בנק ישראל פרסם ניתוח של חשיפת מערכת הבנקאות הישראלית לסיכוני אקלים. לפי הנתונים, יתרת סיכון האשראי הכולל ברוטו ללווים גדולים ומזהמים עמד על כ-19.1 מיליארד ₪ בסוף שנת 2020.

מדובר בעלייה של 57% בהשוואה לסוף 2019. הנתונים גובשו מתוך הצלבה של דוחות המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה ודוחות בנק ישראל בהם מתייחסים לפליטת גזי חממה ולסיכוני אקלים.

מאגרי המידע שנותחו כוללים כ-25% מתיק האשראי הבנקאי וכ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל ולכן אינם משקפים את תמונת המצב המלאה של היקף הסיכונים. הלווים שנכללו בניתוח במסגרת זו מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במאגר המפל"ס. כך לפי הודעת בנק ישראל.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל הסביר כי תמחור נמוך של שווי חברות המאופיינות בעצימות בפליטות פחמן היא דוגמה לסיכון פיננסי שנובע מסיכוני המעבר (לכלכלה דלת פחמן). לדבריו, אותן חברות חשופות לסיכון הורדה בדירוגי האשראי, ולהפסדי שוק עבור הגופים הפיננסיים החשופים לאותן חברות. כך, מניתוח ראשוני שנעשה בבנק ישראל עולה כי יתרת סיכון האשראי ללווים גדולים מזהמים עומד על כ-6% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי ללווים גדולים, ועל כ-2.3% במערכת הבנקאית כולה.

כתבות רלוונטיות:

1. בנק ישראל ממליץ לבחון ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית, 07.4.2022
2. גידול באנרגיות מתחדשות אך ישראל עדיין לא עומדת ביעד, 10.3.2022
3. המשרד להגנ"ס: אפשר להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות, 23.2.2022
4. מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו?, 24.11.2021
5. בנט: אפס פליטות ל-2050, 02.11.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

סיכוני הגופים הפיננסיים במגמת עלייה

על אף העלייה במודעות העולמית למשבר האקלים והמגמה של גופים פיננסיים להשקיע בחברות ירוקות, היקף האשראי בישראל לחברות הפולטות שיעור גדול של גזי חממה עלה ב-57% נכון לסוף 2020 בהשוואה לסוף 2019.

ב-2020 הסכום עמד על כ-19 מיליארד ₪ - כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאית, וב-2019 על כ-12 מיליארד ₪. לדברי נגיד בנק ישראל  זהו אמנם שיעור קטן, אך הוא אינו זניח.

הנתון הזה הוא חלק מניתוח שבנק ישראל פרסם לאחרונה בנוגע לסיכוני אקלים שחשופים להם גופים פיננסיים בישראל. את הניתוח המלא יפרסם הבנק בקרוב. הניתוח התבסס על הצלבת שני מאגרי מידע: מאגר חשיפות אשראי גדולות שמבוסס על דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ומאגר מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס) של המשרד להגנת הסביבה.

יש לציין שמדובר בניתוח חלקי בלבד שמסתמך על כ-25% בלבד מתיק האשראי הבנקאי ועל כ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל. הלווים הגדולים שנכללו בניתוח מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במפל"ס של המשרד להגנת הסביבה.

עוד נקודה שעלתה בניתוח קשורה למס הפחמן המתוכנן משנת 2023. היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד ₪. סכום זה הוא כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.

ההסתברות לאירועי אקלים תעלה וכך גם ההשלכות הכלכליות

נגיד בנק ישראל' פרופ' אמיר ירון' נשא דברים בשבוע שעבר בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. לדבריו, יש לשים דגש על האצת הטכנולוגיות מתחום האנרגיות המתחדשות כדי לצמצם את סיכוני האקלים.

סיכונים אלה, ככל שההסתברות להתממשותם תעלה, כך צפויות השלכות כלכליות גדולות יותר. הנגיד הוסיף כי אף שישראל לא בהכרח תעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה, חשוב שהיא תפעל לצמצם את פליטות גזי החממה שלה תוך שמירה על הביטחון האנרגטי שלה.

לבחון תחנות כוח גרעיניות

רק לאחרונה, בדוח השנתי שלו, בנק ישראל טען שלפי סימולציות שערך המדינה תתקשה לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה עם הטכנולוגיות הקיימות. הסיבה לכך היא בעיקר הפליטות הכרוכות בייצור חשמל. כל עוד הטכנולוגיות ללכידת פחמן לא יבשילו, הדרך היחידה להפחית את השימוש בדלקים מאובנים היא לעבור לאנרגיות נטולות פחמן, כמו אנרגיות מתחדשות וגרעיניות, כך לפי בנק ישראל.

בהקשר לאנרגיה גרעינית ציין הבנק את הסיכון שבהסתמכות רק על אנרגיה סולרית. הוא הזכיר את המצב כיום באירופה ואת התמודדותה עם אי-ביטחון אנרגטי, בין היתר בשל המעבר המהיר מדי לאנרגיות מתחדשות אשר גרם למחסור באנרגיה ולמחירי אנרגיה גבוהים, עוד לפני שהחלה המלחמה באוקראינה שרק החמירה את המצב.

לכן הדוח הציע לבחון בזהירות ייצור חשמל בטכנולוגיות גרעיניות. פתרון זה רווח במדינות רבות, כולל במזרח התיכון, ואנרגיה גרעינית היא טכנולוגיה מוכרת – מסחרית וטכנולוגית – שעונה על שתי מטרות: ביטחון אנרגטי וניטרליות פחמנית.

מגמה עולמית שמחלחלת לענף הפיננסים בישראל

העיסוק של בנק ישראל בסיכוני אקלים והשפעתם על הכלכלה היא חלק ממגמה עולמית שניכרת גם בענף הפיננסים בישראל. בשנתיים החולפות דיווחנו על מספר צעדים בנושא, הנה חלקם:

• הרשות לניירות ערך מעודדת דיווח וולונטרי של אחריות תאגידית ואף מציעה ליווי בנושא
• רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון פרסמה חוזר המורה להתייחס לשיקולי סביבה העשויים להשפיע על ביצועי השקעות בגופים המוסדיים
• המפקח על הבנקים עדכן את הוראותיו וחייב את הבנקים לפרסם דוח אחריות תאגידית מידי שנה, במקום פעם בשנתיים
• רשות החדשנות החלה בתהליך הטמעת שיקולי אחריות תאגידית בערוצי המימון שלה
• הבורסה שוקלת לחייב חברות לפרסם דוח אחריות תאגידית
• הבורסה השיקה מדד ת"א 125 אקלים ללא חברות שעוסקות בפחם, נפט וגז

---

מסמכים רלוונטיים: