המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת צו שיאפשר לו להטיל עיצומים כספיים על הפרה של התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של 3 סוגי פעילויות שעלולים להשפיע על זיהום נחלים ומי תהום בשל טיפול לקוי בשפכים:

1. מכוני טיהור שפכים (מט"שים)
2. ביוביות: מיכליות המובילות שפכים וקולחים
3. בריכות דגים ביבשה

לפי טיוטת הצו, על מט"שים יהיה אפשר להטיל קנסות בעיקר על הפרות בתחומים כמו חריגה מערכי איכות מי קולחים, דיגומים ודיווחים, פעולות ודיווח במקרה של תקלה או חריגה, מניעת ריח וזיהום אוויר ורישום, טיפול או סילוק של בוצה וביוגז.

על ביוביות אפשר יהיה להטיל עיצומים בין השאר על הפרות בתחום סילוק ופינוי שפכים או קולחים וטיפול באירוע חריג. ועל בריכות דגים יהיה אפשר להטיל עיצומים בעיקר על הפרות בנושא מי פלט (המים ששימשו לגידול הדגים במדגה).

הצו מפרט רשימה של הפרות לכל סוג פעילות, ואת גובה הקנס שיש לשלם, אך נקבעה תקרה כללית לקנסות של 17,690 ₪ ליחיד ועל 35,380 ₪ לתאגיד. במקרה שההפרה עלולה לגרום לפגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, בטיחותו או ביטחונו, אז הסכום המרבי עומד ל-75,000 ₪ ליחיד ו-150,000 ₪ לתאגיד.

עורך הדין קובי בר-לב המתמחה בדיני סביבה ורישוי עסקים מסתייג מהחקיקה המוצעת. לדבריו, החקיקה פוגעת בזכויות יסוד, ההגדרות עמומות, ויש חוסר מידתיות בסכומי העיצומים הכספיים. דבריו המלאים בהמשך הכתבה.

טיוטת הצו פתוחה להערות הציבור עד 21.1.2026. קישור בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. כמות השפכים ממשיכה לעלות, העומס על המט"שים גדל, 10.12.2025
2. המט"שים מזהמים נחלים עם עודפי קולחים, 10.11.2025
3. 42% מהחקירות הפליליות הסביבתיות מבשילות לכתב אישום, 16.9.2025
4. קפיצה של 16% בכמות הבוצה שסולקה ממט"שים, 8.12.2025
5. המשרד להגנ"ס: שימוע למנהלי בזן בשל פליטות, 15.12.2025

מדוע יש צורך בצו החדש?

כשעסק מפר את תנאי רישיון העסק שלו, ניתן לשלול לו את הרישיון, וכמובן שאם מדובר בהפרה של חוק סביבתי אחר, אז ניתן לאכוף באמצעות אותו חוק. אך רק בשנת 2018 בוצע תיקון לחוק רישוי עסקים, שאפשר למשרד להגנ"ס גם להטיל עיצומים על הפרות של התנאים ברישיון העסק בתחום איכות הסביבה.

אלא שבמסגרת אותו תיקון רק נוצרה האפשרות שהמשרד להגנ"ס יטיל עיצומים כספיים בגין רישיון העסק, ואילו כעת המשרד להגנ"ס רוצה ליישם את הסכמות הזו. בשלב זה, רק ל-3 סוגי פעילויות כאמור.

כך נקבע על אילו הפרות יוטלו העיצומים

לפרסום הצו קדמה עבודת מטה במשרד להגנ"ס שבמהלכה נקבע על אילו הפרות יוטלו העיצומים ומה יהיה גובהם ועל אילו עסקים יחול הצו, לפי 3 פרמטרים:

1. חומרת ההפרה לפי מידת הנזק הפוטנציאלי לסביבה או לבריאות הציבור: לכל הפרה נקבע מדד נזק לסביבה לפי נזק נמוך, נזק בינוני או נזק גבוה.
2. סוג העסקים: לפי מאפייני העסקים או הסקטור העסקי שאליו הם שייכים. נבחנו גם שיקולי הרתעה, ומידת הקושי בגילוי ההפרה.
3. רווח או חיסכון למפר: בחינת עלות החיסכון או הרווח מהפרת ההוראות או אי-קיום הדרישות.

מט"שים: נקבעו 25 הפרות שיגררו הטלת עיצום כספי

מט"ש הוא כידוע מתקן לטיפול בשפכים שמטרתו להפוך את השפכים למי קולחים שמשמשים להשקיה חקלאית. הזרמה מכוונת או לא מכוונת לסביבה של שפכים או קולחים שמקורם במט"ש עלולה לזהם מקורות מים ואת הסביבה.

באשר למט"שים, הצו קובע 25 הפרות שעליהן אפשר להטיל עיצומים, בין השאר בנושאים אלה:

• חריגה מערכי איכות מי קולחים לפי תקנות איכות קולחים.
• דיגום, דיווח חודשי ושנתי.
• פעולות ודיווח במקרה של תקלה או חריגה מאיכות.
• רישום, טיפול או סילוק בוצה וביוגז.
• מניעת ריח וזיהום אוויר.
• התקנה, אחזקה או תפעול תשתיות.
• פעולות למניעת מפגעים ומטרדים.

ביוביות: הובלת קולחים ושפכים במיכליות

ביובית היא מיכלית להובלת שפכים שמשמשת כרכב ייעודי לשאיבה, הובלה וסילוק שפכים או קולחים. ביוביות רשאיות להוביל שפכים סניטריים, שמנים ושומנים, תמלחות, שפכים שמקורם במפריד שמן/דלק ממים, שפכים מעסקי גידול בעלי חיים ושפכים תעשייתיים שאינם מוגדרים פסולת מסוכנת. כששפכים אלה לא מפונים ומטופלים כנדרש, הם עלולים לזהם מקורות מים ואת הסביבה.

לפי תנאי רישיון העסק של הביוביות, השפכים צריכים להיות מפונים למט"שים מורשים או למערכת הביוב הציבורית בנקודות שקיבלו לשם כך את אישור הרשות המקומית. במשך שנים רבות הייתה בעיה של אכיפה על ביוביות שהיו מזרימות את השפכים בסביבה או למערכת הביוב העירונית באופן פיראטי, וזו הסיבה העיקרית לכך שהוחלט להחיל עליהן עיצומים כספיים.

בנושא הביוביות הצו מציע לקבוע 7 הפרות שעליהן אפשר להטיל עיצומים, בהן:

• הפרת התנאים לסילוק ופינוי שפכים או קולחים מכל הסוגים (כולל בנושא אופן הפינוי והסילוק, יעד הפינוי והסילוק או המועד).
• טיפול באירוע חריג.
• סימון ושילוט.
• רישום ודיווח.

בריכות דגים: עיצומים יוטלו בעיקר על הפרות בתחום מי פלט

בישראל פועלות 36 בריכות דגים ביבשה. הדרישות והתנאים הסביבתיים ברישיון העסק של בריכות דגים הרלוונטיים לצו עוסקים בעיקר במי פלט, המים ששימשו לגידול הדגים במדגה ומאופיינים בריכוזים גבוהים של חומר אורגני. התנאים כוללים:

• איסור להזרים מי פלט לא מטופלים לסביבה או למקורות מים.
• קביעת ערכים מותרים להזרמת מי הפלט לפי יעדי הסילוק.
• קביעת מגבלות על אופן סילוק מי הפלט המטופלים, תקופת הסילוק ואפשרויות השימוש במי פלט מטופלים.
• הוראות למניעת מפגעים סביבתיים או סיכונים בריאותיים מפעילות המדגה.
• חובות טיפול בנושא משקעים בבריכות הדגים ואופן סילוקם.
• הוראות בנושא ניטור, דיגום ודיווח שיאפשרו בקרה על עמידה בדרישות המפרט האחיד.

עודפי הקולחים מזהמים את הנחלים

המשרד להגנ"ס מציין בצו כי המטרה העיקרית של הטלת העיצומים היא למנוע זיהום נחלים ומפגעים סביבתיים. עם זאת, חשוב לציין שאחת הסיבות העיקריות לזיהום נחלים היא הזרמה מכוונת של עודפי קולחים.

ישראל אומנם ניצבת בחזית העולמית בטיפול בשפכים עירוניים ושימוש במי קולחים בענף החקלאות, אבל בגלל פער הולך וגדל בין כמות הקולחים המיוצרת לבין יכולת ההובלה והאגירה, מוזרמים מדי שנה כ-100 מיליון קו"ב של קולחים לנחלים. התוצאות של הזרמת עודפי הקולחים עגומות: נזק סביבתי, הרס בתי גידול, נחלים סגורים וסכנה לבריאות הציבור.

לפי התחזיות, הפער בין כמות הקולחים המיוצרת ליכולת לנצל אותה לשימושים חקלאיים רק ילך ויתרחב, גם בגלל הגידול הדמוגרפי שמוביל לגידול בכמות השפכים וגם בגלל צמצום השטחים החקלאיים לטובת דיור.

כפי שדיווחנו לפני כחודשיים, לאחרונה דנו בנושא גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. במהלך אותו דיון עלו שלל פתרונות לסוגייה, בהם הרחבה ושדרוג תשתיות כדי להוביל קולחים לעוד מקומות, הטלת היטל הזרמה בדומה להיטל הזרמה לים לפי עקרון ה"המזהם משלם", הגברת הפיקוח והאכיפה, שיפור רמת הטיהור של הקולחים כדי להקטין את סכנת הזיהום ואף הזרמה של קולחים לעומק הים התיכון או לים המלח.

הביקורת: פגיעה בזכויות יסוד, הגדרות עמומות, חוסר מידתיות

כדי לקבל את נקודת המבט של בעלי העסקים, שוחחנו עם עורך הדין קובי בר-לב, המתמחה בדיני סביבה ורישוי עסקים. לדבריו, האכיפה המנהלית אמורה להיות הליך חלופי למשפט הפלילי, אולם במקרה הזה המאסדר משמש חוקר, תובע ושופט ואפשרויות הערעור מוגבלות תוך פגיעה בזכויות יסוד מוגנות, כמו הזכות להימנע מהפללה עצמית.כמו כן, עו"ד בר-לב מסביר כי לבעל העסק צריכה להינתן האפשרות לבחור להישפט בבית משפט שלום בהליך "רגיל", במקום להידרש לערעור מנהלי, שבו נטל ההוכחה מוטל על בעל העסק ואילו הדרישה הראייתית מהמשרד להגנת הסביבה מופחתת.

לדבריו, חלק מהעבירות בצו המוצע דורש בירור עובדתי מורכב שאינו מתאים להליך מנהלי. כך, למשל, בירור של "מניעה של זיהום קרקע ומים" או ההגדרה העמומה של המונח "אירוע חריג" בצו, שהיא רחבה ומקשה על ניהול ההליך כהליך מנהלי, שאין בו, ככלל, חקירת עדים. בנוסף, חלק מסכומי העיצומים הכספיים אינו מידתי וחסר קשר הכרחי בין גובה העיצום לבין חומרת ההפרה. כך, למשל, בעבירות של אי רישום או אי דיווח העיצום הכספי הוא של עשרות אלפי שקלים, גם אם לא הוכחה כל פגיעה בסביבה.

---

מסמכים רלוונטיים: