הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA) פרסמה הצעת חוק חדשה שתאסור ייצור, עיבוד, והפצה של טריכלורואתילן [TCE - Trichloroethylene] כימיקל הידוע כמסרטן ודאי וכמחולל של מחלות נוספות. הכימיקל מצוי בחומרי ניקוי, במסירי שומנים, בחומרי איטום לתיקון צמיגים, במנקי בלמים, בסוללות של כלי רכב חשמליים ועוד. אולם על אף שימושיו הרבים קיימות חלופות ידידותיות יותר לבריאות ולסביבה.

לפי הצעת החוק, שנה לאחר כניסתה לתוקף יחול איסור על רוב השימושים שנעשים כיום ב-TCE. לגבי שימושים מסוימים בהם נדרש זמן לתעשייה להערך, האיסור ייכנס לתוקף רק בהמשך, ובהדרגה. מדובר למשל בשימוש ב- TCE לייצור סוללות לרכב חשמלי או בייצור גזי קירור מסוימים.

יצוין שארה"ב החלה להגביל חלק מהשימושים של טריכלורואתילן כבר לפני כ-8 שנים, אך כעת מדובר באיסור גורף על שימוש ב TCE. לפי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, TCE גם גרם לזיהום קרקעות ומי תהום רבים בארה"ב ואנשים רבים נחשפו אליו.

קישור להצעת החוק מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מתחיל הטיפול בזיהום מי התהום בתע"ש מגן בת"א, 30.5.2021
2. ב-90% מהאתרים: מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי, 11.1.2018
3. נפתחה חקירה ב-15 אתרים מרכזיים חדשים, 03.2.2019
4. שיקום מי תהום מזוהמים – תמונת מצב, 22.10.2018
5. איסור שימוש במוצרים מסוימים המכילים טריכלוראתילן, 8.12.2016
6.  מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

זיהום טריכלורואתילן בישראל

גם בישראל, כמו בארה"ב, נעשה שימוש בטריכלורואתילן. לפי נתוני המפל"ס לשנת 2022, כ-30 מתקנים דיווחו על פליטות לאוויר או הזרמות לשפכים או העברה של פסולת שהכילה טריכלורואתילן. כאשר 8 מבין 10 הפולטים הגדולים הם מפעלי אספלט.

בישראל יש ערך סף לטריכלורואתילן באוויר שהוחמר בשנת 2016 בעקבות מחקרים וממצאים בעולם שהראו שהוא מסרטן וודאי, כך שערך הסף עומד כיום על 2 מק"ג למ"ק (מדובר הן בערך הסביבה והן בערך היעד, יממתי ושנתי), בדומה לערך הסף בארה"ב.

ככל שידוע לנו, אין תחנת ניטור איכות אוויר בישראל שמנטרת באופן רציף את ריכוז הטריכלורואתילן באוויר, והוא חלק מקבוצה של 20 מזהמים שנקבע להם ערך סף לאיכות אוויר בישראל, אך מסיבות טכנולוגיות ואחרות אינם מנוטרים באופן רציף, אלא נדגמים על ידי המערך הארצי של המשרד להגנ"ס של דיגום סביבתי אחת לשבועיים, בנקודות נבחרות (מפרץ חיפה, רמלה ועוד).

בחינת נתוני השנתיים האחרונות מלמדת כי לא נמדדו חריגות מערך הסף של טריכלורואתילן במערך הדיגום הסביבתי של המשרד להגנ"ס.

לגבי טריכלורואתילן בקרקעות מזוהמות ומי תהום, בישראל נמדדו ריכוזים גבוהים מערך הסף המותר, במספר מקרים. כך למשל, במדידות שנערכו ב-2012 באתר תעש מגן בתל אביב נמצא ריכוז טריכלורואתילן הגבוה ב-3 סדרי גודל מהריכוז המותר בתקן למי שתיה.

באותו מקרה משנת 2012 בוצעו מספר קידוחים מחוץ לאתר תעש מגן ובשכונת נחלת יצחק ונמצא במי תהום ריכוז TCE  גבוה מאוד של כ-12,000 מקג"ל (כאשר תקן מי השתייה עבור TCE עומד על 20 מקג"ל). ממצאים אלה מחייבים בדיקות של גזי קרקע במרתפים ובחניונים לטובת הגנה על השוהים בהם.

גם בדוח של רשות המים שהתייחס לאיתור ושיקום מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי בשנים 2017-2016 דווחו ממצאים מטרידים של טריכלורואתילן. לפי אותו דוח, ברוב אזורי התעשייה הנמצאים במעקב רשות המים נמצאו ממסים אורגניים מוכלרים במי התהום, כאשר המזהמים העיקריים שנמצאו הם טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן בריכוזים מרביים של עד 3 סדרי גודל מעל תקן מי שתייה. טריכלורואתילן נמצא בכ-77% מקידוחי הניטור בהם ריכוזו גבוה מ-60% מהריכוז המרבי המותר בתקן למי שתיה (20 מקג"ל). החומר שימש בעיקר כחומר ניקוי במפעלים לטיפולי פני שטח וציפוי מתכות וכממס בתעשיות שונות.

---

מסמכים רלוונטיים: