מבקר המדינה פרסם לאחרונה מקבץ דוחות ביקורת בתחום איכות הסביבה, בדגש על 3 נושאים: משבר האקלים, זיהום אוויר משריפות פסולת בשטחים ואיכות האוויר במפרץ חיפה. בכתבה זו נתמקד בדוח העוסק במפרץ חיפה (קישור לדוח בתחתית הידיעה).

לפי הדוח, המשרד להגנת הסביבה תיקן רק מעט מהליקויים שעליהם הצביע המבקר בביקורתו הקודמת ב-2019. בין הישגי המשרד בשנים האחרונות הנוגעים למפרץ חיפה: העברת החלטת הממשלה לפיתוח מפרץ חיפה והיערכות להפסקת פעילות המפעלים הפטרוכימיים, ואימוץ תקני ארגון הימאות הבין-לאומי של האו"ם בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט. לצידם, יש נושאים שבהם התקדם המשרד במידה מסוימת, אך לא מספקת לפי המבקר.

המבקר שיבח את המשרד על כך שהגדיל את כמות בדיקות הפתע במפעלי מפרץ חיפה, אך הביע חשש לגבי הפערים שנמצאו בתוצאות בין בדיקות הפתע לבין תוצאות הבדיקות שערכו המפעלים בעצמם, ועליהם דיווחו למשרד. לפי מבקר המדינה, יש פער של יותר מפי 4 בחריגות בין בדיקות הפתע לדיווחי המפעלים. בהתאם לכך, ממליץ המבקר כי המשרד יפעל לאכוף דיווחים מהימנים על המפעלים ולהגביר את הפיקוח.

המבקר גם ציין לרעה את חוסר השקיפות של המשרד בפרסום מידע לציבור על אודות פליטות חריגות במפרץ חיפה, ואת העובדה שהמשרד לא מדווח לממשלה כמתחייב בחוק אחת לשנה על יישום התוכנית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה.

כתבות רלוונטיות:

1. איך עיכבה המלחמה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה?, 28.2.2024
2. הממשלה אישרה את התוכנית לשינוי פני מפרץ חיפה, 13.12.2023
3. תוכנית עבודה לפינוי התעשייה ממפרץ חיפה עד 2029, 19.6.2023
4. מפרץ חיפה: פינוי בסיס דלקים והקמת צוות תכנון, 22.11.2021
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

לקבוע בהחלטת ממשלה מועד לפינוי התעשייה מפרץ חיפה

מבקר המדינה משבח בדוח את העובדה שאושרה החלטת ממשלה בדבר עתיד מפרץ חיפה ופינוי התעשייה הכבדה ממנו, אולם ביקר את העובדה שמועד הפסקת הפעילות, שבתוכנית של ועדת ההיגוי והמינהלת לעתיד מפרץ חיפה נקבע ל-2029, לא עוגן בהחלטת הממשלה ולכן מידת המחויבות לעמוד בו פחותה. על כן, המבקר ממליץ כי יובא לאישור הממשלה החלטה לאמץ את תוכנית העבודה, לקבוע לוחות זמנים מחייבים, וכן מסגרת תקציב ומקורות מימון ליישומה.

המבקר מציין גם אילו קשיים ואתגרים עלולים לעכב את פינוי מפרץ חיפה, ביניהם: אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום, קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן, קשיים במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.

רק השבוע דיווחנו כי ראש עיריית אשדוד שלח מכתב בהול לראש הממשלה, ובין היתר הביע בו את התנגדותו להקמת תשתיות חלופיות באשדוד, זאת על רקע כמות נכבדה של תשתיות מזהמות שכבר קיימת בעיר.

בהקשר זה יצוין כי לפי המבקר, המשרד להגנת הסביבה הגיש הצעה לאי-חידוש התוכנית הלאומית למפרץ חיפה, שמיושמת משנת 2015, אולם לא מסר לממשלה דיווח עדכני על מידת העמידה ביעדי התוכנית. לפני שנים אחדות הוא עדכן את הממשלה לגבי יישום היעדים, ואמר שיעדי ההפחתה של גופרית דו-חמצנית וחלקיקים נשימים עדינים לא הושגו. מדובר בשני יעדים מתוך ארבעה בסך הכול. לא ברור אם המצב השתפר מאז מפני שהמשרד כאמור לא הציג לממשלה דיווח עדכני מאז 2020.

פי 4 חריגות בבדיקות הפתע בהשוואה לבדיקות המפעל

ממצא מעניין בדוח מבקר המדינה קשור לפער המשמעותי שנמצא בין תוצאות חריגות של דיגומי הפתע של פליטות מארובות המפעלים, הנעשים מפעם לפעם על ידי המשרד להגנת הסביבה, לבין תוצאות חריגות של דיגומים תקופתיים שעליהם מדווחים המפעלים למשרד. לפי הדוח הפער ביניהן הוא יותר מפי 4.

לדברי המבקר, המשרד מודע לכך שהתוצאות שהוא מקבל מהמפעלים לא מהימנות, משום שלפני הדיגום התקופתי המפעל נוקט אמצעים לשפר את התוצאות. בעקבות כך, המבקר אומר כי על המשרד לבדוק את הנושא ולבחון את היחס כלפי מפעלים שבהם בוצעו פעולות שהביאו לכך שממצאי הבדיקות אינם משקפים את פליטת המזהמים השגרתית בארובותיהם.

לצד זאת, המבקר מציין לטובה את המשרד על כך שהגביר את ביקורת הפתע במפעלים בחיפה. בשנים 2019 עד 2022 ביצע המשרד 2,765 בדיקות פתע במצטבר במפעלים במפרץ חיפה וכן ביצע מעקב ובקרה לגבי רשימת המפעלים שבהם לא בוצעה בדיקה.

ומה לגבי פרסום הממצאים לציבור? לדברי המבקר, בכ-55% מהמקרים שבהם נמצאה חריגה המשרד לא הציג לציבור מידע שממנו ניתן לדעת אם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים.

עוד נמצא כי מפעם לפעם המשרד מקבל פנייה לגבי מפעל או ארובה שנתוניהם לא מפורסמים במאגר, ורק לאחר קבלת הפנייה הוא פועל לפרסום הנתונים החסרים. כמו כן נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021 עד 2022 (18 מקרים מתוך 30, 60%), המשרד לא פרסם את הנתונים לציבור במאגר המידע.

כמו כן, נמצא כי המערכת הממוחשבת שהמשרד מפעיל לא מתאימה לחישוב פליטות לפי קצב הפליטה, אלא רק לפי ריכוזי הפליטה. כפועל יוצא, ממצאי הבדיקות של מזהמים שתקן הפליטה שלהם נקבע לפי קצב הפליטה, לא יוצגו במאגר כחריגות, גם אם ממצאי הדיגום חורגים מהתקן. בעקבות כך ממליץ המבקר למשרד להשלים את הפעולות הנדרשות כך שהמערכת הממוחשבת שלו תוכל לזהות חריגה מהתקן.

כמו כן, כיום הנתונים המפורסמים במאגר המידע מלווים בהערה ולפיה מדובר במידע שלא נבדק ושהמשרד אינו אחראי לגביו, והדבר מעלה ספק אם ניתן להסתמך עליהם. לכן ממליץ המבקר כי המשרד יציין בפירוש מה מהנתונים עבר את בדיקתו ומה לא.

מחקרים בנושא זיהום אוויר ותחלואה באזור מפרץ חיפה

לפי המבקר, המשרד להגנת הסביבה ביצע מחקרים בנושא זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה, ואף הגדיל את כמות המחקרים בשנים האחרונות, אולם פרסם את תוצאותיהם באופן חלקי בלבד. מאז 2019 בוצעו 7 מחקרים שהחלו בשנים 2017 עד 2019, והתוצאות של 4 מהם פורסמו עד אוקטובר 2022, אולם התוצאות של 3 המחקרים הנוספים טרם פורסמו. לפי המבקר, יש לפעול ולפרסם את המחקרים ולהסתמך עליהם בקביעת מדיניות בהתאם.

למנוע זיהום אוויר מכלי שיט

לפי המבקר, המשרד השלים את התקנתן של תקנות למניעת זיהום אוויר מכלי שיט, אך טרם השלים את אשרור הנספח השישי לאמנת MARPOL, ולכן לא ניתן לפעול נגד הזיהום באופן מלא. החשיבות של אשרור הנספח מתחדדת, לפי המבקר, בשל הגידול הצפוי בפעילות הימית בכלל והגידול בכלי שיט בבעלות זרה בפרט.

כמו כן, המשרד טרם אישר את טיוטת התקנות לצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט, שאותה פרסם כבר בשנת 2022. בהקשר זה, המבקר ממליץ כי המשרד יפעל גם להשלמת התיקון לתקנות אוויר נקי שמטרתו להגביל פליטת עשן שחור מכלי שיט בהקדם. לדבריו, חשיבות אימוץ תקני ארגון הימאות הבין-לאומי של האו"ם (IMO) האמורים מתחדדת ביתר שאת לאור הפעלתם של שני נמלים חדשים בישראל (נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד).

בקשר לפרסום נתוני פליטה מכלי שיט לציבור, המבקר טוען כי המשרד החל לכלול אותם במצאי הפליטות, לאחר שקיבל הערה על כך בביקורת הקודמת. המבקר ממליץ כעת למשרד לפרסם מצאי עדכני, שעל בסיסו ניתן יהיה לדעת אם היקף הפליטות מכלי השיט הצטמצם או גדל במהלך השנים, תוך חלוקה לרשויות המקומיות. עוד ציין המבקר לטובה כי ביוני 2023 הורה המשרד על הקמתן של שתי תחנות ניטור בשטח הנמל, ובנמל המפרץ החדש פועלת תחנת ניטור ניידת החל בינואר 2021.

התייחסויות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה, ממשיך לקדם עם שותפיו בממשלה את התוכניות והמנגנונים להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית ופיתוח מתחם אורבני חדשני ובר קיימה באזור מפרץ חיפה, לשם שיפור איכות חייהם ובריאותם של התושבים והסביבה.

פעולות הפיקוח והאכיפה של המשרד הביאו בעשור האחרון לצמצום וירידה משמעותית בפליטות ובריכוזי בסביבה של מזהמי האוויר במפרץ חיפה, כפי שמשתקף בנתוני המפל"ס ותחנות ניטור האוויר. כך למשל, פליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים ממפעלים המדווחים למפל"ס באזור חיפה פחתו בין השנים 2012 ל-2022 ב 92%, פליטת חומרים מזהמים אחרים פחתה ב-57% עד 95%.

באזור חיפה ממוקמות 25 תחנות ניטור אוויר סביבתיות, חלקן בבעלות המשרד להגנת הסביבה, חלקן בבעלות איגוד ערים, ותחנת ניטור נוספת בצמוד לגדר מתחם המפעלים הפטרוכימיים ובבעלותם, זאת כחלק מדרישות ותנאי היתרי הפליטה שמעביר המשרד להגנת הסביבה למפעלים. בנוסף קיימות 3 תחנות ניטור המנטרות את השפעות נמלי חיפה והמפרץ ופעילותם, כולל כלי השיט.

בדיקות פתע בארובות מפעלים: בדיקות הפתע בארובות המפעלים הן כלי פיקוחי נוסף המצוי בידי המשרד, בכל הבדיקות כולן, נוכח נציג המשרד במטרה לוודא את תנאי הבדיקה. בדיקות אלו נועדו לספק עבור המשרד את תמונת המצב הסביבתית המשתקפת בעת פעילות המפעלים באופן יום יומי, ומאזן אל מול הבדיקות התקופתיות, זאת מאחר והמשרד מודע ליכולת המפעלים לתזמן את מועדי הבדיקות התקופתיות בארובות בסמוך לפעולת התחזוקה. על כן, בנוסף לבדיקות הפתע, בכוונת המשרד להגביר את הפיקוח על מועדי ביצוע דיגומים ועל הפעולות הנלוות לדיגום. ככל וימצא המשרד כי מפעל כלשהו ביצע דיגום שלא בתנאים האופייניים לפעילותו, ישקול המשרד את צעדיו לרבות פסילת הדיגום ודרישת ביצוע חוזר.

חריגות של פליטות מזהמים לאוויר מארובות: חריגות שבגינן נפתח הליכה אכיפה פלילי לא מפורסמות עד להשלמת הגשת כתב האישום, מכיוון שכל החומרים הנאספים מהווים חומרי חקירה שעליהם נשאלים החשודים ויתר הגורמים הנחקרים על ידי החוקרים."

---

מסמכים רלוונטיים: