מתחם שדה דב לא לבד: מסמך ממשלתי רשמי שהגיע לידי infospot מציג רשימה חלקית של אתרים הנדרשים לסקר קרקע לבדיקת זיהום PFAS בקרקע ובמי התהום. לא ברור מה הקריטריון שלפיו נקבע כי אתרים אלה נדרשים לבדיקת PFAS.

מדובר בקרקעות בבעלות המדינה, בהם אתרים ששימשו או משמשים שדות תעופה (שדה דב, שדה התעופה בהרצליה, שדה התעופה אילת, שדה התעופה עטרות, מחנה סירקין ובח"א 27 בלוד), אתרים ששימשו לאחסון דלק (פי גלילות ובסיסי הדלק באשדוד ובנשר), מטמנת עפר בניין, תחנת הכוח רוטנברג ועוד.

כמו במקרה של שדה דב, גם בחלק מהאתרים האחרים ברשימה נדרשת בדיקת PFAS לאחר שתהליך שיקום הקרקע המזוהמת כבר הסתיים במסגרת פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה. אתרים אחרים נמצאים בעיצומו של תהליך השיקום, וחלקם נמצאים בשלב חקירת הקרקע.

כזכור, בתחילת חודש פברואר השנה דיווחנו כי נמדדו חריגות של קבוצת המזהמים PFAS בקרקע ובמי התהום בשטח שדה התעופה הישן בתל-אביב – שדה דב. מקור הזיהום העיקרי הוא כנראה קצפי כיבוי שהשתמשו בהם באימונים ותרגילים בתקופה ששדה דב עדיין שימש לתעופה.

כאמור, הזיהום בחומרי PFAS בשדה דב התגלה לאחר שהמשרד להגנ"ס העניק אישור סופי שהקרקע באתר נקייה, ולכן חלק מהקרקעות כבר נמכרו על ידי רמ"י ליזמי נדל"ן, שנמצאים בהליכי תכנון מתקדמים והחלו לשווק דירות לציבור. לא ברור כיצד הזיהום שהתגלה ישפיע על תהליכי התכנון והבנייה.

כיצד קרה שחקירת הקרקעות המזוהמות ושיקומן באתרים שונים הסתיים לשביעות רצונו של המשרד להגנ"ס, וכעת מתגלים מזהמים נוספים? במשרד להגנ"ס הסבירו בזמנו (בהקשר של שדה דב) כי במהלך חקירת הקרקע ופעולות השיקום שבוצעו בשנים האחרונות, עדיין לא הייתה מדיניות מחייבת בנוגע למזהמי PFAS בקרקעות, ולכן החומרים האלה לא נבדקו או טופלו.

בשנים האחרונות עלתה המודעות העולמית למזהמים מסוג PFAS, ורגולטורים בעולם החלו להסדיר את הטיפול בהם. בעקבות זאת, גם בישראל החלו את הטיפול בנושא, ובמסגרת הזו, בוצעו סקרים ארציים לבדיקת ריכוזי PFAS בקרקע ובמי התהום, במקומות בעלי פוטנציאל גבוה יותר להימצאות PFAS, בשל סוג הפעילות במקום.

את תוצאות אחד הסקרים האחרונים שבוצעו, פרסמנו לפני כשנה וחצי, ובו התגלו, בין היתר, חריגות של PFAS  במי התהום ב-22 אתרים תעשייתיים, ברובם מקור הזיהום הוא שימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS.

כתבות רלוונטיות:

1. הוקפא עדכון ערכי הסף לזיהום PFAS בקרקע, 26.5.2026
2. חדש: חובת דיגום למפעלים המזרימים לים שפכים, 12.5.2026
3. זיהום ה- PFASבמתחם שדה דב: מי ישלם על שיקום הקרקעות?, 14.5.2026
4. שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה: 2,900 דונם, 6.5.2026
5. נמצאו מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, 5.2.2026
6. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

13 אתרים נדרשים לחקירת PFAS

כאמור, מהמסמך עולה שנכון לסוף שנת 2025, 13 אתרים (כולל מתחם שדה דב) נדרשים לחקירה להימצאות זיהום PFAS. נדגיש כי מדובר ברשימה חלקית בלבד וייתכן שיש אתרים נוספים.

לפי המסמך, ברוב האתרים (8) הנדרשים לבדיקת PFAS תהליך השיקום כבר הסתיים לכאורה והתקבל אישור NFA (No Further Action), המאשר כי שיקום הקרקעות באתר הסתיים ולא נדרשות עוד פעולות. מבין 8 האתרים, יש 3 אתרים שבהם כבר החלו עבודות הפיתוח.

רשימת האתרים הנדרשים לחקירת PFAS, כולל סטטוס תהליך השיקום והפעולות הנדרשות, מוצגת בטבלה:

זיהום PFAS נמצא במתחם בח"א 27 בלוד

אחד האתרים שבו כבר נמצאו עדויות לזיהום PFAS בקרקע הוא מתחם בח"א 27 בלוד. לפי המסמך, בדגימות שנעשו באתר נמצאו בקרקע ריכוזים חריגים של דלק ותרכובות PFAS ובעקבות כך נחפרו באתר בארות ניטור למי תהום, וחקירת הקרקע ומי התהום תורחב. לשם כך הוגדל תקציב השיקום של האתר.

לפני כ-4 חודשים: זיהום PFAS התגלה במתחם שדה דב

כפי שדיווחנו לפני כ-4 חודשים, המשרד להגנ"ס ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעו כי נמצאו חריגות במזהמי PFAS בקרקע, במי התהום ובשלוליות מים על פני הקרקע במתחם שדה דב בתל-אביב. לפי ההערכות, מקור הזיהום העיקרי הוא כנראה קצפי כיבוי שהשתמשו בהם באימונים ותרגילים בתקופה ששדה דב עדיין שימש לתעופה.

בעקבות כך הודיע המשרד להגנ"ס, בתיאום עם רמ"י, כי הוא מקדם שורה של צעדים לטיפול מהיר, מקצועי וממוקד בזיהום הקרקע שהתגלה בשדה דב, ובמקביל פועל כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה ביזמים שכבר החלו בבנייה ובעובדות הפיתוח במתחם. בין הצעדים:

• עדכון ערכי הסף של קבוצת מזהמי PFAS לשיקום הקרקעות שעל בסיסם ייקבעו יעדי הקצה המורשים לפינוי קרקע.
• האצת אישור תוכניות חקירת קרקע ובקשות לאישורי מנהל לפינוי קרקעות מזוהמות לאתרי קצה מורשים, אם יידרשו.
• המשרד להגנ"ס, בתיאום עם עיריית תל-אביב–יפו, מקדם מנגנון עבודה מהיר לכניסת החברה לשירותי איכות הסביבה (הזרוע המבצעת) לשטח ולתיאום עבודות החקירה והשיקום עם היזמים.

המחלוקת סביב עדכון ערכי הסף של PFAS

כחודש לאחר שהמשרד להגנ"ס הודיע על זיהום ה-PFAS שהתגלה במתחם שדה דב, הוא פרסם עדכון לערכי הסף לתרכובות PFAS בקרקע. אלא שלעומת הגרסה הקודמת שפורסמה בסוף שנת 2024 וכללה 12 תרכובות PFAS, המסמך המעודכן כלל רק 4 תרכובות, וערכי הסף שלהם שונו.

כפי שדיווחנו, ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) הביע התנגדות נחרצת לעדכון וביקש לבטלו לאלתר. בין השאר טען אט"ד כי ערכי הסף המעודכנים מקלים מאוד בהשוואה לערכים הקודמים שהיו בתוקף עד לאחרונה, וכי העדכון הסתמך על חוות דעת של גופים פרטיים ובלי התייעצות עם משרד הבריאות ורשות המים.

נוסף על כך מתח אט"ד ביקורת על עיתוי עדכון ערכי הסף בסמיכות לזיהום ה-PFAS שהתגלה בקרקעות ובמי התהום במתחם שדה דב כמה שבועות לפני כן: לפי ההנחיות שהיו בתוקף עד לעדכון, הקרקע בשדה דב נחשבה למזוהמת ואילו אחרי העדכון, הקרקע כבר אינה נחשבת למזוהמת. 

בעקבות הביקורת: עדכון ערכי הסף הוקפא

לאחרונה דיווחנו כי  הוחלט להקפיא את כניסתו לתוקף של העדכון, בין היתר כדי שרשות המים ומשרד הבריאות, יגבשו עם המשרד להגנ"ס מתודולוגיה מוסכמת וערכי סף מעודכנים. כמו כן, הוחלט על כמה תנאים שיחולו בתקופת הביניים ועד שתהליך עדכון הערכים יושלם:

• קרקעות מאתרים החשודים בזיהום PFAS, שאינו מיועדות לפינוי למטמנות או למתקני טיפול בקרקעות, יפונו רק אחרי התייעצות מקדימה עם רשות המים.
• לא יינתנו אישורים על סיום פעילות באתרים המזוהמים בתרכובות PFAS עד שיעודכנו ערכי הסף לפי מתודולוגיה מוסכמת.

מי ישלם על שיקום הקרקעות בשדה דב?

ומי יישא בעלויות שיקום הקרקעות המזוהמות ב PFAS? כפי שדיווחנו לפני כחודש, סוגייה זו הגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט במסגרת דיון בבקשתם של חלק מבעלי הקרקעות הפרטיות בשדה דב לדחות את הגרלת המגרשים במתחם עד שיתבהר היקף זיהום ה-PFAS באתר ומי יישא בעלויות שיקום הקרקע.

מתשובתם של רמ"י והמשרד להגנ"ס שהוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך, עולה כי עדיין לא ידוע מהו היקף זיהום ה-PFAS במתחם וכי רק אחרי שתושלם חקירת הקרקע ויתקבלו תוצאותיה יהיה אפשר לקבוע את אופן השיקום, את עלויותיו וכו'.

עוד הדגישו רמ"י והמשרד להגנ"ס כי הם דוחים לחלוטין את דרישת בעלי הקרקעות לממן את תהליך חקירת הקרקע ושיקומה, בין היתר משום שלא מדובר בהליך תביעת נזיקין וגם משום שטרם הוכח נזק. כמו כן הובהר כי תפקיד המשרד להגנ"ס הוא רגולטורי בלבד ואחריותו מסתכמת בקביעת ערכי הסף ואישור תוכניות החקירה ופינוי הקרקע, ואילו רמ"י אחראית לניהול קרקעות המדינה. לכן הם אינם אחראיים למימון הדיגום והשיקום של הקרקעות.

עם זאת, בינתיים נראה כי רמ"י תישא בעלויות דיגומי הקרקע הראשוניים לבדיקת הזיהום, שייערכו לקראת הגרלת המגרשים שנדחתה מחודש יוני ל-11 אוגוסט (דחייה של 90 יום). בתום הבדיקה תגיש רמ"י לבית המשפט דוח מפורט בנושא.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: