החלפת אחד משני תאגידי המיחזור לפסולת אלקטרונית בשנת 2024 גרמה לטלטלה, ולכשנתיים של התארגנות מחדש של הענף, בהן נרשמה ירידה בחלק מהמדדים של יישום החוק: פחות פסולת אלקטרונית נאספה ומוחזרה, ופחות רשויות מקומיות חתומות ומקבלות שירות מתאגידי המיחזור עבור התושבים.

מנגד, מספר היבואנים והמשווקים שחתומים עם שני תאגידי המיחזור - כן רשם גידול. המשרד להגנת הסביבה צופה כי כבר בשנה הקרובה המדדים שירדו יחזרו למצב הקודם ואף יעלו. כך עולה מדיון שהתקיים בשבוע שעבר בועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת.

אתגרים נוספים של יישום חוק פסולת אלקטרונית עלו בדיון, בינהם: נציגי הרשויות המקומיות שהתלוננו  על איכות השירות שהם מקבלים מתאגידי המיחזור, הניסיון לפתור את בעיית היבואנים הטרמפיסטים בעזרת המכס, בעיית היבואנים המקבילים והחנויות הקטנות, יישום תקן המיחזור האירופאי סנלק (CENLEC) החל משנת 2027, ומיחזור סוללות ליתיום של כלי רכב חשמליים.

בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס ציין בדיון כי למרות שלא ביצע אכיפה כנגד מפירי חוק פסולת אלקטרונית בשנתיים האחרונות, הוא כן יבצע אכיפה בשנת 2026 כנגד יצרנים, יבואנים ומשווקים שאינם חתומים עם אחד משני תאגידי המיחזור המוכרים.

כתבות רלוונטיות:

1. ניסיון לאזן את ענף פסולת אלקטרונית, 15.1.2026
2. מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית יידרשו לתקן אירופי, 4.8.2025
3. ענף חדש: 4 מפעלים חדשים למיחזור סוללות כלי רכב חשמלי, 22.7.2025
4. גידול משמעותי במדדים של יישום חוק פסולת אלקטרונית, 22.2.2025
5. טלטלה: אחד מגופי היישום לחוק פסולת אלקטרונית הוחלף, 11.7.2024
6. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

הנתונים: ירידה של 27% בכמות הפסולת שנאספה

בדיון הציגה חגית נובו, מנהלת אגף חוקי אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנ"ס, נתונים מעודכנים של איסוף פסולת אלקטרונית לשנים 2023-2024. כזכור, הדוח האחרון שהמשרד להגנ"ס פרסם בנושא התייחס לנתוני 2019–2022. 

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, בשנת 2023 דיווחו שני גופי היישום מאי ואקומיוניטי על איסוף של כ-82,500 טון פסולת אלקטרונית. זו כמות דומה לנתונים של השנה הקודמת. אך בשנת 2024 הכמות שנאספה צנחה ב-27% ל-65,000 טון בלבד.

הירידה בכמות הפסולת האלקטרונית שנאספה נובעת מהפסקת ההכרה של המשרד להגנ"ס בתאגיד המיחזור אקומיוניטי באמצע שנת 2024 ותחילת ההכרה בתאגיד המיחזור החדש ת.מ.י. והפער שנוצר ממעבר של מי שהיו חתומים עם אקומיוניטי לאחד משני התאגידים האחרים (מא"י או ת.מ.י). נציגי המשרד להגנ"ס אמרו שכבר בשנה הקרובה המספרים צפויים לעלות חזרה.

משקל הפסולת האלקטרונית שנאספה [טון]

לחצו להגדלה

איסוף פסולת אלקטרונית מהמגזר הביתי

כפי שניתן לראות מנתוני התרשים לעיל, שהוצגו בדיון בכנסת, ומבוססים על נתוני הדיווח של שני תאגידי המיחזור, בשנים 2022-2024 חלה ירידה בכמות ובשיעור הפסולת האלקטרונית שנאספה מהרשויות המקומיות, כלומר מהמגזר הביתי - משיא של 14,100 טון בשנת 2021 שהיוו 16% מסך הפסולת שנאספה על ידי שני התאגידים, ל-8,500 טון בשנת 2024 שהיוו 13% מסך הפסולת שנאספה. גם הירידה הזו מוסברת על ידי החלפת תאגידי המיחזור בשנת 2024, וגם היא אמורה לעלות חזרה כבר בשנה הקרובה.

הגדלת האיסוף מהמגזר ביתי

עד לאחרונה, רוב מאמצי איסוף הפסולת של תאגידי המיחזור התרכזו במכשירים גדולים שנאספו מהמגזר העסקי-מוסדי (בתי עסק וארגונים שמשתמשים במוצרי חשמל), כיוון שהם מקור האיסוף הקל והזול ביותר של פסולת אלקטרונית. נכון לסוף שנת 2022 כ-3,261 מחזיקים התקשרו עם גופי יישום ומהם נאספו כ-70% מהפסולת האלקטרונית.

המשרד להגנ"ס ביקש לשנות מצב זה, ולכן בחידוש תנאי ההכרה של שני תאגידי המיחזור לשנים 2025-2029, הוא קבע להם יעדי איסוף מהמגזר הביתי שעולים מדי שנה, מתוך סה"כ הפסולת ששני התאגידים צריכים לאסוף על פי החוק (החוק מגדיר יעדי איסוף ומיחזור בהתאם לכמות המוצרים החשמליים שנמכרו באותה שנה):

הרשויות המקומיות: רמת השירות של תאגידי המיחזור לא מספקת

למרות שתאגידי המיחזור צריכים להגביר את מאמצי האיסוף שלהם מהמגזר הביתי, כדי לעמוד ביעדים, במהלך הדיון נציגי הרשויות המקומיות התלוננו כי רמת השירות שהם מקבלים משני תאגידי המיחזור לא מספקת. הן מבחינת פרישת תשתיות אצירה והן בתדירות הפינויים, בעיקר במועצות האזוריות וברשויות בפריפריה, שם יש פחות פסולת בכל נקודה, והמרחקים יותר גדולים.

דן הלמן, נשיא תאגיד המיחזור הותיק מ.א.י, טען בדיון כי הגורם לכך הוא חוסר האיזון שיש בין שני תאגידי המיחזור, היות ומ.א.י נותן שירות לכמות גדולה יותר של רשויות מקומיות בהשוואה לנתח השוק שלו מבין היבואנים והיצרנים שמשלמים לתאגיד דמי טיפול שמממנים את פעילותו.

מנגד, עינב בן נאים, מנכ"לית תאגיד המיחזור החדש ת.מ.י, טענה כי בשנת הפעילות הראשונה תאגיד ת.מ.י התקשר עם כ-30% יותר רשויות מקומיות מהיעד שהציב לו המשרד להגנ"ס.

זה המקום להזכיר שכפי שדיווחנו בשבוע שעבר, לאחרונה פרסם המשרד להגנ"ס עדכון לתנאי ההכרה שמטרתו ליצור איזון בין הכנסות תאגידי המיחזור מדמי הטיפול שהם מקבלים מהיבואנים והיצרנים לבין ההוצאות שלהם על איסוף פסולת מהרשויות המקומיות.

ירידה במספר הרשויות המקומיות החתומות עם גופי היישום

לא רק שהייתה ירידה בכמות הפסולת האלקטרונית שנאספה בשנת 2024, מהנתונים שהציג המשרד להגנ"ס בדיון, עולה שגם מספר הרשויות המקומיות שחתומות עם שני תאגידי המיחזור ירד.

בישראל יש כ-255 רשויות מקומיות, ולפי החוק הן מחויבות להתקשר עם אחד משני תאגידי המיחזור המוכרים, שייתנו שירות פינוי פסולת אלקטרונית לתושביהן.

בשנים הראשונות ליישום החוק ההתקשרות עם הרשויות המקומיות התנהלה בעצלתיים, אך בשנים האחרונות היא תפסה תאוצה ונכון לשנת 2022 היו 190 רשויות מקומיות שהתקשרו עם תאגידי המיחזור.

ואולם, נכון לסוף 2025 מספרן עומד על 183 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים כ-87% אחוז מתושבי מדינת ישראל. גם הירידה הזו מוסברת על ידי החלפת תאגידי המיחזור בשנת 2024, וגם היא אמורה לעלות חזרה כבר בשנה הקרובה.

עלייה במספר היבואנים והמשווקים החתומים עם גופי היישום

לעומת הירידה בכמות הפסולת האלקטרונית שנאספה, והירידה במספר הרשויות המקומיות שחתומות, חלה עלייה במספר היבואנים והיצרנים שחתומים עם שני תאגידי המיחזור, מ-553 בשנת 2022, ל-606 נכון לסוף שנת 2025.

לפי חוק פסולת אלקטרונית, גם משווקים של מוצרי חשמל מחויבים לחתום על הסכם עם אחד משני תאגידי המיחזור, כדי שהתאגידים יאספו מהם פסולת אלקטרונית שהם מחויבים לקבל מלקוחות במעמד המכירה או המסירה של מוצר חדש.

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, נכון לסוף 2025, שני תאגידי המיחזור חתומים עם כ-500 משווקים. לשם השוואה, בשנת 2022 מספרם של המשווקים החתומים עמד על כ-433.

מנכ"לית תאגיד המיחזור ת.מ.י עינב בן נאים הזכירה בהקשר זה את החנויות הפרטיות והיבואנים המקבילים. היא ציינה שרוב רשתות השיווק הגדולות של מוצרי חשמל והאלקטרוניקה חתומות עם אחד משני תאגידי המיחזור ומיישמות את החוק. אך יש יבואנים שדרכם מגיעה סחורה לחנויות שאינן חלק מהרשתות. בן נאים העריכה שנתח השוק של אותם יבואנים  והחנויות הפרטיות רק ילך ויגדל והציעה  שהמשרד להגנ"ס יגבש רשימה יחד עם רשות המכס של כלל היבואנים על מנת לקדם את יישום החוק.

לתפוס את היבואנים טרמפסטים במכס

אחת הבעיות של חוק פסולת אלקטרונית היא בעיית היבואנים הטרמפיסטים, שלא מקיימים את החוק, ולא חתומים עם תאגידי המיחזור, למרות שהם מכניסים מוצרי חשמל לישראל.

מכיוון שיעדי המיחזור בחוק נקבעים לפי הדיווחים של היבואנים והיצרנים שחתומים עם תאגידי המיחזור, כל כמות שלא מדווחת, גם לא נספרת, לא נאספת ולא ממוחזרת. מלבד הפגיעה בסביבה ובציבור, הטרמפיסטים נהנים מיתרון תחרותי מול היבואנים והיצרנים שכן מקיימים את החוק, ומממנים את איסוף ומיחזור הפסולת האלקטרונית.

כבר מספר שנים, שבעלי העניין השונים קוראים לפתור את הבעיה באמצעות המכס. כלומר, לא לאפשר הכנסת מוצרים חשמליים, מבלי שהיבואן הציג הסכם התקשרות עם אחד משני תאגידי המיחזור.

סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנ"ס אלעד עמיחי הסביר במהלך הדיון כי המשרד להגנ"ס כבר נפגש עם המכס בניסיון לפתור את הנושא, וכי יש צורך להתגבר על בעיות של חוסר התאמה של סיווג המוצרים במכס, שמירה על סודיות וזכויות הפרט, ועוד. אך יחד עם נציגת המכס שנכחה בדיון הם הסכימו כי ימשיכו להפגש על מנת לפתור את הנושא.

תקן סנלק: התעשייה תומכת, אך דורשת סיוע

עוד נושא שעלה בדיון הוא אימוץ תקן המיחזור האירופאי סנלק (CENELEC), שכפי שדיווחנו החל מ-1 בינואר 2027 מתקני המיחזור בישראל יהיו חייבים לעבוד לפיו.  

בדיון ניתן הסבר מפורט על מהות התקן ויתרונותיו והוסבר כי הוא מגדיר את רצף הפעולות והגורמים שיש לבצע בשרשרת תהליך המיחזור, ומוודא שיהיה רישום, תיעוד ודיווח.

מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות סביבה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור, ציין בדיון שהתעשיינים תומכים בהטמעת תקן סנלק, כיוון שהם מאמינם שלאסדרה הזו יש ערך, גם בהיבט של מניעת עבריינות בתחום וגם בהיבט של שמירה על הסביבה. עם זאת, הדגיש, חשוב להבין שהטמעת התקן כרוכה בעלויות גבוהות של מאות אלפי ₪ שמתקני המיחזור, מקצתם עסקים קטנים ובינוניים, נדרשים לממן, ולכן דרוש סיוע לאותם מתקני מיחזור בהטמעת התקן.

האתגר הבא: מיחזור סוללות ליתיום של רכבים חשמליים

אחד האתגרים הגדולים שענף מיחזור הפסולת האלקטרונית יתמודד איתו בשנים הקרובות הוא מיחזור סוללות הליתיום של כלי הרכב החשמליים, פלאג-אין והיברידיים, שכיום מוחרגות מחוק פסולת אלקטרונית, בניגוד לסוללות דומות של אופניים וקורקינטים חשמליים שכן כלולים בחוק ומטופלים על ידי תאגידי המיחזור.

כמות המכוניות החשמליות שיעלו על כבישי ישראל רק צפויה לגדול בשנים הקרובות, ולכן ככל שיעברו השנים כמות הסוללות שיוצאו משימוש תעלה.

נשיא תאגיד המיחזור מ.א.י, דן הלמן, סיפק נתונים על כמות סוללות הליתיום בשוק, לדבריו בשנת 2019 כשהשוק עוד היה בחיתוליו כמות סוללות הליתיום מכלי רכב חשמליים (כולל פלאג אין והיברידי) שנכנסה לשוק עמדה על יותר מ-6,000 טון, ב-2021 הכמות הוכפלה ליותר מ-12,000 טון, והמספרים ממשיכים לקפוץ.

הלמן הסביר כי כל עוד אופן הטפול בסוללות הליתיום לא יוסדר, החשש הוא שחלקן יטופל באופן פיראטי, ואף עלול להגיע לשריפה פיראטית בשטחים, שגורמת לזיהום האוויר ממנו סובלים ישובי קו התפר.

לכן הסביר הלמן, יש לקבוע במהירות רגולציה ובעיקר אכיפה בתחום מיחזור סוללות ליתיום של כלי רכב,. בדיון ,ציינו נציגי המשרד להגנ"ס כי הם עובדים על אסדרת הנושא, אך הוא לא יושלם בשנת 2026 בשל נושאים סביבתיים אחרים שעל סדר היום.

הלמן הוסיף כי לפני כשנתיים אירופה הכניסה את הטיפול בסוללות ליתיום של רכבים חשמליים לתחולת החוק שמקביל לחוק פסולת אלקטרונית בישראל, וישראל יכולה לנהוג באופן דומה.

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: