אמש אושר התקציב של המדינה בכנסת בקריאה ראשונה, יחד עם חוק ההסדרים הנלווה לתקציב, לאחר שאושרו בממשלה לפני כחודש. כעת הם צריכים לעבור קריאה שנייה ושלישית עד סוף חודש מרץ 2026.

בהתאם לכך, לאחרונה פורסמה טיוטה מעודכנת של חוק ההסדרים הנלווה לתקציב, ויש בו כמה שינויים ותוספות הנוגעים לתחום הסביבה, רובם קשורים בדרך ישירה או עקיפה להאצת בנייה של מיזמי תשתית חיוניים. אלה השינויים והתוספות העיקריים:

1. מטמנות פסולת יוגדרו מיזמי תשתית חיוניים, מהלך שיאפשר לקדם את הרחבתן והקמתן.
2. העסקת יועצי סביבה חיצוניים בדיוני ועדת התכנון שדנות במיזמי תשתית חיוניים, במקום עובדי המשרד להגנ"ס.
3. רשויות שבשטחן ייבנו מתקני תשתית מיוחדים, בהם מט"שים, מטמנות ומתקני טיפול בפסולת עירונית, תחנות כוח וכדומה, יחלקו את הכנסות מארנונה עם רשויות סמוכות שמושפעות מאותם מתקנים.
4. תיקון חוק אוויר נקי כדי להפריד בין הליך אישור תוכנית לבחינת היתר הפליטה.
5. ביטול החובה להעסיק בקר מוסמך מטעם המשרד להגנ"ס במכוני בקרה בתחום התכנון ההנדסי והביצוע בתחום הבנייה
6. שינויים בהליך קבלת רישיון כריתת עצים במיזמי תשתית חיוניים.

קישור להצעת חוק ההסדרים בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1.  2תאגידים עירוניים הוסמכו לקדם מתקני השבת אנרגיה מפסולת, 20.1.2026
2. הרפורמה בענף הפסולת חוזרת שוב, הפעם כהצעת חוק פרטית, 17.12.2025
3. חוק ההסדרים: סמכויות המשרד להגנ"ס במוסדות התכנון לא ייפגעו, 8.12.2025
4. חוק ההסדרים: צמצום סמכויות המשרד להגנ"ס, ועוד, 16.11.2025
5. הפתרון הזמני למשבר הפסולת – הרחבת המטמנות הקיימות, 10.4.2025

מטמנות פסולת יוגדרו מיזמי תשתית חיוניים

הנוסח המועדכן לחוק ההסדרים מציע להגדיר מטמנות פסולת בהיקף פעילות של 150,000 טון פסולת בשנה לפחות, כמיזמי תשתית חיוניים. בהצעת החוק מוסבר שתנאי היקף הפעילות מבטיח שהסיווג יחול רק על אתרים גדולים שיש הצדקה להגדיר אותם תשתית לאומית.

המטרה של סעיף זה היא להחיל את ההקלות שניתנות למיזמי תשתית לאומיים, לפי החוק לקידום תשתיות לאומיות, גם על מטמנות פסולת. פעולות אלה דרושות כדי להתמודד עם המשבר בענף הפסולת העירונית, עד שיקומו מתקני הטיפול בפסולת שאמורים להחליף את ההטמנה.

יועצי סביבה חיצוניים במיזמי תשתית חיוניים

במסגרת אישור חוק ההסדרים בממשלה אושרה גם החלטת ממשלה בנושא האצת מיזמי תשתית לאומיים. ההחלטה עוסקת גם במערך הייעוץ הסביבתי במוסדות התכנון, ולפיה יועצי הסביבה בוועדות של מיזמי תשתיות חיוניים לא יהיו עובדי המשרד להגנ"ס, אלא יועצים חיצוניים שאותם יעסיק המשרד להגנ"ס.

החלטת הממשלה קובעת עוד כי מנהל מינהל התכנון, בהתייעצות עם יועץ הסביבה של המועצה הארצית, יגיש בתוך חצי שנה הצעה להנחיות גנריות לעריכת תסקירי השפעה על הסביבה לפי סוגי תוכניות.

נזכיר שנוסח מוקדם של חוק ההסדרים צמצם את סמכויות המשרד להגנ"ס במינוי יועצי סביבה. לאחר אישור נוסח החוק בממשלה הודיע המשרד להגנ"ס שמערך הייעוץ יישאר באחריותו, וזה נכון, למעט העובדה שבדיונים על מיזמי תשתית לאומיים כן יועסקו יועצים חיצוניים.

הרשויות יחלקו בהכנסות מארנונה ממתקני פסולת, שפכים, התפלה ואנרגיה

הצעת חוק ההסדרים המעודכנת מציעה לתקן גם את פקודת העיריות ולקבוע שרשות מקומית שבתחומה מוקמת או פועלת "תשתית לאומית מיוחדת" תהיה מחויבת להעביר לרשויות הסמוכות לה חלק היחסי בהכנסות הרשות מהארנונה שמשלמת לה מתקן התשתית.

הצעת החוק גם מגדירה מה הן אותן "תשתיות לאומיות מיוחדות": מט"שים, מתקני השבת אנרגיה מפסולת, מתקני טיפול בפסולת אורגנית, מטמנות פסולת, מתקני אחסון גז ודלק, מתקני התפלה, ותחנות כוח.

בהצעת החוק מוסבר שהקמה ותפעול של מתקנים אלה עשויים להשפיע על סביבת המגורים, על עומסי תנועה, על תשתיות ותעסוקה באופן שמחייב לא רק את היערכות הרשות המקומית שבה פועל המתקן, אלא גם הרשויות המקומיות הסמוכות.

לפי המצב הקיים כיום, כל ההכנסות מהארנונה שהרשות המקומית מקבלת מהמתקן שבשטחה, משמשים רק אותה. הצעת חוק ההסדרים מבקשת לשנות מצב זה ולקבוע שהחלוקה תיעשה אוטומטית לפי תנאים מסוימים שייקבעו בתקנות אותן יתקין שר הפנים, לפי סוג המתקן, מאפייניו, המרחב של הרשות הסמוכה, ומצבן הכלכלי של הרשויות הרלוונטיות.

בהצעת החוק מציינים שהתיקון המדובר ייקל על קידום הקמת מתקנים אלה, ויפחית התנגדויות ותופעות של נימבי כיוון שהיא נותנת לרשויות ודאות ומענה כבר בשלב התכנון.

ביטול החובה להעסיק בקר מורשה איכות סביבה

עוד מציעה הצעת חוק ההסדרים לבטל את החובה להעסיק בקר מורשה מטעם המשרד להגנ"ס במכוני בקרה בתחום התכנון ההנדסי והביצוע בתחום הבנייה.

לפי הצעת החוק, אחרי בחינה מעמיקה, ניתוח נתונים וניסיון מצטבר, נמצא שדרישת החוק להעסיק בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה אינה מייעלת את תהליך הרישוי אלא מכבידה עליו. עוד נמצא שבמרבית המקרים המשרד להגנ"ס מסיים את תפקידו כגורם מאשר בשלב מסירת המידע להיתר, בעוד בשלב בקרת התכן לא נדרשת התייעצות עם המשרד או אישור מטעמו, למעט במקרים חריגים ביותר.

יצוין כי כבר היום קיימת הוראת שעה המבטלת את הדרישה להעסיק בקר מורשה מטעם המשרד להגנ"ס במכוני בקרה. הוראת שעה זו הוארכה גם ב-2025 וכעת מוצע בחוק ההסדרים לבטל אותה באופן סופי.

הפרדה בין הליך אישור תוכניות ובחינת היתרי פליטה

הצעת חוק ההסדרים ממליצה לבטל סעיף בחוק אוויר נקי שלפיו המשרד להגנ"ס יכול להמליץ על הליך משותף לבחינת תוכנית להקמת מקור פליטה טעון אישור ובקשה להיתר פליטה, גם כשבשלב התכנון עדיין חסר מידע הנדרש לקבלת היתר פליטה.

לפי הצעת החוק, אותו סעיף יוצר כפילות מיותרת כיוון שהוא מקדים את שלב היתר הפליטה לשלב התכנון כאשר ממילא צריך לבחון שוב את הבקשה להיתר פליטה לאחר אישור התוכנית ומתן היתר בנייה. לי ההצעה, ביטול הסעיף יוביל לכך שכל שלב ייבחן בזמן המתאים – עריכת תסקיר סביבתי בשלב תכנון המיזם ובדיקות לגבי מתן היתרי פליטה בשלב רישוי המיזם. בהצעה מדגישים שלמרות ביטול הסעיף, הפיקוח על פליטות נשמר במלואו בשלב הרישוי.

שינויים בהליך קבלת רישיון כריתה במיזמי תשתית חיוניים

עוד סעיף בהצעת חוק ההסדרים הקשור להאצת מיזמי תשתית לאומיים מציע להקל את הליכי קבלת רישיון כריתת עצים עבור מיזמי תשתית חיוניים.

כיום, לפי פקודת היערות, כדי לכרות עצים יש צורך לקבל רישיון כריתה מפקיד היערות שיכול לאשר את הבקשה ולדרוש נטיעה חלופית, לדחות אותה או לדרוש להעתיק את העץ. כשנטיעה חלופית לא מתאפשרת, פקיד היערות מטיל היטל כספי השווה לערך העץ.

ההצעה מבקשת לעדכן את החוק כך שבמיזמי תשתית לאומיים, פקיד היערות שהתבקש לדון ברישיון כריתה, יביא בחשבון גם את התועלת הציבורית של המיזם מצד אחד ואת והעלויות המשקיות של עיכוב המיזם מצד שני.

נוסף על כך מבקשת הצעת החוק לקבוע מנגנון לערעור על החלטות פקידי היערות, בייחוד במיזמי תשתית מרכזיים. כמו כן מוצע להסדיר בחקיקה הקמה של קרן ייעודית שאליה יועברו דמי רישיונות הכריתה שישמשו לנטיעת עצים ליצירת הצללות וטיפוח עצים.

---

מסמכים רלוונטיים: