משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות דוחקות במשרד להגנת הסביבה לאשר באופן דחוף את הגדלת כמות שינוע הנפט דרך נמל קצא"א באילת, לאחר החלטת הממשלה לבטל את המדיניות של המשרד להגנ"ס "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, לפני כחודשיים.

במכתב שהגיע לידינו, משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות פונות למשרד להגנת הסביבה, ומספקות לו תשובות לשאלות שהעלה בדבר הגדלת הפעילות של קצא"א באילת. אך תחילה, בפתח המכתב, הן מסמנות למשרד להגנ"ס את גבולת הגזרה של הדיון.

לדבריהן, מרבית השאלות שמעלה המשרד להגנ"ס, במיוחד בתחום הכלכלי-מדיני, אינם תחת סמכותו או תחום המומחיות שלו, וכי הממשלה קיבלה החלטה בנושא, לפיה יש ערך מהותי להגדלת הכמות של הנפט המותרת לשינוע דרך נמל קצא"א באילת. לכן, לדבריהן, על המשרד להגנ"ס להתמקד בסמכויותיו לצמצום ההשפעה הסביבתית.

כתבות רלוונטיות:

1. המחלוקת על פעילות קצא"א באילת נמשכת, 5.12.2024
2. מי ייקח אחריות על הגדלת שינוע הנפט באילת?, 18.11.2024
3. פשרה בנושא פעילות קצא"א באילת, 22.08.2024
4. הרשויות המקומיות הצטרפו למחאה על פעילות קצא"א באילת, 06.08.2024

הפסד של עשרות מיליוני $ בשנה

לפי המכתב ששלחו משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות למשרד להגנ"ס, ההסכם שקצא"א חתמה עם מד-רד צפוי להכניס לחברה כ-25 מיליון $ בשנה, בשלב הראשון, שכדי ליישמו החברה מבקשת להגדיל את שינוע הנפט באילת ל-6 מיליון טון בשנה, במקום המגבלה הקיימת של 2 מיליון טון.

לאחר מכן, הכמות של הנפט צפויה לגדול וכך גם הרווח של החברה, עד לסכום של 50 מיליון $ בשנה.

משרד האוצר מדגיש שהסיכון הסביבתי, והעלויות הכספיות כתוצאה מדליפת נפט, הם רק אחד השיקולים שיש לשקול, אך לא היחיד. לדבריהם יש להביא בחשבון את תוחלת הנזק, כלומר הסיכוי שתהיה דליפת נפט, ולא רק את פוטנציאל הנזק, ואת זה להשוות להכנסות שיכולה לקבל קצא"א לכל אורך שנות ההסכם, ולא רק בשנה בודדת.

בנוסף לכך, במידה וההגבלה על כמות הנפט תשאר כפי שהיא, יש אובדן הכנסות נוסף בסכום לא ידוע, של הסכמים נוספים שיכולים היו להחתם, אילולא המגבלה.

מהמכתב עולה היבט כלכלי נוסף שצריך לקחת בחשבון: העלות השוטפת של הפעלת נמל קצא"א אילת כדי לשמור על כשירותו למקרי חירום. לפי המכתב, בשנת 2023 עלות הפעלת הנמל עמדה על 120 מיליון ש"ח.

כדי לשמר יכולת פריקת נפט בחירום, צריך נפח גדול בשוטף

אחד הוויכוחים המשמעותיים בין המשרד להגנ"ס והירוקים לבין קצא"א, משרד האוצר, ותומכים נוספים בה, הוא על הקשר בין הרחבת פעילות קצא"א באילת לביטחון האנרגטי של ישראל בזמן חירום.

במכתב, מצטטים את עמדת רשות הספנות לפיה המשך קיומו של נמל אילת תלוי בפעילותו השוטפת, שחייבת להיות רווחית כדי לאפשר את קיומו כנמל פעיל, וכי הגבלת השימוש בנמל תפגע באפשרות קליטת מטעני אנרגיה נוזלית באילת "על מנת לשמר את האפשרות (לקליטת אנרגיה נוזלית) יש לשמר רציפות תפעולית בנפח משמעותי".

במכתב מוסיפים את המובן מאליו, כי בזמן חירום הפעילות של הנמלים עלולה להיות מוגבלת, כפי שקרה במלחמה הנוכחית, ואז יש חשיבות גדולה לכשירות של נמל אילת. בנוסף לכך, משרד האוצר הדגיש כי גם במצב חירום בו כל נמלי ישראל מוגבלים, הגדלת שינוע הנפט באילת תגדיל את כמות הנפט שחברות זרות מאחסנות בישראל בכל נקודת זמן, מה שתורם ליתירות והזמינות של נפט.

הרקע: הסכם שינוע נפט של מדינות המפרץ

כזכור, המחלוקת על הגדלת כמות הנפט שתיפרק בנמל אילת החלה לפני כ-4 שנים. לאחר שנחתמו הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, קצא"א חתמה על הסכם לשינוע נפט שיגיע עם מכליות מאזור המפרץ הפרסי לנמל אילת, ומשם יעבור בצינורות של קצא"א למסוף שלה באשקלון ויוטען מחדש על מכליות שישנעו אותו ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.

הארגונים הירוקים התנגדו להגדלת כמויות הנפט שישונעו דרך אילת, והמשרד להגנת הסביבה הצטרף אליהם בשלב מוקדם. עד כה, כל השרות להגנת הסביבה בשנים האחרונות תמכו בעמדת הדרג המקצועי, החל מגילה גמליאל דרך תמר זנדברג, שבתקופתה המשרד הכריז על מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, ועד לעידית סילמן, השרה להגנ"ס הנוכחית.

נזכיר כי בשגרה מותר לקצא"א לשנע עד 2 מיליון טונות נפט גולמי בשנה דרך נמל אילת, כמות שלא נוצלה ב-20 השנים האחרונות. עם פרוץ המלחמה, המשרד להגנ"ס אישר להסיר את המגבלה על כמות הנפט שתשונע בנמל אילת, הן בשל מצב החירום הן כדי לאפשר גמישות למשק האנרגיה. אלא שגם בתקופת המלחמה ועד היום לא גדלה בפועל כמות הנפט ששונעה דרך נמל אילת.

לפני כשנה הגישה ועדה בינמשרדית את המלצותיה, לבטל את מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. המשרד להגנ"ס התגד בחריפות למסקנות הועדה הבינמשרדית, אך בניגוד לדעתו, בדצמבר האחרון הממשלה אישרה לבטל את מדיניות המשרד להגנ"ס בעניין פעילות קצא"א באילת.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: