לאחרונה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משטרת ישראל וגורמים נוספים קיימו אכיפה נגד שתי עבירות שונות הקשורות לפסולת בניין. באחד המקרים ניהלו הגורמים חקירה סמויה נגד קבלן פינוי פסולת בניין מהיישוב אלסייד שבדרום הארץ, ובמסגרתה הוא תועד משליך פסולת בניין בשטחים פתוחים ומבעיר אותה בכמה מיקומים והזדמנויות. במקרה השני תועדה השלכת פסולת בניין באתר פיראטי שסמוך ליישוב לקייה בדרום.
לדברי המשרד להגנת הסביבה, חוק פסולת בניין המקודם בימים אלה ימנע מקרים מסוג זה, שכן יהיה מעקב ופיקוח אחר משאיות פינוי פסולת הבניין, ויצרני פסולת יידרשו להתקשר מראש עם מתקני קצה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, באחד ממקרי האכיפה, במסגרת הליך אכיפה סמוי בשבועות האחרונים נגד אתר פסולת לא חוקי סמוך ליישוב לקייה שבדרום, תועדו השלכות פסולת בניין בשטחים פתוחים. לפני שבוע המשטרה הירוקה בשיתוף משטרת ישראל עיכבו לחקירה נהג שנתפס משליך את הפסולת ומשאיותו נתפסה. המשטרה הירוקה הוציאה לבעל המשאית צו לניקוי מיידי של השטח ופתחה בחקירה פלילית מול מנהלי האתר. במסגרת החקירה צפויות חקירות של חשודים נוספים.
זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מדווחים על מבצעי אכיפה נגד עברייני פסולת בישוב הבדואי לקייה שבדרום. לפני כשנתיים וחצי דיווחנו שהמשרד להגנת הסביבה נתן צו לטיפול במפגעי פסולת לראש המועצה המקומית לקייה, לאחר שהמועצה הזניחה את נחל רוש שבשטחה ולא פינתה את הררי הפסולת שהצטברו בנחל וקברו את מערכת הביוב. לאחר שמספר פניות שהעביר המשרד למועצה בבקשה לטפל במפגע הסביבתי לא נענו, הוצא הצו שחייב את המועצה לטפל במפגע.
במקרה השני לאחרונה העלתה החקירה הסמויה כי קבלן פינוי פסולת בניין מהיישוב אלסייד שבדרום הארץ משליך פסולת בניין בשטחים פתוחים ומבעיר אותה. הקבלן תועד בכמה מקרים ובמקומות שונים. בעקבות כך הקבלן, בעל עבר סביבתי קודם, עוכב לחקירה באזהרה ונתפסה המשאית ששימשה לביצוע העבירות. גם במקרה זה המשטרה הירוקה פתחה בחקירה.
גם הישוב אלסייד הופיע אצלנו בעבר בהקשרים דומים של אכיפת עבירות פסולת. לפני שנה דיווחנו כי בית המשפט גזר חודשיים מאסר בפועל, שהומרו לבסוף בעבודות שירות, על נאשם בעבירות פסולת חוזרות, שהפר את תנאי רישיון העסק שלו והשליך פסולת ביישוב אלסייד שבדרום.
טיוטת חוק פסולת בניין נידונה בימים אלה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
לפי הטיוטה, יצרן פסולת בניין יידרש להתקשר מראש עם מתקן קצה ואילו מוביל הפסולת יקבל את שכרו מאותו מתקן קצה רק לאחר שיגיע אליו עם הפסולת. כך מבקשים למנוע ממובילים מסוימים להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים. בנוסף לכך, העברת האחריות על הפסולת למתקני הטיפול תצמצם את הצורך בפיקוח על יותר מאלף מובילים. בשל מספר המובילים הגבוה, הפיקוח הוא משימה בלתי אפשרית עבור הרשויות.
לפי המשרד להגנת הסביבה, עלות ניקוי פסולת בניין שהושלכה בשטחים פתוחים נאמדת בכ-70 מיליוני ₪ בשנה. מי שכיום נושאת בעלות הזו היא הרשות המקומית שבשטחה הושלכה הפסולת. לרוב מדובר במועצות אזוריות שבאחריותן שטח רב. ראשי רשויות מקומיות ביקשו לאחרונה מהמשרד להגנת הסביבה כי קרן הניקיון תקצה להן תקציב לניקוי השטחים הפתוחים.
ומה לגבי מימון האכיפה נגד השלכת פסולת בניין? לפי משרד הפנים, יש מקום להכניס לחוק קביעה לפיה רשויות מקומיות יזכו לקבל את דמי הקנסות שיגבו בשל עבירות פסולת בנייה, והן ישתמשו בהם כדי לממן אכיפה ופיקוח יעילים יותר.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "השלכת פסולת פיראטית, בלתי חוקית, בשטחים הפתוחים היא מכת מדינה, ובמיוחד פסולת בנייה. אנחנו נלחמים בתופעה זו בכל הכלים העומדים לרשותנו ומקדישים מאמצים רבים להשלים את הליך חקיקת חוק פסולת בנייה בכנסת. העברנו אותו בקריאה ראשונה, וכעת הוא נמצא בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתו לקראת קריאות שנייה ושלישית – חוק שאני נחושה להעביר בהקדם".
---
מסמכים רלוונטיים: