הממשלה אישרה שלשום הצעה של המשרד להגנת הסביבה להסמיך 2 תאגידים עירוניים להכין תוכנית להקמת מתקנים משולבים למיון וטיפול בפסולת עירונית כולל מתקן השבת אנרגיה (טיפול תרמי), ולהגישה לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (הוות"ל). מדובר בתאגיד עירוני של המועצה האזורית גליל עליון ובתאגיד עירוני של עיריית רחובות.

מדובר על אישור חריג, כיוון שבדרך כלל הוות"ל דנה רק בתוכניות ממשלתיות. אלא שהחלטת ממשלה קודמת הסמיכה את המשרד להגנ"ס להמליץ על הסמכת גופים נוספים שיוכלו לתקדם תוכניות להקמת מתקני טיפול בפסולת עירונית, שיהוו חלופה להטמנה, בהתאם לאסטרטגיית הטיפול בפסולת עירונית של המשרד להגנ"ס, וזו המסגרת שבה הממשלה אישרה לתאגידים העירוניים המדוברים לקדם תוכנית בוות"ל.

נזכיר כי לפני 3 חודשים דיווחנו שבמסגרת אותו הסדר חריג, הממשלה אישרה ליזם פרטי להגיש לוות"ל תוכנית להקדמת מתקן מתקדם לטיפול בפסולת ליד קיבוץ נחשון.

כתבות רלוונטיות:

1. 3 קבוצות הגישו הצעה למכרז להקמת מתקן השבה בנאות חובב, 16.11.2025
2. הממשלה הסמיכה יזם פרטי לתכנון מתקן טיפול בפסולת, 28.09.2025
3. הקריטריונים לבחינת בקשה להקמת מתקן טיפול בפסולת, 11.03.2025
4. לקראת היתר בנייה: אתר הטיפול בפסולת באזור הגליל, 4.9.2025
5. הנתונים של נפח ההטמנה נחשפים. הרפורמה בענף תקועה, 22.7.2025
6. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

ההחלטה: להסמיך גופים נוספים לקידום תוכניות בוות"ל

ההסמכה שניתנה לתאגידים העירוניים לקדם תכנון של מתקן טיפול בפסולת בוות"ל, היא בהתאם ליישום החלטת ממשלה של אסדרת משק הפסולת שהתקבלה לפני כשנה ושקובעת, בין השאר, תנאים המאפשרים להסמיך גופים לא ממשלתיים לקדם בוות"ל הקמה של מתקני טיפול ומיחזור פסולת.

בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, לפני כחצי שנה דיווחנו שמינהל התכנון פרסם מסמך מדיניות שמפרט את אמות המידה שלפיהן הוא יבחן היתכנות של בקשות להקמת מתקני טיפול בפסולת עירונית על ידי יזמים פרטיים.

חשוב להדגיש שמדובר בערוץ נוסף, לצד התכנון הממשלתי הקיים, במטרה להאיץ את הבנייה של מתקני טיפול בפסולת שיהווו חלופה להטמנה, משום שהתכנון של מתקנים אלה נמשך מספר שנים, והם נמצאים במחסור בישראל.

מתקן משולב למיון וטיפול בפסולת עירונית בגליל העליון

החלטת הממשלה מסמיכה את החברה הכלכלית לפיתוח הגליל התחתון, שהיא חברת בת של המועצה האזורית גליל עליון, להגיש לוות"ל תוכנית להקמת תחנת מעבר ממיינת ומתקן השבת אנרגיה מפסולת עירונית בשטח השיפוט של המועצה, במיקום ובתנאים שסוכמו עם רשות מקרקעי ישראל. גם אשכול רשויות כנרת ועמקים ישתף פעולה עם המועצה האזורית גליל עליון כדי לקדם את המתקן.

מדובר במתקן משולב שיכלול מתקן מתקדם למיון לפסולת עירונית מעורבת (פח ירוק) שיקלוט עד 1,000 טון ליום (300,000 טון בשנה), ואשר יפעל במבנה סגור עם מערכת טיפול באוויר והפרדה מוחלטת בין תשטיפים ומי נגר. המתקן צפוי להפריד בין 3 זרמים עיקריים:

1. חומרים ברי מיחזור (בשפה המקצועית נקראים 'מתמחזרים'): פלסטיק, מתכת, נייר, קרטון וכו' מהווים עד 10% מהפסולת. והם נמכרים כחומר גלם למפעלי מיחזור.
2. פסולת אורגנית. שמהווה עד 45% מהפסולת ואשר תועבר לטיפול במתקן יעודי לצורך כך, כאשר אחת האפשרויות היא הקמת מתקן כזה כחלק מהתוכנית המדוברת.
3. שאריות מיון שלא ניתן למחזר, שמהוות עד 45% מהפסולת, והם יועברו למתקן השבת אנרגיה מפסולת (טיפול תרמי) שיקום ויפעל באותו אתר, כחלק מהתוכנית המדוברת, ואשר יקלוט גם שאריות מיון ממתקני מיון נוספים באזור כדי להגיע גם הוא לכמות שנתית מתוכננת של כ-300,000 טון בשנה.

מתקני הטיפול בפסולת צפויים לייצר חשמל בהספק של כ- 65 MW וחום בהספק מוערך של כ- 130 MW.

מתקן משולב למיון וטיפול בפסולת עירונית ברחובות

החלטתה הממשלה מסמיכה את חברת ה.ל.ר – החברה לפיתוח רחובות בע"מ, להגיש לוות"ל תוכנית להקמת תחנת מעבר ממיינת ומתקן השבת אנרגיה מפסולת עירונית, בתחום ה'אקו-פארק' ברחובות, בהתאם לסיכום ולתנאים שקבעה רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנ"ס, בינהם הצורך לתת מענה לטיפול בפסולת עירונית ברדיוס של 30 ק"מ בהתאם לצפי עתידי.

התוכנית מקודמת בתיאום עם עיריית ראשון לציון ואיגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה שמפעיל את אתר הפסולת חרובית בשטח המועצה האזורית מטה יהודה.

מדובר במתקן משולב שיכלול מתקן מתקדם למיון פסולת עירונית מעורבת (פח ירוק) שיקלוט עד 1,000 טון ליום (300,000 טון בשנה), ואשר יפעל במבנה סגור עם מערכת טיפול באוויר והפרדה מוחלטת בין תשטיפים ומי נגר. המתקן צפוי להפריד בין 3 זרמים עיקריים:

1. חומרים ברי מיחזור ('מתמחזרים'): פלסטיק, מתכת, נייר, קרטון וכו' מהווים עד 10% מהפסולת. והם נמכרים כחומר גלם למפעלי מיחזור.
2. פסולת אורגנית. שמהווה עד 45% מהפסולת. ואשר תועבר לטיפול במתקן יעודי שיוקם לצורך כך באותו אתר במסגרת התוכנית המדוברת, בקיבולת של עד 200,000 טון פסולת אורגנית בשנה.
3. שאריות מיון שלא ניתן למחזר, שמהוות עד 45% מהפסולת, והם יועברו למתקן השבת אנרגיה מפסולת (טיפול תרמי) שיקום ויפעל באותו אתר, כחלק מהתוכנית המדוברת, ואשר יקלוט גם שאריות מיון ממתקני מיון נוספים באזור כדי להגיע גם הוא לכמות שנתית מתוכננת של כ-500,000 טון בשנה.

מתקני הטיפול בפסולת צפויים לייצר חשמל בהספק של כ-60 MW.

תוכניות נוספות להקמת מתקני טיפול בפסולת עירונית

כאמור, הקמת מתקני הטיפול בפסולת עירונית היא חלק מהאסטרטגיה של המשרד להגנ"ס לקדם הקמת מתקני טיפול במטרה לצמצם את ההטמנה.

בהתאם לכך, במקביל לקידום המתקנים הנ"ל, משרד האוצר יחד המשרד להגנ"ס מקדמים מכרזים ממשלתיים להקמת מתקני טיפול בפסולת, בהם: מתקן סמארט ווייסט ליד השפד"ן בראשל"צ שאמור להתחיל לפעול במהלך השנה הקרובה, מתקן השבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב, מתקן טיפול בפסולת אורגנית באשדוד, מתקן השבת אנרגיה במישור רותם, מתקן השבת אנרגיה באזור התעשייה עטרות ליד ירושלים, ועוד.

כמו כן, גופים נוספים פועלים לקדם מתקנים לטיפול בפסולת עירונית, בהם: פארק מיחזור כולל מתקן השבת אנרגיה בפארק האקולוגי גליל מערבי, מתקן השבת אנרגיה אנרגיה בעברון, מתקן השבת אנרגיה בחירייה, הרחבת פרויקט ה RDF המשותף לחירייה ומפעל המלט נשר רמלה, ועוד.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "אנחנו מובילים מהפכה באמצעות הקמת מתקני קצה מתקדמים לטיפול בפסולת – מהלך שמייצר מנועי צמיחה לשלטון המקומי והאזורי והופך פסולת ממטרד למשאב. זו מהפכה סביבתית וכלכלית שמצמצמת הטמנה, מרחיבה הפרדה במקור ומקדמת מחזור והשבת פסולת כחלק ממעבר לכלכלה מעגלית. החלטת הממשלה שאושרה היום מוסיפה נדבך חשוב לרצף המהלכים שאנו מקדמים – היא יוצרת תשתית תכנונית ארוכת טווח וּודאות למשק להקמת מתקנים חיוניים בכל רחבי הארץ, ומאפשרת למדינת ישראל לטפל בפסולת בצורה מתקדמת, אחראית ובריאה יותר למען הציבור, הסביבה והדורות הבאים".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת