החברות הגדולות במשק הציגו פתרונות לאתגרי איכות הסביבה בכנס סביבה 2050 שהתקיים בשבוע שעבר בהשתתפות גורמי ממשל, נציגי תעשייה וחברות פרטיות, נציגי ארגונים ירוקים ועוד.

חברת ICL (כיל) הציגה פרויקט שאפתני של מעבר לייצור 100% חשמל באמצעות אנרגיה סולרית ואגירה באתר סדום שבים המלח. בז"ן השיקה מערת ניטור איכות אוויר על גדר המפעל שנתוניה מוצגים לקהל באתר אינטרנט ייעודי. חברת טבע הציגה את הנפקת אג"ח צמוד יעדי קיימות בהיקף הגדול בעולם 5 מיליארד $, חברת שטראוס דיברה על אריזות ברות-מיחזור, וגם אדמה, נשר וקלריטר הציגו בכנס.

בכתבה זו נתאר את הפרויקטים ואת היעדים העדכניים של החברות הללו.

כתבות רלוונטיות:

1. חידושים סביבתיים: טויוטה H&M ואיחוד האמירויות, 17.1.2021
2. מחנות צה"ל יפונו מוקדם יותר, 05.9.2021
3. סטטוס שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, 10.3.2021
4. ניתוח הביצועים הסביבתיים של שטראוס, 23.12.2014
5. חברה ישראלית שהופכת אשפה לפלסטיק, 23.12.2021

ICL כי"ל: פרויקט שאפתני לאיפוס פליטות

נועם גולדשטיין, סמנכ"ל חדשנות ואנרגיה בחברת ICL (כי"ל) הציג בכנס מיזם שאפתני לאיפוס פליטות גזי החממה מצריכת האנרגיה של אתר הייצור הגדול של החברה, בסדום שבים המלח, באמצעות מעבר ל- 100% אנרגיה סולארית ושימוש באגירת אנרגיה.

כיום בשטח אתר הייצור סדום פועלים 12 מפעלים המשתמשים בחשמל וקיטור שמופקים בתחנת כוח מרכזית המבוססת על גז טבעי. למרות שמדובר בתחנת כוח מתקדמת ויעילה, (מחז"מ עם יעילות אנרגטית של כ- 80%), המופעלת על גז (הרבה פחות מזהם מהפחם שעדיין נמצא בשימוש של חברת החשמל ברשת הארצית), היא עדיין פולטת כמיליון טונות של פחמן דו-חמצני בשנה. אז איך מצמצמים את הפליטות הללו?

לפי גולדשטיין, בשלב הראשון כ"יל בדקה כמה אנרגיה צורכים 12 המפעלים באתר ונלקחה בחשבון העובדה שאנרגיה סולארית מיוצרת רק בשעות היום. החברה הבינה שהספק האנרגיה הנדרש הוא כ- 1,000MW ולשם כך נדרש שטח של כ- 10 קמ"ר כדי להתקין עליו פנלים סולאריים שיענו לצורכי האנרגיה של האתר.

לאחר בדיקות, נמצא שטח שיכול להתאים באזור של הלשון היבשתית שמפרידה בין שני חלקי ים המלח – הצפוני והדרומי. בנוסף יש צורך להוליך את החשמל מהשדה הסולארי, לאתר הייצור, מרחק של כ- 20 ק"מ.

כדי להבטיח אספקת חשמל גם בשעות הלילה, חלק מהאנרגיה תיאגר באמצעות סוללות, חלק נוסף ייאגר בצורת חום לשימושים שונים במפעלים, ולבסוף חלק נוסף מהחשמל ישמש להפקת מימן, שיכול לשמש כמקור אנרגיה נקי.

יישום הפרויקט השאפתני יבטיח שאתר סדום יצרוך חשמל מ-100% אנרגיה סולארית, כך שהמוצרים של החברה (אשלג, ברום וכו') יהיו עם טביעת רגל פחמנית אפסית.

לדברי גולדשטיין הטכנולוגיה הישראלית הרלוונטית לפרויקט היא מתקדמת ובשלה ולחברת כי"ל יש את היכולת להוביל פרויקט כזה. הוא הוסיף כי בחברה רואים במיזם כפרויקט תשתית לאומי שיזדקק לשיתוף פעולה עם הממשלה, האקדמיה, העמותות, התושבים והרשויות.

בסיום דבריו גולדשטיין הדגיש שהחברה מעוניינת לקדם את הפרויקט קודם כל מתוך שיקול כלכלי והבנה שמי שלא יתאים את עצמו לעולם המתחשב בסביבה יישאר מאחור.

בזן משיקה אתר נתוני איכות אוויר על גדר המפעל

בכנס השיקה חברת בזן אתר אינטרנט שבו מופיעים נתוני פליטות לאוויר בזמן אמת לציבור הרחב. הנתונים משודרים ממערכת ניטור איכות אוויר שהוצבה לפני כ-3 שנים על גדרות האתר במפרץ חיפה והיא מודדת את הריכוז של התרכובות הארומטיות בנזן, טולואן, קסילן ואתיל בנזן.

הנתונים לאתר משודרים ממערכת הניטור החדשנית שמודדת את ריכוז המזהמים לאורך גדר המפעל, עד כ-  900 מטרים, בניגוד למערכות הניטור הרגילות שמודדות בנקודה אחת.

סרטון מערכת ניטור איכות אוויר של בזן

לדברי חברת בזן, מערכת הניטור החדשנית (מערכת UV-DOAS) הוקמה לפני 3 שנים בשטח בזן והיא פועלת בטכנולוגיה של חישה מרחוק. ב-3 השנים מאז שהוקמה המערכת, בזן ביצעה תהליך הסמכה של הרשות להסמכת מעבדות (אבטחת איכות IZO 17025) לניטור של בנזן בשיטה החדשנית. כל העת הנתונים שודרו למשרד להגנת הסביבה וכעת הם משודרים לכלל הציבור 24 שעות ביממה בזמן אמת.

החברה מוסיפה כי לעומת תחנת ניטור "רגילה" המנתחת כמות אוויר בגודל של כוס אספרסו ממוצעת, מערכת UV-DOAS מודדת את ריכוז המזהם לאורך קו באורך של רכבת ממוצעת.

באתר הייעודי ניתן לראות נתונים על ריכוז המזהמים בממוצע משתנה של 5 דק', חצי שעה ו-24 שעות. ניתן לראות נתונים אודות כל מזהם בנפרד מכל אחת מארבע פיאות המתחם.

בבזן מדגישים שהפליטות על הגדר אינן הפליטות שהתושבים בסביבה חשופים אליהן, והחוק קבע ערכי סף בהתאם למדידה בסמוך לבתי תושבים ולא למדידה שעל הגדר.

שטראוס: 95% מהאריזות יהיו ברות-מיחזור עד 2025

אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת וקיימות בשטראוס הציגה בכנס את עיקרי מדיניות ה ESG (אחריות תאגידית) של החברה לפעילותה בישראל, בהתאם אליה הוצבו 28 יעדים לשנת 2030, שמהם נגזרו יעדי קרובים יותר והוכנו תוכניות פעולה.

אחד מיעדי הביניים המרכזיים לשנת 2025 הוא הפיכת 95% מאריזות החברה בישראל לברות-מיחזור – כלומר ניתנות למחזור / שימוש חוזר / מתכלות או מיוצרות מחומר ממוחזר.

יעד שאפתני נוסף הוא מעבר ל- 100% אנרגיות מתחדשות במתקני החברה בישראל עד שנת 2040.

יעדים נוספים כוללים את בחינת ההשפעות הסביבתיות שיש לאורך כל שרשרת האספקה – משלב הזרע עד שלב הצלחת, צמצום בזבוז המים, 90% רכש חקלאי מקומי עד שנת 2025 ויישום מלא של תהליך 'רפת מקיימת'.

טבע: אג"ח צמוד יעדי קיימות

עמליה אדלר וקסמן, סמנכ"לית ESG בחברת טבע, הציגה בכנס את הישגי ויעדי החברה בתחום הסביבתי.

אחד הדברים המעניינים שעשתה החברה היה להנפיק בנובמבר האחרון 'אג"ח קיימות'. מדובר בהנפקה הגדולה ביותר של אג"ח מסוג זה בעולם, בהיקף של 5 מיליארד $.

היעדים של אג"ח קיימות כוללים גם היבטים חברתיים וגם היבטים סביבתיים. היעד הסביבתי הוא הפחתה של 25% בפליטת גזי חממה עד שנת 2025 בסקופ (SCOPE) 1 ו-2 (פליטות ישירות של החברה וצריכת חשמל), ועד שנת 2030 הפחתה של 45%.

חברת אדמה: 68% מהפליטות שלנו הם של גורם שלישי

ד"ר ערן סגל, מנהל סביבה וקיימות גלובאלי בחברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), הציג את פעילות החברה בהקשר הסביבתי. בין היתר, החברה ביצעה חישוב של טביעת הרגל הפחמנית של מוצרי החברה, בה התברר לה ש-68% מפליטות גזי החממה נפלטים בידי גורמים שלישיים שאיתם היא עובדת, לרבות בשלבים של רכש חומרי גלם, רכש אריזות וציוד, שינוע ואחסון, טיפול בפסולת, ועוד. בהתאם לכך, החברה עובדת עם הספקים והשותפים שלה במורד שרשרת הייצור, כדי לשפר את טביעת הרגל הפחמנית.

ד"ר סגל ציין כי בין השנים 2015 ל- 2020 החברה הפחיתה את פליטות גזי החממה שלה ב 36% והוצבו יעדי הפחתה לשנים 2025 ו-2030 שתואמים את הסכמי פריז.

נשר וקלריטר מתייחסות לפסולת כמשאב

לדברי ד"ר עמית מרמור סמנכ"ל קיימות ואיכות הסביבה במפעל המלט נשר, המפעל משתמש בכ-30% דלקים חלופיים כיום (RDF) אך השאיפה שלו להגיע ל-90% עד שנת 2028. אלא שלשם כך נדרשת מדיניות תומכת של המשרד להגנ"ס, שיאפשר להגדיל את שיעור ה RDF, ונכונות לסייע כלכלית, היות וחומר הגלם ל RDF – פסולת, הינו יקר בישראל בהשוואה לאירופה, בשל היטל ההטמנה הנמוך יחסית.

רן שרון, מנכ"ל חברת קלריטר הציג את החזון השאפתני של החברה שמשתמשת בפסולת פלסטיק כחומר גלם ליצירת 3 משפחות מוצרים: שמן, שעווה וממסים (solvent), שיכולים לשמש כחומר גלם לאלפי מוצרים שונים.

הפעילות של החברה מספקת פתרון מיחזור לפסולת פלסטיק, והפחתת ההפקה והשימוש בנפט שהיה בו צורך במקום מוצרי החברה.

קלריטר מעסיקה כיום יותר מ- 100 עובדים, הושקעו בה יותר מ- 40 מיליון אירו ויש לה מפעל ייצור בקנה מידה תעשייתי בדרום אפריקה. בנוסף, כרגע 3 מפעלים שלה נמצאים בשלבי הקמה שונים: בישראל, בפולין ובהולנד. בכל מפעל יועסקו כ 100 עובדים, יטופל חומר גלם (פסולת פלסטיק) בכמות של כ 60,000 טון, ממנו ייצרו כ 50,000 טון מוצרים. עבור המפעל בישראל כבר נבחר אתר שנמצא בשלבי היתרים.

סרטון פעילות חברת קלריטר

H&M לא תעבוד עם ספקים שהאנרגיה שלהם מפחם

גם חברת ההלבשה הבינלאומית H&M הציגה בכנס את המדיניות שלה בנושאי סביבה. גבריאלה שפיגלמן, מנהלת תקשורת וקיימות ב H&M ישראל, ציינה כי כדי להשיג את יעדי הפחתת הפליטות שהחברה הציבה לעצמה, היא החליטה להפסיק לעבוד באופן מדורג עם ספקים שמקור האנרגיה שלהם מבוסס פחם.

כמו כן, החברה תתייעל אנרגטית ברבע מהחנויות עד שנת 2025 ו-30% מהחומרים שהיא תעבוד איתם יהיו ממוחזרים עד 2025, זאת בניגוד ל-6% בלבד כיום.

סרטון צעדי קיימות של H&M

החברה לשירותי איכות הסביבה תטפל באסבסט

כידוע, החברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה משמשת כיום כזרוע הביצוע לשיקום קרקעות מזוהמות שבאחריות המדינה. לדברי זהבה טנא, דירקטורית בחברה, בקרוב צפויה החברה לקבל אישור להרחיב את פעילותה כזרוע ביצוע ממשלתית גם לטיפול במפגעי אסבסט שבאחריות המדינה.

אסבסט נחשב למפגע סביבתי ובריאותי חמור ונמצא כגורם לסרטן. יש עדיין מבנים רבים בישראל שאסבסט מצוי בהם, בעיקר בגגות.

תנא דיברה גם על התקדמות פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות. נכון לעכשיו, כ-6,000 דונם כבר קיבלו את אישור המשרד להגנ"ס על גמר טיפול (NFA) ועוד כ-5,600 דונם נמצאים כעת בטיפול. לדבריה, תוכנית העבודה של זרוע שיקום הקרקעות המזוהמות לשנת 2022 גדולה פי 5 לעומת 2019.

בנוסף לכך, החברה נמצאת כעת בלב תהליך רחב היקף של בניית שותפויות עם אוניברסיטאות, חברות ויזמים לצורך מחקר ופיתוח של טכנולוגיות רלוונטיות לתחומי העיסוק של החברה.

כך, שיתוף פעולה של החברה עם חברה אמריקאית זכה לאחרונה במענק של כ-3 מיליון ₪ מקרן המו"פ המשותפת לממשלות ישראל וארה"ב, למטרת פיתוח טכנולוגיה חדשה שתצמצם מהותית את טביעת הרגל הסביבתית של הטיפול בפסולות חומרים מסוכנים.

הדברים נאמרו בכנס סביבה 2050