בשבוע שעבר התקיימה ועידת משפט וסביבה השנתית ממנה יצאו מספר בשורות, ביניהן: נציג רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיע שבקרוב תפרסם הרשות קול קורא של 20 מיליון ₪ לשמירה ולשיקום מערכות אקולוגיות. נציגת הרשות לניירות ערך הודיעה כי ארה"ב שוקלת לחייב חברות ציבוריות לכלול את השפעות האקלים בדוחותיהן -  וגם בישראל ישקלו זאת, והשרה להגנת הסביבה וארגון אדם טבע ודין הודיעו שיאבקו נגד הסעיף בחוק ההסדרים שמבקש לפטור את יצרניות החשמל מעמידה בהיתר פליטה בעת הצורך.

בוועידה השתתפו נציגי ממשלה, תעשיינים, ארגונים ירוקים, נציגי אוניברסיטת בר אילן ועוד. בשבועות הקרובים יעלה לאישור מליאת הכנסת חוק האקלים. הנוסח הסופי כולל פשרות, כגון האפשרות לשנות את יעדי האנרגיות המתחדשות. עם זאת החוק יחייב את כלל משרדי הממשלה להביא בחשבון גם שיקולי אקלים בשיקוליהם הכלליים.

כתבות רלוונטיות:

1. מדוע חייבים חוק אקלים? 29.05.2022
2. המשרד להגנ"ס מתנגד להחרגת תחנות הכוח מחוק אוויר נקי, 29.5.2022
3. חברת חשמל לא תעמוד ביעד סגירת היחידות הפחמיות, 28.10.2021
4. המשרד להגנ"ס רוצה לחייב פרויקטי תשתית ב'תסקיר אקלימי', 16.3.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

השרה זנדברג: לא תהיה פגיעה בחוק אוויר נקי

בהמשך לדיווח שלנו מלפני שבועיים, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה בוועידת משפט וסביבה כי לא תאפשר ליצרניות חשמל להפר את חוק אוויר נקי. השרה התייחסה לסעיף החדש שמופיע בטיוטת חוק ההסדרים.

לפי הסעיף, יצרניות חשמל – ובראשם חברת החשמל – יהיו פטורות מהיתר הפליטה שלהן ומחובות חוק אוויר נקי במצבים שבהם אמינות אספקת החשמל תהיה בסכנה. חברת נגה, שמנהלת כיום את רשת החשמל, היא זו שתוכל לאשר ליצרניות החשמל פטור מהיתר הפליטה בעת הצורך.

במשרד להגנת הסביבה טענו לאחרונה כי הסעיף נועד להגן על חברת החשמל מפני הפרה של מגבלות היתר הפליטה לאוויר, לאחר שהמשרד סירב לדחות את מועד השבתת היחידות הפחמיות 4-1 בחדרה שהיה מתוכנן לחודש הקרוב.

אלא שלדברי המשרד גם היתר הפליטה מאפשר את הפעלת היחידות הפחמיות במצב של חשש מפגיעה באספקת החשמל ולכן אין הצדקה להכנסת הסעיף בחוק ההסדרים. בוועידת משפט וסביבה זנדברג הודיעה שתאבק נגד אישור הסעיף בחוק ההסדרים. גם מנכ"ל אדם טבע ודין הודיע שיאבק נגד ביטול האכיפה על חברת החשמל.

שרת האנרגיה אישרה חיפוש גז חדש בים; הירוקים מתנגדים

לאחרונה שרת האנרגיה קרין אלהרר אישרה חיפוש חדש של גז בים, חודשים ספורים בלבד לאחר שהתנגדה להנפקת אישורים חדשים. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר הביע תמיכה בהחלטה החדשה. בדברים שאמר בוועידה הזכיר את משבר האנרגיה שמתרחש כעת באירופה בצל המלחמה ברוסיה (אך לא רק) והדגיש שאסור לישראל לתלות את תקוותה רק בפיתוח אנרגיות מתחדשות ולהגיע למצב שחסר לה גז, כמו באירופה. תומר הוסיף שכדי לעשות מהפך אנרגטי יש לגייס תמיכה רחבה מצד הסקטור העסקי ומצד הציבור, ולא - "ישראל עלולה לחזור 20 שנה אחורה".

מנגד, מנכ"ל אדם טבע ודין עמית ברכה מחה על החלטת שרת האנרגיה לאשר סבב נוסף של חיפוש גז בים. לדבריו, העיסוק בגז גורם לפליטת מתאן משמעותית. מתאן הוא גז חממה מרכזי שמשפיע על ההתחממות הגלובלית בעיקר בטווח הזמן הבינוני, כלומר בעשור הקרוב והקריטי ביותר. לדבריו, החלטת שרת האנרגיה תפגע ביכולת של ישראל לעבור לכלכלה דלת פחמן ולפתח אנרגיות מתחדשות.

חוק האקלים: "נחוץ גוף מתכלל שישקול את כל האינטרסים"

נושא נוסף שזכה לתשומת לב רבה בוועידת משפט וסביבה היה חוק האקלים שבשבועות הקרובים צפוי לעלות לאישור מליאת הכנסת.

עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה הציגה בוועידה את חוק האקלים ואת הפשרות שהמשרד נאלץ לקבל בכדי להעביר את החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה. חשוב להזכיר שלחוק האקלים יש עוד תהליך חקיקה מאתגר לעבור: קריאה טרומית, ראשונה, שנייה ושלישית – זאת בזמן שבעלי עניין שונים מקווים להכניס בו עוד שינויים. כלומר ייתכן שהמשרד להגנ"ס ייאלץ להסכים לפשרות נוספות בהמשך התהליך.

סרטון: עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית במשרד להגנ"ס

בין הפשרות שמנתה עו"ד דרור, האפשרות לממשלה לשנות את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שהוגדרו בחוק ודחיית ההכרעה לגבי סוגי הפרויקטים הממשלתיים שיחויבו בתסקיר אקלימי – שהועברה לוועדה שתכריע בנושא שנה לאחר כניסת החוק לתוקף.

אולם גם חוק אקלים הוא לא חזות הכול לדברי מנכ"ל אדם טבע ודין, עמית ברכה. לדבריו יש צורך בחקיקה משלימה. בימים אלה מקדם הארגון חקיקה כזו שתחייב נטיעת עצים במטרה להפחית את גזי החממה ולהתמודד עם המשבר. כמו כן נדרשת לדבריו אסדרה בתחום הפסולת, בתחום התחבורה הציבורית, בתחום הקרקעות ונושאים נוספים שמשפיעים על פליטות גזי החממה וההיערכות לשינוי האקלים. עם זאת, ברכה הדגיש את חשיבות חוק האקלים לנושא המשפטי. לדבריו החוק יגרום לכך שיותר תביעות אקלים יתקבלו – בהתאם למגמה המתגברת במדינות המערביות. 

סרטון: עו”ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין

התעשיינים מבקשים וודאות והשוואת תנאים ליבואנים

במושב שעסק בתעשייה חדשנות ואקלים, בהנחיית עו"ד עידית רייטר ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', הסכים ד"ר רון תומר מהתאחדות התעשיינים כי צריך להיות חוק אקלים, אך לדבריו חשוב שיהיה גוף שיתכלל את כלל האינטרסים של השחקנים בשוק. הוא הוסיף כי המדינה מתנהלת בצביעות שכן מצד אחד היא מבקשת לקדם את תחום האקלים ומשיתה מס פחמן ורגולציה מכבידה על היצרנים, ומצד שני היא בוחרת בחברות טורקיות שמתמודדות על מכרזים, רק משום שהן זולות יותר, למרות שהן לא עומדות באותן דרישות סביבתיות. הוא הוסיף שקיימת אי ודאות רבה סביב הנושא ולתעשייה קשה לחשב את צעדיה בהתאם.

סרטון: ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים

בעניין אי הוודאות הוסיף נועם גולדשטיין סמנכ"ל בחברת כי"ל שחסרה מדיניות מימן ברורה. כי"ל מתכננת במסגרת פרויקט "סדום הירוקה" להקים שדה פנלים סולריים שיספקו את צריכת החשמל של כל אתר סדום של מפעלי ים המלח וייצור מימן ירוק ומוצקים מבוססי מימן. כדי לעשות זאת עליה להתבסס על מדיניות ברורה בנושא המימן. גולדשטיין הצטרף גם לדבריהם של עו"ד רייטר ולד"ר תומר מהתאחדות התעשיינים לגבי פרויקטים סביבתיים שנעצרים עקב אינטרסים מנוגדים של רשויות רגולטוריות וחוסר סנכרון בינהן, ואמר שרצוי שיהיה גוף שיתכלל את כלל האינטרסים.

סיכונים גלובליים בענף הביטוח: משבר האקלים במקום השלישי

במושב שעסק באקלים פיננסי, בהנחיית עו"ד עידית רייטר, אורן לזרוביץ, סמנכ"ל בכיר באיאון ישראל סוכנות לביטוח הציג בוועידה נתונים מדוח שמתפרסם בכל שנה על סיכונים גלובליים בענף הביטוח. לפי הדוח, סיכוני אקלים נמצאים במקום השלישי אחרי מגיפות וסיכוני סייבר.

בשנת 2021 השפעת מגיפת הקורונה על חברות הביטוח נאמדה ב-27 טריליון דולר. נזקי הסייבר בשנה זו נאמדו ב-6 טריליון דולר ובמקום השלישי – נזקי האקלים הגיעו ל-400 מיליארד דולר לענף הביטוח.

דיווח חובה על השפעות אקלים

עו"ד שרה קנדלר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך עדכנה שהרשות לניירות ערך האמריקאית שוקלת כעת לחייב חברות ציבוריות לגלות בדוחותיהן את השפעות האקלים עליהן. בעקבות כך ייתכן שגם בישראל ישקלו לחייב חברות ולא רק להמליץ להן בצע דיווחי ESG, כמו שקורה היום.

סרטון: פאנל אקלים פיננסי

כיום מעט יותר מ-40 חברות ישראליות מפרסמות דוח אחריות תאגידית ESG מדי שנה. אולם הרשות תולה את תקוותה שכמות הדיווחים תגדל הודות לחיוב גופים מוסדיים (ביניהם חברות ביטוח ובתי השקעות) לקבוע מדיניות ESG. כמו כן, חוק האקלים יכול לעודד גם הוא דיווח משום שהוא יוסיף חובות רגולטוריות שיכולות לגרום ליותר חברות ציבוריות לדווח.

מרב שמש יועצת למשנה לנגיד בנק ישראל אמרה בוועידת משפט וסביבה כי קיימת אי ודאות רגולטורית גדולה בנושא האקלים שמשפיעה על ההשקעות. לא ברור אם יהיה מס פחמן ומתי, אין מספיק נתונים על התנהגות צרכנים ועוד. כיום הבנק מקדם מחקר כלכלי שישמש בסיס לקבלת החלטות של קובעי המדיניות הפיננסית.

בקרוב: קול קורא לשיקום מערכות אקולוגיות

מנהל רשות מקרקעי ישראל עו"ד ינקי קוינט הכריז בוועידת משפט וסביבה כי בשבועות הקרובים הרשות תפרסם קול קורא של 20 מיליון ₪ לטובת מיזמי אקלים בשנת 2022. המיזמים יהיו פרויקטים לשמירה על מערכות אקולוגיות ושיקומן.

מעבר לכך הדגיש קוינט את החשיבות של שמירה על שטחים פתוחים ואת מאמצי הרשות לעשות זאת לצד פיתוח.

גם ארגוני סביבה מדגישים רבות את החשיבות של שמירה על המערכות האקולוגיות ועל שטחים פתוחים לצד המאבק בהפחתת פליטות גזי חממה.

מה אפקטיבי יותר: תביעה סביבתית או עיצום כספי

פרופ' אורן פרז מאוניברסיטת בר אילן ציין בוועידה את הקשיים שמעוררת חקיקה אקלימית. זיהום אקלימי שונה מזיהום תעשייתי רגיל משום שקשה להוכיח קשר סיבתי בין זיהום אקלים לנזק אקולוגי ספציפי כגון שיטפונות.

סרטון: פרופ' אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן

פרז הדגיש שהאופי החדש של עבריינות אקלים מעורר שאלות בנוגע למנגנון האכיפה ולשיטות אכיפה יעילות. לדבריו, המשרד להגנת הסביבה התקשה להפעיל את המנגנון הפלילי בשנים האחרונות. כך למשל בפרשת קצא"א וזיהום נחל צים ניתן קנס לא גבוה רק כעבור למעלה מעשור.

פרז פירט על מחקר שערך ומצא בו שבאזורים עם פוטנציאל תעשייתי של זיהום גבוה נעשה שימוש מופחת בהליך הפלילי בעבירות שאין בהן נזק אקולוגי שאפשר להוכיח.

מנגנון אכיפה אחר שיכול להיות רלוונטי יותר לתחום האקלים הוא הטלת עיצומים כספיים שלא באמצעות הליך פלילי. אך גם כאן יש בעיה לדברי פרז: המשרד להגנת הסביבה מפחית מגובה העיצום הכספי דווקא במחוזות שרגישים יותר לזיהום. הדבר פוגע בהרתעה.

פרז העלה מספר הצעות לפתרון: להקים יחידה לאכיפה כלכלית במשרד להגנת הסביבה, להקים בית משפט סביבתי ולהקים מחלקה ייעודית לעבירות סביבתיות בפרקליטות.

הדברים נאמרו במסגרת ועידת משפט וסביבה 2022