כנס סביבה 2050 בהשתתפות בכירי משרדי הממשלה, נציגי התעשייה, ארגונים ירוקים, חברות סטארט-אפ ועוד בעלי עניין, התכנס השבוע (ג') במלון הילטון בתל-אביב.

כמו בכל שנה, גם השנה עסק הכנס בנושאים רבים ומגוונים, אך בכתבה זו נתמקד בנושאים של טיפול בשריפות פסולת פיראטיות, סוגיית מדיניות האכיפה מול האסדרה, משק האנרגיה, ובנייה ידידותית לסביבה.

מהכנס עולה כי מחלוקות תקציביות בין המשרד להגנ"ס לבין משרד האוצר מעכב את הטיפול בכמה נושאים חשובים. השרה להגנת הסביבה ח"כ עידית סילמן חשפה כי גם חודש אחרי אישור תקציב הממשלה, היא לא חתמה על התקציב השנתי של המשרד להגנ"ס, בין היתר כיוון שמשרד האוצר טרם תקצב את התוכנית הלאומית לטיפול בזיהום חוצה הגבולות. סילמן גם טוענת כי אישור חוק האקלים תקוע כבר יותר משנה בגלל מחלוקת תקציבית עם משרד האוצר.

בדיון אחר שעסק באכיפה סביבתית, נציג התעשייה, נציגת הארגונים הירוקים, ונציגת המשרד להגנ"ס הציגו תמימות דעים בנוגע לכך שהמטרה היא אסדרה (רגולציה) סביבתית ראויה, ולהגיע לבתי משפט רק כמוצא אחרון.

כמו כן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון חשף מגמה חדשה, שמיטיבה עם הסביבה, של גידול משמעותי בהתחדשות עירונית ובנייה בשטחים מופרים על פני בנייה חדשה. ואילו קבוצת עזריאלי, חברת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל, הציגה איך הם מיישמים מדיניות סביבתית הלכה למעשה.

כל זאת ועוד בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. ריאיון עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, 5.1.2026
2. כנס סביבה 2050: המלחמה, חוק האקלים, רישוי משולב, 30.4.2024
3. שריפות פסולת ביו"ש: פורסמו עיקרי תוכנית אסטרטגית, 6.11.2025
4. פורסמה טיוטת צו שתאפשר להטיל עיצומים כספיים, 1.1.2026

הטיפול בשריפות הפסולת הפיראטיות תקוע בגלל מחלוקת תקציבית

השרה להגנ"ס עידית סילמן, הדגישה בכנס שאחד מנושאי המיקוד העיקריים של המשרד להגנ"ס בקדנציה שלה הוא יישום האסטרטגיה לטיפול בפסולת עירונית. היא הזכירה "כמות הפסולת רק תלך ותגדל ואנחנו לא יכולים להטמין הכל. אנחנו חייבים לייצר כלכלה מעגלית, שמביאה ערך מהפסולת הזו. בכל העולם המפותח הולכים לשם, ואין סיבה שמדינת ישראל תישאר מאחור".

השרה סילמן גם התייחסה בדבריה לאחד הנושאים הסביבתיים הבוערים שבשבועות האחרונים כיכב לא מעט בכותרות – שריפות הפסולת הפיראטיות, בעיקר ביהודה ושומרון וזיהום האוויר החמור שהן גורמות.

בדבריה הדגישה השרה כי הסמכות לטפל בשריפות ביו"ש היא של משרד הביטחון, וכי המשרד להגנ"ס לא יכול להיכנס ליו"ש כדי לטפל בשריפות. באשר לעיכוב באישור התוכנית האסטרטגית למניעת זיהום חוצה גבולות ומפגעי סביבה ביהודה ושומרון, ציינה השרה סילמן, כי התוכנית מוכנה ומחכה לאישור משרד האוצר, וכי זאת אחת הסיבות שהיא סגרה את תקציב 2026 של המשרד להגנ"ס מול האוצר. "לא אסגור את התקציב עד שהאוצר יבין שהמשרד להגנת הסביבה הוא איכות החיים והיומיום של אזרחי ישראל". סילמן הדגישה כי המשרד להגנ"ס פועל במקביל ולאחרונה אושרו 40 מיליון ₪ לנושא הזה דרך קרן הניקיון.

סמנכ"לית בכירה פיקוח ואכיפה במשרד להגנ"ס איריס שליט התייחסה גם היא לנושא אכיפה של שריפות הפסולת הלא חוקיות והדגישה כי האכיפה בתחום תוגברה ומספר הפקחים הוגדל במסגרת מדיניות המשרד לטיפול בנושא.

השרה סילמן הזכירה בדבריה גם את חוק פסולת בניין וציינה כי בשבועות האחרונים המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר הגיעו להבנות כי החוק יעלה לדיונים בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת עוד במושב הקרוב.

חוק האקלים תקוע בגלל מחלוקת תקציבית עם האוצר

עוד נושא שנידון בכנס הוא חוק האקלים, שעדיין לא אושר, אף שבכנס בשנה שעברה יו"ר ועדת הפנים והגנ"ס דאז ח"כ יעקב אשר הבטיח כי לא יאפשר לעכב את תהליך החקיקה. עברה שנה והחוק עדיין לא עבר לקריאה שנייה ושלישית.

השרה סילמן הסבירה כי אישור החוק מתעכב בגלל נושאים תקציביים. לדבריה, המשרד הביא לכנסת חוק אקלים עם יעדים שאפתניים והוא עבר קריאה ראשונה. לאחר מכן בדיונים בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, יחד עם משרדי הממשלה האחרים, ריככו את היעדים. לדבריה הבעיה היא שנותרה מחלוקת תקציבית מול משרד האוצר, והמשרד להגנ"ס לא מוכן להעביר חוק אקלים בלי תקציב ראוי ליישם אותו.

גם ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים התייחס לחוק האקלים והביע את תמיכת ההתאחדות בחוק זה. לדבריו מדובר בחוק טוב, וכי למרות שיש קולות שאומרים שהחוק אינו מספיק, צריך להתקדם עם מה שיש, לדרוש את התקציבים מהאוצר ולהתחיל להזיז את הגלגל.

המטרה: אסדרה ראויה. אכיפה רק כמוצא אחרון

במושב אחר עסקו בשאלה מה התפקיד של האכיפה בתחום הגנת הסביבה, והאם האכיפה היא כלי ליישום מדיניות. לדברי עו"ד בר רוזוב מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת אדם טבע ודין, צריך להפוך את הפירמידה: קודם לקבוע יעדים, לאחר מכן לבצע אסדרה באופן שקוף, ורק אז, ובלית ברירה במקרים המתאימים, לפנות לאכיפה. כיום, כך לטענתה, קיים ערפל אסדרתי בתחום הסביבה שמוביל לכך שמי שמעצב את המדיניות הוא בית המשפט – וזה לא צריך להיות כך. רוזוב הדגישה כי המטרה היא אסדרה ראויה, ולהגיע לבתי משפט רק כמוצא אחרון.

איריס שליט, סמנכ"לית בכירה פיקוח ואכיפה במשרד להגנ"ס, הסכימה עם עמדתה של רוזוב, כי האכיפה לא צריכה להחליף את המדיניות, אלא כאמצעי משלים היכן שאין ציות, אך הדגישה כי חשוב שתהיה אכיפה חזקה, כואבת כלכלית ובמקרים מסוימים גם אישית, באותם מקרים שאין ציות לאסדרה.

ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, הביע חוסר שביעות רצון ממדיניות האכיפה הקיימת. לדבריו, "אנחנו לא נגד אכיפה, זה כלי משלים לאסדרה. אבל השאלה היא מה המטרה של האכיפה – להביא כסף למדינה? להביא לסגירת מפעלים? או שהאכיפה אכן נועדה לסייע לסביבה? ואם זו אכן המטרה, אז לצערי האכיפה שננקטת בפועל אינה מתאימה". למשל, קנטור טוען שצריך להבחין בין הפרה סביבתית להפרה מינהלתית, דין חריגה בזיהום אוויר לא יכול להיות כדין איחור בדיווח, ולא יכול להיות שגובה העיצומים הכספיים זהה בשני המקרים.

קנטור הזכיר גם את הנושא של מבדקי אכיפה פנימיים, שנעשים בעזרת גופים חיצוניים, לבחינת מידת הציות של המפעל בכל דרישות החוק, וציין כי חבל שהמשרד להגנ"ס לא מעודד את הנושא, שהוא בעל אינטרס הדדי.

לדברי קנטור ההישגים המשמעותיים של מפעלי התעשייה בהפחתת פליטות בשני העשורים האחרונים, נובעים מאסדרה, ולא אכיפה. לדבריו, לפי נתוני המשרד להגנ"ס התעשייה אחראית רק ל-13% מהעלות החיצונית של פליטת מזהמי אוויר בישראל, ובחלק מהמזהמים הייתה הפחתה בתעשייה של 80%–90% .

משק האנרגיה: לא להסתפק בסיסמאות

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי של BDO דיבר בסקירה הכלכלית שלו לשנת 2026 בין היתר על משק האנרגיה.

לדבריו, בעוד משק האנרגיה מתקדם עם הפחתת פליטות גזי חממה, בתחום התחבורה והפסולת הפליטות דווקא עולות וישראל ממשיכה להשתרך בתחתית הדירוג האירופי בגלל תמריצים שליליים ומס הטמנה נמוך מדי שהופך הטמנת פסולת לפתרון המשתלם ביותר. "אי-אפשר להסתפק בסיסמאות", הדגיש, "המדינה חייבת להפסיק לסבסד את הזיהום ולעבור למחירי שוק ריאליים שיגלמו את עלות הפחמן. רק כשהכלכלה תתחיל לדבר באמת – נצליח להפוך את המגמה".

יו"ר התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר הזכיר את חשיבותה של התעשייה הישראלית, בייחוד בזמן המלחמה ואחריה, גם בהיבט של משק אנרגיה: "התעשייה הוכיחה את החיוניות שלה לחברה ולמשק הישראלי בזמן המלחמה", אמר, "היא דאגה לאספקת מזון, תרופות וציוד חירום לצבא, שמרה על אספקת אנרגיה של דלקים למטוסים וטנקים, חשמל וגז בישול, והמשיכו לעבוד לילות כימים תוך סיכון פיזי וכלכלי. ללא תעשייה מקומית חזקה, אין לישראל יכולת עמידה לאורך זמן – גם בעולם האנרגיה".

ביקורת על הפוליטיזציה של המשרדים הממשלתיים

ד"ר עו"ד דודי תדמור, שותף מנהל במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי, דיבר על החיבור בין איכות השירות הציבורי לאיכות הסביבה ואף מתח ביקורת על הפוליטיזציה של המשרדים המקצועיים. "הגנת הסביבה חשובה לכולם, איכות אוויר ירודה אינה מבחינה בין מצביעים לכאן או לשם, וסביבה שאין מגנים עליה פוגעת בכולם. כדי שהמדינה תוכל להגן ביעילות על הסביבה, היא חייבת מינהל ציבורי מצוין – זהו תנאי יסוד", הוא הדגיש והוסיף, "הטיעון הפוליטי הרווח של 'משילות' משמש להצדקת החלפתם של מומחים מקצועיים בנאמנים פוליטיים, אך הנתונים מראים מתאם הפוך: ככל שהמינויים עוברים פוליטיזציה, כך נפגעת יכולת המדינה בכל המדדים – מהגנת הסביבה וקידום תשתיות ועד ליציבות פיסקלית. קיים מחיר ממשי לטרייד אוף שבין כישורים מקצועיים לנאמנות פוליטית. זהו מחיר של החלטות פחות טובות ושל פגיעה אנושה בכושר הביצוע הממשלתי. הניסיון והמחקרים מלמדים כי קיים מתאם ברור בין מינוי על פי כישורים לבין שגשוג".

סביבה ונדל"ן: פחות בנייה חדשה, יותר התחדשות עירונית

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן דיבר בכנס על היתרונות של התחדשות עירונית שנחשבת לפתרון סביבתי יותר, ואף חשף מגמה מעניינית שהחלה ב-3 השנים האחרונות: עלייה שנתית בשיעור של 20%–30% בפרויקטים של התחדשות עירונית ובנייה בשטחים מופרים (בעיקר בסיס צה"ל וקרקעות של התעשייה הביטחונית שהופשרו לבנייה). להערכתו, בשנת 2026 המגמה תתהפך ונראה יותר פרויקטים של התחדשות עירונית מאשר בנייה חדשה.

COO קבוצת עזריאלי תמיר אמר ומנהלת קיימות ואיכות סביבה של הקבוצה ד"ר עלית וייל שפרן דיברו בכנס על האופן שבו קבוצת עזריאלי, חברת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל, מצמצמת את ההשפעות הסביבתיות של המבנים שלה.

לקבוצה יש תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה מהמבנים שלהם והיא הציבה לעצמה יעד של הפחתה של לפחות 9% של פליטות החשמל שמקורן בצריכת חשמל עד 2030 ושל 15% עד 2035. במסגרת התוכנית ננקטים מגוון של צעדים להפחתת פליטות פחמן בהן, שימוש בחשמל ירוק, שדרוג מערכות אלקטרו-מכניות, שימוש בחומר גלם מופחתי פחמן (כגון אלומיניום ממוחזר בבניין הספירלה), הפחתה בהטמנה של האשפה התפעולית, ועוד.

כמו כן יש לקבוצה פרויקט סביבה בתחום האשפה שהיעד שלה הוא להפחית בשיעור של 50% את האשפה המיועדת להטמנה הנוצרת בבניינים באמצעות הפרדת אשפה במקור וטיפול מקומי באשפה אורגנית באמצעות מכונות מיוחדות.

-------

הדברים נאמרו בכנס 'סביבה 2050'