אסדרה של ענף מובילי הפסולת: מרשם מובילי פסולת, שטר מטען דיגיטלי וחיישני מעקב
המשרד להגנת הסביבה מציע לצמצם את השלכת הפסולת בשטחים פתוחים ושריפות הפסולת באמצעות הקמת מרשם ארצי למובילי פסולת מורשים, חובת התקנת חיישני מעקב על כלי האצירה וכלי הרכב המובילים, מעבר לשטר מטען דיגיטלי והגברת האכיפה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 08/2/2024

המשרד להגנת הסביבה מבקש להסדיר את פעילות מובילי הפסולת, בדגש על פסולת בניין, באמצעות הקמת מרשם מובילי פסולת מורשים שיידרשו לעמוד בתנאים כגון: רישום כלי אצירה, שטר מטען דיגיטלי, והתקנת חיישני מעקב על רכבי ההובלה וכלי האצירה. במקביל, הקנסות על השלכת פסולת פיראטית ייגדלו באופן משמעותי.

אם האסדרה תצא לפועל, תוטל גם אחריות על יצרני הפסולת להקפיד על התקשרות עם מובילים מורשים שיופיעו במרשם מובילי הפסולת, שעומדים בתנאים הנדרשים.

האסדרה החדשה מוצגת במסמך RIA (בחינת השפעת רגולציה) שפורסם השבוע על ידי המשרד להגנ"ס, ומציג את הנושאים הנ"ל להתייחסות בעלי עניין והציבור.

לא ברור כיצד האסדרה הזו מתיישבת עם הצעת חוק פסולת בניין שהמשרד להגנ"ס מנסה לקדם ואשר כבר נמצאת בתהליך חקיקה, ומבוססת על עקרון לפיו יצרני הפסולת יחויבו להתקשר ישירות עם אתרי הטיפול, ולא עם מובילים הפסולת שייאלצו לעבוד תחת אתרי הטיפול.

ניתן להגיש הערות עד לתאריך 26.2.2024. מסמך ה-RIA מצורף בתחתית הידיעה.


כתבות רלוונטיות:

  1. המחלוקות סביב הצעת חוק פסולת בניין, 13.06.2023
  2. פסולת בנייה: גידול במתקני הטיפול ובפסולת המטופלת כחוק, 10.5.2023
  3. עוד 200 מיליון ₪ לאתרי קצה לפסולת בניין, 8.7.2019
  4. חוק פסולת בניין אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, 12.3.2023
  5. פשיטה על תחנות מעבר פיראטיות, 14.12.2022
  6. למידע נוסף על פסולת

חצי מיליארד הנזקים והעלות למשק של השלכת פסולת פיראטית

לפי המסמך שפורסם, פסולת בניין מהווה את עיקר הפסולת המושלכת בשטחים פתוחים, לפי ההערכה מדובר בכ-1.1 מיליון טון בשנה. בנוסף מוערך כי יש עוד כ 100 אלף טון פסולת גושית ועוד 100 אלף טון פסולת עירונית מעורבת שמושלכים בשטחים פתוחים. עלות הטיפול והניקוי השנתית של הפסולת המושלכת בשטחים פתוחים מוערכת לפי הדוח ב 180 מיליון ₪ בשנה, שממומן על ידי הרשויות המקומיות.

אך הנזק לא מסתיים רק בעלות הטיפול והניקוי של השטחים הפתוחים, אלא גם בשורה של נזקים:

  • פגיעה בשטחים פתוחים ובערכי טבע ונוף
  • פוטנציאל זיהום קרקע, מים עיליים ומי תהום עקב חלחול מזהמים
  • ירידת ערך נדל"ן באזורים בנויים הסמוכים לשטחים שזוהמו בפסולת, וכן פגיעה בערכם הכלכלי של השטחים הפתוחים כאתרי נופש ותיירות
  • אובדן של חומרי גלם הניתנים לשימוש חוזר לאחר תהליך מיחזור של פסולת בניין.
  • אובדן הכנסות מהיטל הטמנה

הדוח מתייחס גם לשריפת פסולת פיראטית הגורמת לזיהום אוויר, אשר נמצאה כגורם מרכזי בפליטת חומרים מסרטנים לאויר. הדוח מציין כי העלות החיצונית שנגרמת למשק משריפת פסולת פיראטית מוערכת ב-886 מיליון ₪ בשנה.

הדוח מעריך כי האסדרה המוצעת תביא לצמצום של 80% מהשלכה פיראטית בשטחים פתוחים כלומר תחסוך למשק 144 מיליון ₪, ובנוסף עוד כ-50% מנזקי זיהום האוויר משריפת פסולת, כלומר 443 מיליון ₪ בשנה. הדוח מסכם כי האסדרה המוצעת יכולה לחסוך סה"כ כ 500 מיליון ₪ למשק בשנה.

הפתרון: מרשם מובילי פסולת וכלי אצירה, שטר מטען דיגיטלי, ואכיפה

הדוח מציע שורה של פתרונות שיישומם אמור לענות על בעיית השלכת הפסולת ושריפתה בשטחים הפתוחים. להלן הפתרונות המוצעים:

  • מרשם מובילי פסולת: כיום נדרשים מובילי פסולת להחזיק ברישיון עסק אך בפועל מרביתם פועלים ללא רישיון עסק כנדרש. בשל כך אין מאגר מובילי פסולת בארץ, לטובת יצרני הפסולת ולצורכי מעקב, פיקוח ואסדרה. לכן מוצע להקים מרשם ארצי פומבי של מובילים פסולת מורשים, שיצרני הפסולת יהיו מחויבים להתקשר רק איתם, ויאפשר פיקוח יעיל יותר.
  • מרשם כלי אצירה: כיום המפרט האחיד ברישיון העסק לעסקי הובלת הפסולת מחייב סימון של כלי אצירה. אולם בפועל, רשויות מקומיות מעטות אוכפות דרישה זו, ולכן לא ניתן בקלות לשייך כלי אצירה למוביל מסוים. על כן מוצע לחייב את בעלי כלי האצירה לרשום את כלי אצירה וכן לקבוע איסור לשימוש בכלי אצירה שאינם רשומים.
  • שטר מטען דיגיטלי: כיום תעודות המשלוח ושטרי המטען מהווים חובה המוטלת על מובילי הפסולת. יחד עם זאת, ההסדרים הקיימים מבוססים על רישום ידני מיושן, בעל רמת מהימנות ויכולת בקרה נמוכות. כדי לשפר את יכולת המעקב אחר הפסולת ולצמצם את אפשרויות המרמה וזיוף האסמכתאות, מוצע להפוך את שטר המטען ואת תעודת המשלוח לשטר מטען דיגיטלי שיחובר למערכות מידע ודיווח לרשויות שלטוניות נוספות כמו משרד התחבורה והרשויות המקומיות. דיגיטציה זו תאפשר הצלבת נתונים בין גורמים מפוקחים שונים לצורך בקרה.
  • התקנת חיישנים ברכבי הובלה ובכלי אצירה: כדי לשפר את יכולת המעקב והבקרה אחר תנועות הפסולת ולזהות מקרים המעלים חשד לביצוע עבירה של השלכת פסולת לא חוקית, מוצע לחייב מובילי פסולת להתקין אמצעי חישה מרחוק לאיכון ולניטור של תנועות הפסולת. החיישנים יותקנו על גבי כלי רכב מאושרים להובלת פסולת ועל גבי כלי אצירה רשומים.
  • הרחבת האחריות של יצרני הפסולת: לחייב את יצרני הפסולת להתקשר רק עם מובילים מורשים, להשתמש בכלי אצירה רשום ותקין בלבד, לחתום באופן דיגיטלי על שטר המטען המאשר את פרטי ההובלה, ולבדוק את השטר בסיום ההובלה – כלומר, לבדוק את התאמה בין הפסולת שיצאה בהובלה לפסולת שהגיעה לאתר היעד ולדווח על חריגות מהותיות. כמו כן, מוצע לחייב את יצרני הפסולת לדווח על פסולת בניין לגופי הרישוי ברשויות המקומיות.
  • החמרת האכיפה: במצב הקיים, בחלק מהמקרים ביצוע העבירה ותשלום הקנס משתלם מבחינה כלכלית בהשוואה לפעילות חוקית כגון הבאת הפסולת לאתר מוסדר. מוצע להעלות את גובה הקנס בגין השלכת פסולת בניין לסכום הנע בין 230-75 אלף ₪ בהתאם למקרה. בנוסף מוצע לקבוע איסור התקשרות במכרזים ציבוריים עם מובילים שביצעו עבירות וכן לשלול את רישיון המוביל.
  • מנגנון להבטחת מימון הטיפול במפגעים: מוצע לקבוע מנגנון שיבטיח פיצוי לציבור במקרה של השלכת פסולת פיראטית. יש שתי חלופות לקביעת מנגנון פיצוי כזה: תשלום היטל שיקום, כלומר אגרה שתוטל על מפרי החוק, או קביעת ערבות הנדרשת לקבלת רישיון מוביל אשר תחולט במקרה של עבירה.

כמה תעלה למשק הרגולציה המתוכננת?

הרגולציה המתוכננת צפויה להשית עלויות על מובילי פסולת, על יצרני פסולת ועל רשויות מקומיות, אולם לדברי המשרד להגנת הסביבה, החישוב מראה כי התועלת למשק גדולה בעשרות מונים.

עלות התקנת חיישנים על רכבי הובלת הפסולת וכלי האצירה מוערכת בכ-43 מיליון ₪ בשנה. עלות חובת מתן ערבות למובילי פסולת מוערכת בכ-25 מיליון ₪ נוספים בשנה, ולכך יש להוסיף עלות של הקמת מערכת מידע מרכזית במשרד להגנת הסביבה ותחזוקתה בסך שנתי של 20 מיליון ש"ח. בסך הכול תעלה הרגולציה למשק 88 מיליון ₪ בשנה.

מנגד, הדוח מעריך את התועלת למשק בכחצי מיליארד ₪, כפי שפורט קודם לכן.

התנגשות עם הצעת חוק פסולת בניין

כבר מספר שנים שהמשרד להגנ"ס מנסה לקדם הצעת חוק לאסדרת הטיפול בפסולת בניין. הצעת החוק עברה גלגולים שונים, אך תחת הממשלה הנוכחית, עברה קריאה ראשונה לפני שנה כחלק מחוק ההסדרים, ולאחר מכן פוצלה ממנו והמשיכה לדיונים בועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לפי הצעת החוק, יצרן פסולת בניין יידרש להתקשר מראש עם מתקן קצה ואילו מוביל הפסולת יקבל את שכרו מאותו מתקן רק לאחר שיגיע אליו עם הפסולת. כך מבקשים למנוע ממובילים מסוימים להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים. בנוסף לכך, העברת האחריות על הפסולת למתקני הטיפול תצמצם את הצורך בפיקוח על כאלף מובילים, משימה מורכבת עבור הרשויות בשל מספר המובילים הגבוה.

מובילי הפסולת מתנגדים להצעת החוק, וטוענים שהחוק יפגע בחופש העיסוק, בתחרות וברווחים של מובילים הפועלים לפי חוק, ויעניק כוח רב מדי למספר מצומצם של מתקני טיפול בפסולת.

כאמור, האסדרה החדשה שמוצעת כעת, משאירה את המצב כפי שהוא כיום במובן של התקשרות יצרן הפסולת עם מוביל הפסולת, ולא עם מתקן הקצה.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה