דוח של מבקר המדינה בנושא זיהום אוויר מתחבורה וכלי רכב חשמליים, מצביע על כך שהתחבורה אחראית לכ-30% מהעלויות החיצוניות שנגרמות מזיהום האוויר בישראל, יותר מכל ענף פעילות אחר במשק. למרבית הפליטות של ענף התחבורה, אחראים כלי הרכב המסחריים והכבדים שמהווים פחות מ-10% מסך כלי הרכב, אך אחראים ל-63% מהעלויות החיצוניות מזיהום האוויר מתחבורה.

הדוח הנוכחי הוא דוח מעקב לאחר דוח קודם שפורסם בשנת 2024. מהדוח, ומתגובות המשרדים הממשלתיים שמופיעות בדוח, ניתן ללמוד על כמה צעדים להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, שנמצאים בשלבי הכנה שונים, וצפוים לצאת לפעול בקרוב, עם דגש על כלי רכב מסחריים ו/או כבדים שכאמור אחראים למרבית זיהום אוויר התחבורה. בין הצעדים: הקמת אזורים מופחתי פליטות בערים נוספות מלבד חיפה וירושלים, הרחבת ההגדרה של רכב מזהם שכניסתו אסורה לאזורים אלה, וצעדים נוספים לתמרץ שימוש בכלי רכב כבדים חדשים יותר, שעומדים בתקני פליטה טובים יותר. 

באשר לזיהום אוויר מרכבים פרטיים, האמצעי העיקרי להפחתת פליטות הוא הגדלת השימוש ברכב חשמלי, ולכן הדוח עוסק בו רבות, ומציין את החסמים שיש להסדיר לשם כך, בינהם:

• הסדרת סוגיית התקנת עמדות טעינה בבתים משתופים חדשים.
• הגדלת כמות עמדות טעינה ציבוריות, כולל בטווח הבין-עירוני.
• מיחזור סוללות כלי רכב חשמליים שיצאו משימוש.

לצד החסמים והליקויים, הדוח מצביע גם על הצלחות, בינהן:

• התקנת מונים חכמים לטעינה מנוהלת של כלי רכב חשמליים.
•  חשמול מערך האוטובוסים העירוניים.
• צמצום זיהום אוויר מכלי רכב כבדים: גריטה והתקנת מסנני חלקיקים.
• סימון כלי רכב קלים מזהמים.

הדוח מדגיש כי זיהום אוויר מתחבורה הוא הגורם העיקרי לזיהום אוויר במרכזי הערים, והוא משפיע על בריאותם ועל איכות חייהם של כלל תושבי ישראל ולכן חשוב מאוד לפעול לצמצומו.

קישור לדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים תוארך, 24.5.2026
2. האם עליית מחירי הדלק תעודד לרכוש יותר כלי רכב חשמליים?, 15.4.2026
3. לראשונה זה 5 שנים: ירידה במכירות כלי הרכב החשמליים, 27.1.2026
4. המגמה נמשכת: זיהום האוויר מציי כלי רכב כבדים פחת ב-25%, 3.12.2025
5. למידע נוסף על זיהום אוויר מתחבורה | infospot

התחבורה אחראית ל-30% מזיהום האוויר בישראל

לפי נתוני מצאי הפליטות לשנת 2024 המוזכרים בדוח המעקב של מבקר המדינה, זיהום האוויר מתחבורה הוא הענף המוביל במשק בתרומתו לעלויות החיצוניות הנגרמות מזיהום אוויר. עם תג מחיר של 10.9 מיליארד ₪ התחבורה אחראית לכמעט שליש (30%) מהעלויות החיצוניות של זיהום אוויר בישראל.

כלי רכב כבדים ומסחריים: רק 9% מסך כלי הרכב, אך 63% מזיהום האוויר

לפי דוח המבקר, 63% מהעלות החיצונית של זיהום האוויר מתחבורה כבישית היא מכלי רכב שאינם רכב פרטי (משאיות, אוטובוסים, רכבי משא וכו') אף שהם מהווים פחות מ-9% מכלל כלי הרכב. הסיבה: הנסועה הגבוהה שלהם והפליטות הרבות לכל קילומטר נסועה. לעומתם, כלי הרכב הפרטיים שמהווים כ-90% מסך כלי הרכב, אחראים רק ל-36% מהעלות החיצונית של פליטות ענף התחבורה.

אחת הסיבות לפליטות המוגברות של כלי הרכב הכבדים והמסחריים היא שהם ברובם (למעלה מ-90%) מונעים בסולר שהוא דלק מזהם יותר מאשר בנזין בו משתמשים הרכבים הפרטיים.

ישן יותר ומזהם יותר: צי המשאיות בישראל מתיישן בקצב גבוה

לפי הדוח, סיבה נוספת לפליטות המוגברות של כלי הרכב הכבדים נובע מכך שהם ישנים יותר, בהשוואה לכלי רכב פרטיים. כלומר, זיהום האוויר שכלי רכב יוצר מושפעת בין היתר מגילו: כלי רכב חדשים נדרשים לעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים יותר ולכן, ככל שכלי הרכב ישן יותר, הוא מזהם יותר.

הדוח הקודם של המבקר (משנת 2024) מצא שצי המשאיות בישראל מתיישן בקצב גבוה בהשוואה לכלל כלי הרכב בישראל: גילן הממוצע של המשאיות נמצא במגמת עלייה והוא גדל מ-5.1 שנים בשנת 2000, ל-8 שנים בשנת 2010 ול-9.5 שנים בשנת 2024 (עלייה בשיעור של כ-18.8% בין 2010 ל-2024).

על רקע נתונים אלה ממליץ מבקר למשרד התחבורה ולמשרד להגנ"ס לעודד החלפה של משאיות ורכבי משא ישנים, למשל באמצעות תוכנית גריטה בתשלום של כלי רכב ישנים (ראו בהמשך הכתבה) או מתן תמריצים כלכליים לרכישת משאיות חדישות.

המשרד להגנ"ס מסר בתגובה לדוח המעקב כי הוא רואה חשיבות בהצערת גיל צי המשאיות ונוקט פעולות להורדת גילן הממוצע, בין היתר באמצעות הגדרתם מחדש של "כלי רכב מזהם" ו"כלי רכב כבד ישן". שינוי ההגדרות ישפיע על היכולת להפעיל כלי רכב ישנים ומזהמים באזורים מופחתי פליטות ומעודד גריטה של כלי רכב אלה.

התקנת מסננים וגריטת כלי רכב מזהמים: היעדים הושגו

אחת הדרכים לצמצם את זיהום האוויר מכלי רכב כבדים הוא חובת התקנת מסנני חלקיקים בכלי רכב ישנים.

לפי הדוח, בין השנים 2018 ל-2023 הותקנו כ-6,560 מסננים בכלי רכב כבדים. המשרד להגנ"ס סבסד את התקנת המסננים בכ-124 מיליון ₪ (עלות ממוצעת של 18,900 ₪ לכלי רכב), כאשר כ-80% מהמסננים הותקנו בכלי רכב שיוצרו בשנים 2000– 2006.

התקנת המסננים דעכה בסוף התקופה. בעוד בשנת 2019 הותקנו מסננים בלמעלה מ-4,600 כלי רכב כבדים, בשנת 2023 הותקנו רק 8 מסננים.

החמרת הגבלות כלי רכב מזהם באזורי אוויר נקי בירושלים וחיפה

לפי נתוני הדוח הקודם, בשנת 2023 היו 42,402 כלי רכב מזהמים שאינם כלי רכב כבד ישן. כלי רכב אלה סומנו במדבקה ייעודית בעת ביצוע מבחן הרישוי השנתי ונאסר עליהם להיכנס לאזורי האוויר הנקי שהוגדרו בירושלים ובחיפה (ראו בהמשך הכתבה).

לפי הדוח, לאחרונה גיבש המשרד להגנ"ס טיוטת רגולציה שתכניס גם כלי רכב בתקן יורו 4 ו-5 להגדרה של "רכב מזהם" בתקנות אוויר נקי, והם לא יוכלו להכנס לאזורי האוויר נקי בירושלים וחיפה.

נוסף על כך מקדם המשרד להגנ"ס שתי טיוטות של תקנות שאמורות לתת למשרד להגנ"ס ולרשויות המקומיות כלים לאכוף כניסה של כלי רכב מזהמים לאזורים מופחתי פליטות באמצעות מערכת צילום מיוחדת המבוססת על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי.

בנוסף לכך, הדוח מציין כי המשרד להגנ"ס מקדם הכרזה של עוד אזורים מופחתי פליטות. כך למשל פועל איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה כדי להכריז אזורי אוויר נקי גם בקריית ים, קריית מוצקין, קריית אתא, קריית ביאליק ונשר.

עוד עולה מדוח המעקב כי עד כה פורסם רק שלב א' של הקול הקורא בנושא צמצום זיהום האוויר מתחבורה ברשויות מקומיות של המשרד להגנ"ס (תוכנית "נעים בעיר"). נכון לתחילת 2026 טרם פורסם חלק ב' של הקול הקורא שעוסק בין היתר בסיוע בכתיבת תוכנית תחבורתית לצמצום זיהום אוויר וסיוע בהכרזת אזורי אוויר נקי.

מבקר המדינה ממליץ למשרד להגנ"ס, בשיתוף משרד התחבורה, להמשיך ולקדם הכרה של אזורי אוויר נקי ברשויות מקומיות ולהשלים את פרסומו של הקול הקורא שעוסק בין היתר בסיוע בכתיבת תוכנית תחבורתית לצמצום זיהום אוויר וסיוע בהכרזת אזורי אוויר נקי ברשויות המקומיות.

שימוש בכלי רכב חשמליים לצמצום זיהום אוויר

דוח מבקר המדינה מדגיש כי כלי רכב חשמליים הם האמצעי המרכזי לצמצום זיהום אוויר מכלי רכב קלים (עד 3.5 טון). כלי הרכב החשמליים הנפוצים ביותר היום הם כלי רכב המונעים באמצעות מנוע חשמלי בעל סוללה. נוסף עליהם יש גם כלי רכב היברידיים בעלי מנוע בנזין ומנוע חשמלי הניזון מסוללה נטענת.

לפי הדוח, היתרונות המרכזיים של כלי רכב החשמליים הם היעדר פליטות ישירות לאוויר של גזי חממה ומזהמים אחרים, עלות תחזוקה נמוכה ונסיעה שקטה. יתרה מזו, לישראל יש עוד יתרונות בזכות התנאים הייחודיים שלה, בהם מחירי חשמל נמוכים בהשוואה למחיר הממוצע באיחוד האירופי, מרחקי נסיעה קצרים, מקורות עצמיים לייצור אנרגיה וחתירה לחדשנות.

כפי שדיווחנו בשנים האחרונות, השימוש בכלי רכב חשמליים הולך וגדל, אך לאחרונה ניכרת התמתנות של הגידול. לפי הדוח יש כמה חסמים בתחום: מחיר גבוה, חשש מטווח נסיעה מוגבל, מחסור בעמדות טעינה ציבוריות וקושי בטעינה ביתית למי שאין חנייה פרטית.

כמו כן כלי רכב חשמליים לא מהווים פתרון למקור הפליטות העיקרי של התחבורה – כלי רכב כבדים. זאת כיוון שמדובר באתגר טכנולוגי ומסחרי בגלל טווח הנסיעה ומשקל הרכב שדורש סוללות גדולות, כבדות ויקרות, המגבילות את השימוש.

עמדות טעינה ציבוריות רק ל 5% מכלי הרכב החשמליים

הדוח מדגיש כי מערך זמין של עמדות טעינה ביתיות וציבוריות הוא תנאי הכרחי לאימוץ מוצלח של כלי רכב חשמליים והיברידיים.

לגבי עמדות טעינה ביתיות, למרות החלטת ממשלה מ-2021 שקבעה שיש לתקן את חוק המקרקעין כדי שיהיה אפשר להקים עמדות טעינה בבתים משותפים, ולמרות שהתקיימו מספר דיונים בנושא בועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, הנושא טרם הוסדר.

לגבי עמדות טעינה ציבוריות, נכון לשנת 2025, היו במרחב הציבורי כ-7,907 שקעי טעינה זמינים לטעינת כלי רכב חשמליים, שמשרתים כ-162,700 כלי רכב חשמליים. כלומר מספיק עמדות טעינה רק לכ-4.9% מסך מכלי הרכב החשמליים.

הדוח מציין כי למרות שפורסמו קולות קוראים לתמיכה בהקמת עמדות טעינה ברשויות המקומיות, רק 70% מהעמדות הותקנו. כמו כן, מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד האנרגיה לקבוע יעדים כמותיים לפריסת עמדות טעינה ציבוריות, ולבחון אם יש צורך באסדרה למיקום הגיאוגרפי של העמדות, כמו שמקובל באיחוד האירופי ובארה"ב. כמו כן ממליץ מבקר המדינה להשלים את התקנות בנושא מאגר המידע המקוון על העמדות הציבוריות ובנושא דיווח תקופתי על כלל עמדות הטעינה בישראל.

בנוסף, על מינהל התכנון, משרד התחבורה, המשרד להגנ"ס ומשרד האנרגיה להמשיך לפעול, כל אחד בתחומו, כדי להשלים את עדכון תמ"א 18 בעניין התשתית הפיזית הדרושה לתמיכה בעמדות הטעינה הקיימות וגם באלה שעתידות לקום בתחנות התדלוק.

היערכות לעלייה בביקוש לחשמל: הותקנו 2 מיליון מונים חכמים

אחד הכשלים שנמצאו בדוח הקודם הוא התקנת מונים חכמים שמאפשרים ניהול של טעינת כלי הרכב באמצעות חלוקת ההספק בין כלי הרכב שמחוברים לעמדות טעינה במקביל. כמו כן המונים החכמים משפרים את אמינות אספקת החשמל, מגבירים את התחרות במקטע אספקת החשמל, חוסכים בעלויות ומאפשרים לאסוף, לנטר ולעבד נתונים בצורה טובה יותר.

הדוח הקודם מצא שבשנת 2021 היו בישראל כ-108,000 מונים חכמים, שהם כ-3.5% מכלל המונים בישראל, נתון נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אך בדוח הנוכחי מדווח על שיפור משמעותי כאשר  חברת החשמל מסרה בתשובתה לדוח כי נכון לתחילת 2026 מותקנים בישראל 2 מיליון מונים חכמים שהם כ-60% מכלל המונים בישראל וכי היא מתכוונת לעמוד ביעד שהציבה רשות החשמל שלפיו עד סוף 2028 כל המונים בישראל יהיו מונים חכמים.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגיה ולמשרד התחבורה להמשיך ולקדם את נושא הטעינה המנוהלת של כלי רכב חשמליים. כמו כן הוא ממליץ, כמו בדוח הקודם, שרשות החשמל וחברת החשמל יקדמו את השימוש בתעריף תעו"ז (תעריף עומס וזמן, שיטת חיוב שבה המחיר משתנה לפי שעת הצריכה, יום בשבוע ועונת השנה) או בתעריפים המבוססים על מחיר החשמל בזמן אמת בקרב לקוחות פרטיים, ובעיקר בקרב בעלי כלי רכב חשמליים.

אתגר חדש: מיחזור סוללות כלי רכב חשמליים

עוד סוגייה מרכזית של המעבר לכלי רכב חשמליים וכלי רכב מאופסי פליטה הוא כיצד ממחזרים את הסוללות המותקנות בכלי רכב אלה כשהן מגיעות לסוף חייהן.

בשל הגידול החד ברכישת כלי רכב חשמליים, בעשור הבא צפויות לצאת משימוש עשרות אלפי סוללות של כלי רכב חשמליים, מאות אלפי סוללות של כלי רכב היברידיים ומאות סוללות כבדות של אוטובוסים חשמליים. מיחזורן של סוללות אלה צפוי להיות אתגר עצום. נכון להיום, אין בישראל אסדרה חוקית של הטיפול בסוללות כלי רכב חשמליים. אך בשנה הקודמת דיווחנו על הקמה של מספר מפעלים למיחזור סוללות בישראל.

הדוח ממליץ למשרד להגנ"ס להשלים את האסדרה בנושא, למשל בהחלת חוק פסולת אלקטרונית וסוללות גם על סוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים.

המשרד להגנ"ס מסר כי הוא הקים צוות שבוחן את הנושא, כאשר שיקול מרכזי הוא המנעות מעלייה במחירי כלי הרכב החשמליים.

חשמול אוטובוסים עירוניים: המדינה עמדה ביעדים

עוד נושא שהדוח עוסק בו הוא חשמול אוטובוסים עירוניים. בסוף שנת 2025 מספר האוטובוסים החשמליים בישראל מוערך בכ-3,239 (מתוך כ-7,000 אוטובוסים עירוניים בישראל סה"כ) לעומת 95 בלבד שהיו בסוף שנת 2021. לפי הדוח  בסוף שנת 2026 צפויים להיות בישראל כ-4,366 אוטובוסים חשמליים עירוניים.

כמו כן, תוכנית החשמול של משרד התחבורה לשנים 2024–2025 קבעה כי מסוף שנת 2025 כמעט כל האוטובוסים העירוניים החדשים שיירכשו יהיו חשמליים ויחל גם שילוב הדרגתי של אוטובוסים בין-עירוניים חשמליים.

התייחסויות

אדם, טבע ודין: "לשמחתנו חלק מהליקויים שהתגלו בדוחות הקודמים תוקנו אך יש עדיין ליקויים, כשלים וקשיים שיש צורך לתקן:

יש להאיץ מציאת פתרונות לאסדרה וקידום עמדות טעינה בבתים משותפים ובמרחב הציבורי. מחסור בעמדות טעינה הוא צוואר בקבוק בהאצת החדירה של כלי רכב חשמליים. אנו סבורים כי יש צורך לאמץ את הצעת המבקר ולקבוע יעדים כמותיים לפריסת עמדות טעינה ציבוריות.

עם זאת, גם עמדות טעינה רבות לא תעזורנה בעת מחסור בחשמל. אמנם משרד האנרגיה עדכן את תחזית מספר כלי הרכב החשמליים, אך תחזיות הביקוש לחשמל הולכות ועולות בין היתר עקב צמיחת הענף של חוות שרתים. לפיכך יש לוודא כי תובטח אספקת החשמל לתחבורה הן מבחינת כמות והן מבחינת ניהול הטעינה באמצעות מנגנונים של טעינה חכמה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי זיהום האוויר ושאר הנזקים הסביבתיים מתחבורה לא ייפתרו רק באמצעות מעבר, חשוב ככל שיהיה, לכלי רכב בעלי מנגנון הנעה נקי יותר. הפתרון חייב לכלול גם מעבר מסיבי מנסיעות ברכב פרטי לתחבורה ציבורית יעילה, זמינה ונקייה.

אין ליצור בעיה סביבתית חדשה בעת תיקון בעיה סביבתית קודמת. לפיכך יש צורך להיערך טוב יותר למחזור וטיפול בסוללות הישנות שילכו ויצטברו. יש צורך להאיץ את האסדרה הרגולטורית של הטיפול בסוללות.

בנוגע לאזורי אוויר נקי: יש צורך ללמוד ולהפיק לקחים משני האזורים של אוויר נקי שכבר פועלים בארץ. יש לקיים בדיקה הן בהיבטי היכולת להפעיל את האזורים בצורה שתוכננה, כלומר בעיקר יכולת האכיפה והפיקוח, והן בהיבטי היעילות והיכולת של תוכניות אלה לעמוד ביעדים שנקבעו להן ולהוריד בפועל את זיהום האוויר. אנו סבורים כי הפעלת אזורי אוויר נקי נוספים ללא הבדיקה המקצועית והפקת הלקחים שהצטברו עד כה עלולה להיות ברכה לבטלה".

---

מסמכים רלוונטיים: