לפני כחודש קיימה עיריית חיפה שימוע לחברה הממשלתית תשתיות אנרגיה - תש"א (תש"ן לשעבר) עקב מיכלי אחסון דלק שהקימה החברה ללא היתר בנייה כחוק, לכאורה. לפי העירייה, המבנים כוללים 8 מכלים המאחסנים נפט גולמי, חולשים על שטח של 26 אלף דונם ובנויים בצמידות לרצפטורים ציבוריים, לבית ספר ולבנייני מגורים. מדובר באתר חוות מיכלי דלק במפרץ חיפה. קישור למסמך סיכום השימוע והחלטת העירייה מופיע בתחתית הכתבה.

לאחר השימוע החליטה העירייה לשלול את רישיון העסק של תש"א, שבתגובה עתרה לבית המשפט. בעתירה שהגישה עקב שלילת הרישיון, תש"א טוענת כי, בין היתר, המבנים המדוברים הוקמו לפני קום המדינה ולכן לא חייבים בהיתר בנייה מעודכן. כמו כן, החברה טוענת כי פעילותה נחוצה למשק, בייחוד בשעת חירום זו, וכי המבנים קיימים כבר שנים רבות ורק בשנים האחרונות, ולאחרונה בעיקר, "נזכרה" המדינה לבצע אכיפה.

לפני שבועיים, דחה בית המשפט את מועד הכניסה לתוקף של שלילת הרשיון של חברת תש"א עד להחלטתו בנושא. דיון בעתירה צפוי להתקיים בחודש הבא.

זה המקום להזכיר כי מחלוקת של עיריית חיפה עם משרדי הממשלה באשר לחלופות למיכל האמוניה שנסגר בשנת 2017, היה התמריץ לחוק נימבי NIMBY, שעבר בכנסת לפני שנה. חוק נימבי מאפשר למתקני תשתית לאומית חיונית, לערער על החלטות רישוי של רשות מקומית, בפני ועדה ממשלתית, לה סמכות להפוך את החלטת הרשות המקומית.

כתבות רלוונטיות:

1. שימוע והתראה למנהלי החברה הממשלתית תש"ן, 18.8.2020
2. עיריית חיפה מזמנת את חברת תש"ן לשימוע להגבלת רישיון העסק, 1.12.2020
3. עיריית חיפה: רישיון העסק של תש"ן יוגבל ל 3 חודשים, 7.9.2020
4. איך עיכבה המלחמה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה? 28.2.2024
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

"פעילות החברה מסוכנת יותר בזמן מלחמה"

לדברי עיריית חיפה, השימוע האחרון נערך בהמשך לשימועים קודמים שהעלו כי החברה הפרה את היתר הרעלים לכאורה, גרמה למפגעי ריח ולא עדכנה את המפות והתשריטים של המבנים מאז שנות ה-90. מאז השטח שונה משמעותית ובעקבות כך כבר לפני שנתיים הוציאה העירייה אזהרה לחברה בגין שימוש אסור במבנים ללא היתר בנייה.

בעירייה טוענים כי מאז 2022 החברה ביקשה לקבל הארכה לצורך הסדרת היתרי בנייה למבנים אך המשיכה "לגרור רגליים". לכן הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה הוציאה לה צו הפסקת שימוש במבנים כבר לפני שנה. תש"א טענה אז שלחלק מהמבנים יש היתר ספציפי וחלק נבנו לפני חוק התכנון והבנייה, אך טענותיה לא התקבלו והיא התבקשה להסדיר את המבנים. משלא עשתה זאת כראוי, כעת נשלל רישיון העסק שלה. יצוין שתוקף הרישיון במקור היה עד שנת 2028.

לפי עיריית חיפה, חברת תש"א הגישה שתי בקשות לקבלת היתר למבנים, באיחור רב, אחת מהן רק בנובמבר האחרון, אך גם אלה היו חלקיות בלבד ולא כללו את כל המבנים. תש"א הסבירה את העיכוב בכך שהתחלפו בחברה 3 מנכ"לים ו-3 בכירים נוספים בשנים האחרונות, ובנוסף לכך תהליך האסדרה דורש תהליך פרסום מכרז שדורש זמן, אך היא חותרת לשתף פעולה עם עיריית חיפה.

העירייה מסבירה כי הדגישה את חומרת המצב על רקע המלחמה. לדבריה, המכלים מכילים חומר מסוכן, ללא מיגון הולם, המצוים בקרבת אוכלוסייה ומסכנים אותה, במיוחד בימים אלה של מלחמה. לכן היא הציעה לתש"א לכנס פנימה את 8 המכלים שמאחסנים נפט ולהרחיקם מהציבור או לשקול לחילופין לאחסן חלק מהנפט בבזן, אך החברה לא נענתה להצעה זו.

תש"א: המתקנים שלנו דרושים למצב חירום, אין להם חלופה

חברת תש"א היא חברה ממשלתית העוסקת באחסון ושינוע דלקים באמצעות חוות מכלי דלק וצנרת ייעודית. לדבריה, הדלקים נחוצים לשדות התעופה ולחיל האוויר, לרשויות הביטחון ולחברות הדלק.

תש"א טענה בין היתר, כי לא ניתן לה זמן מספק להגיב לטענות שהועלו בשימוע נוכח עבודתה האינטנסיבית בתקופת החירום. החברה הוסיפה שהיא עובדת על הסדרת המבנים כבר תקופה, למרות שהיא לא מסכימה שהם נדרשים בכך.

החברה הוסיפה שהמתקן שלה הוא חיוני לרציפות התפקודית של תחנות הכוח ומבטיח יכולת אספקה של דלק בזמן חירום. לכן, לפי החברה, ביטול הרישיון יפגע בביטחון המדינה בהיעדר חלופה אחרת. עוד הוסיפה החברה כי היא מתפעלת את המתקנים בהתאם לתקנים מחמירים.

טענה אחרת של תש"א היא שלפי חוק רישוי עסקים, לא ניתן לשלול ממנה את רישיון העסק משום שהוא כבר ניתן לה. העירייה השיבה לטענה כי היא לא מתקבלת על הדעת. לדברי העירייה, כאשר יש פגיעה מהותית במטרות הרישיון ו/או שינוי במצב, גם אם הם לא התבררו כהלכה בזמן נתינת הרישיון, ניתן לבטל את הרישיון על סמך זאת, גם לפי מה שנכתב בחוק רישוי עסקים.

עוד טענה תש"א כי החוק לא מטיל על החברה חובה לקבל היתר בנייה על המבנים הישנים שקיימים עוד מתקופת המנדט הבריטי. החברה מדגישה כי המבנים היו קיימים בעת שקיבלה את רישיון העסק שלה ולא אירע אירוע חדש שמצדיק את שלילת הרישיון שלה כעת. העסק מתקיים כפי שהוא כבר עשרות שנים.

כמו כן, לדברי העירייה, בית המשפט כבר קבע בעבר כי לא ניתן לקבוע שכל המבנים שהוקמו במדינה לפני הקמתה – קיבלו היתר בנייה בהכרח. זאת ועוד, לטענת העירייה אין בידי תש"א הוכחה שהמבנים נבנו לפני קום המדינה, ולה עצמה יש ראיות שמעידות על ההפך.

על רקע כל הטענות של תש"א, היא ציינה בשימוע שנערך לה לאחרונה כי היא מצפה שרישיונה לא יישלל אלא יוצע לה לו"ז חדש להסדרת היתרי הבנייה. כמו כן ציינה החברה כי שאלת נחיצות מתקניה אמורה להיבחן ברמה הלאומית ולא יכולה לקבל מענה דרך רישיון העסק.

עיריית חיפה וחוק נימבי NIMBY

בעשור האחרון לעיריית חיפה יש היסטוריה של נקיטת צעדים כנגד מתקני תשתית לאומית הפועלים בשטחה. אך בד"כ הצדדים מגיעים לפשרה כלשהי. מקרה יוצא דופן היה בקדנציה הקודמת של ראש העיר הנוכחי, יונה יהב, אז נסגר מיכל האמוניה לצמיתות, ובעקבותיו נסגר מפעל חיפה כימיקלים שפעל במפרץ והעובדים פוטרו.

הצעת חוק נימבי עלה לראשונה בשנת 2017 בעקבות הסירוב של עיריית חיפה לקבל את החלטת הממשלה לגבי החלופה המועדפת לייבוא אמוניה . החלופה הציעה להזרים אמוניה מאוניה בנפח מוקטן ישירות למפעלים במפרץ חיפה כתחליף למכל האמוניה שנסגר.

בניגוד לעמדת הממשלה, עיריית חיפה טענה כי ייבוא של אמוניה באמצעות איזוטנקים בטוח יותר. משנוכחו בממשלה שהעירייה מתעקשת לא לתת רישיון עסק לייבוא אמוניה באמצעות האוניה, פעלו לקדם את החוק הנ"ל. אך הוא נתקע במסדרונות הכנסת עד לפני שנה – אז חוק נימבי אושר.

---

מסמכים רלוונטיים: