון מיידי ומעקב הדוק בזמן אמת כדי לבחון ולהבין את ההשפעות ולהיערך למציאות המשתנה בשטח ולא להגיע למצב שבעוד שנתיים מגלים בדיעבד שלא הייתה עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור סל פסולת אריזות.
• כמות החברות (יבואנים ויצרנים) שמקיימות את החוק אינו מספק. על פי הדוחות של המשרד להגנ"ס ושל תמיר, כמות החברות נטו (בניכוי החברות שמסיימות התקשרות מכל סיבה שהיא) שמצטרפות עומד על ממוצע של כ- 140 חברות לשנה. סה"כ 552 חברות שנוספו בשנים 2016-2019. מהנתונים שלנו לאורך השנים ברור לגמרי שהמצטרפים מהווים תוספת שולית כאשר חלק משמעותי מהגידול בפסולת האריזות נובע מגידול טבעי ועלייה בצריכה. לצערי הרבה חברות מקיימות את החוק רק מתוך אילוץ, פחד, חוסר ברירה ובמקרים בודדים מתוך הבנה של חשיבות החוק, וזה עוד סממן לכך שנדרש פעולות רוחביות של כלל השחקנים והמובילים כדי שהחברות ירתמו, שהחוק ייושם כראוי ויותאם לשוק הישראלי."

---

מסמכים רלוונטיים: