משרד האנרגיה פרסם להערות הציבור טיוטת תוכנית להיערכות משק האנרגיה והמים לשינויי אקלים. מטרת התוכנית היא להבטיח אספקה יציבה ובת-קיימה של אנרגיה ומים למדינת ישראל.

התוכנית מציגה צעדים ספציפיים לכל מגזר במשק האנרגיה (חשמל, גז טבעי, מים ודלק) וצעדים רוחביים לכלל משק האנרגיה. בין הצעדים: חיזוק תשתיות קריטיות, תכנון ארוך טווח ומושכל, גיוון מקורות האנרגיה ושיפור ניהול המשאבים.

התוכנית מפורסמת בהמשך להחלטת ממשלה בנושא התוכנית הלאומית להסתגלות לשינוי אקלים משנת 2018 שדורשת מכל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים.

קישור לטיוטת התוכנית בתחתית הכתבה. טיוטת התוכנית פתוחה להערות הציבור עד יום חמישי, 29.05.2025.

כתבות רלוונטיות:

1. נתוני טמפ' של 73 שנים בישראל מראים: שינוי האקלים כבר כאן, 09.12.2024
2. מפת סיכוני אקלים מציגה אזורים רגישים להצפות ולגלי חום, 30.01.2024
3. ישראל בראש מדינות ה OECD שצפויות לסבול משינוי האקלים, 21.11.2024
4. היערכות ישראל לשינוי אקלים: 9.5 מיליארד ₪ על פני 10 שנים, 07.07.2024
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

צעדים מונעים לכל מגזר במשק האנרגיה

התוכנית מבקשת להכין את משק האנרגיה לתופעות שינוי האקלים, כפי שעולות בדו"ח העדכני של השירות המטאורולוגי מחודש יולי 2024 שמצביע על 4 מגמות אקלימיות מרכזיות בישראל:

1. חם יותר: עלייה משמעותית בטמפרטורות וגלי חום קיצוניים.
2. יבש יותר: ירידה בכמות המשקעים והתגברות הבצורות.
3. קיצוני יותר: אירועים קיצוניים כמו שיטפונות, סערות וברקים בתדירות ובעוצמה גבוהות יותר.
4. גבוה יותר: עלייה במפלס פני הים המסכנת את התשתיות החופיות.

כדי להתמודד עם מגמות אלה, התוכנית מונה צעדים עבור כל אחד מהמגזרים במשק האנרגיה, להלן תמצית הדברים:

• משק החשמל: האתגר המרכזי הוא לאפשר אספקה יציבה גם כשיש פגיעה בתשתית בגלל סערות ושיטפונות או עלייה חדה בביקושים, בעיקר בגלל גלי חום. על אלה מתווספות מגמת החשמול הגוברת במשק (רכב חשמלי ותעשייה) והתלות הגוברת באנרגיה מתחדשת, המושפעת מתנודות אקלימיות ועלולה לסבול מירידה בתפוקה בזמנים קריטיים. הפתרון הוא הרחבת יכולות אגירת החשמל, הטמעת מערכות ניהול ביקושים חכמות, ופיתוח טכנולוגיות להגדלת היציבות והאמינות של ייצור החשמל.
• משק הגז הטבעי: סיכונים הנובעים ממיקום התשתיות בים, כמו עליית מפלס הים, גלים גבוהים וסערות עזות עלולים להסב נזקים לאסדות ההפקה ולצינורות ההולכה הימיים, ולגרום לשיבושים באספקת הגז. הפתרון הוא תכנון ובחינה של חלופות יבשתיות לשעת חירום, הכוללות תשתיות אגירה מוגדלות ומערכות תדלוק חלופיות, השקעה בחיזוק הפיזי של התשתיות הימיות והבטחת יתירות תפעולית.

• משק הדלק: משמש את התחבורה, התעשיה ומשק החשמל (להפעלת גנרטורים בחירום למשל). לכן, שיבושים בשרשרת אספקת הדלק עלולים להשפיע על כלל המשק. הפתרון: להגביר את נפח האחסון האסטרטגי, לפתח חלופות יבשתיות לאספקת דלקים ולתמרץ מעבר לשימוש בדלקים מתחדשים, תוך שיפור נצילות מערכות ההובלה והאחסון.
• משק המים: ירידה בכמות המשקעים, התגברות בצורות ושיטפונות ועלייה בתדירות אירועי קיצון משפיעות ישירות על משק המים. הפתרון: פיתוח מערכות לניהול משק המים, הגדלה של כושר ההתפלה, פיתוח אסטרטגיות לחיסכון במים, הרחבת פתרונות לאגירה ולשימוש חוזר ושיפור חוסן מערכות הולכת המים.

הצעדים הרוחביים לכלל משק האנרגיה

לצד צעדים ספציפיים לכל תחום פעילות, התוכנית מציעה גם צעדים רוחביים לכלל משק האנרגיה, להלן התמצית:

• הטמעת היבטי היערכות לשינויי אקלים בתוכניות פיתוח במשק החשמל, הגז הטבעי והמים.  
• התייחסות להשפעות שינויי אקלים במכרזי משק האנרגיה: למשל, דרישות ואסדרות שיצמצמו את השפעות טמפ' הסביבה על ביצועי תחנות כוח.
• שיפור יכולות החיזוי לצריכה, ביקושים, תקלות וכו', בדגש על התראות בזמן אמת.
• שיפור מערך התפעול והאחזקה: שיפור עמידות הציוד והתשתיות ובחינה מחודשת של מחזורי התחזוקה והמוכנות בתשתיות האנרגיה, כך שיתפקדו גם בתנאי קיצון.
• הכשרות כוח אדם והקמת צוותי חירום: הקמת מערך הכשרה להקניית ידע ואוריינות בתחום סיכוני האקלים והשפעתם על תהליכי העבודה והציוד בתקופות שגרה, בימי חירום ובאירועי קיצון אקלימיים.  
• יצירת מנגנוני שיתוף פעולה בין חברות תשתית, רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה.

ישראל בראש רשימת המדינות הפגיעות לשינויי אקלים

נזכיר שלפי דוח של ארגון ה-OECD שפורסם לפני כשנה וחצי, ישראל נמצאת במקומות הראשונים מבין מדינות הOECD- בעוצמת תופעות שינויי האקלים בשל האזור הגיאוגרפי שהיא נמצאת בו.

כמו כן, כפי שדיווחנו בעבר, השירות המטאורולוגי צופה בישראל עלייה של עד 2 מעלות צלזיוס בממוצע עד שנת 2050, ו-4 מעלות צלזיוס עד 2100. העלייה בטמפרטורות צפויה להשפיע על תחומים רבים, כולל בריאות הציבור והחקלאות, ותגרום להחרפת אירועי מזג אוויר קיצוני.

ואכן בשנה החולפת דיווחנו על ארועי אקלים חריגים בישראל:

• ניתוח נתוני טמפ' מאז קום המדינה מצביעים על עליית טמפ' חריגה
• ארוע הגשם העוצמתי ביותר בישראל מאז תחילת המדידות
• קיץ 2023 שהיה החם ביותר מאז תחילת המדידות

בתוך כך, לפני כ-8 חודשים דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם את השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינויי אקלים – שלב המיפוי, הכולל מיפוי של התחומים המושפעים משינוי אקלים בישראל והמהלכים המרכזיים להתמודדות ולמזעור סיכוני אקלים בתחומים אלה.

התוכנית עוסקת בהיערכות (אדפטציה) של ישראל לשינויי אקלים, כלומר היערכות או הסתגלות לתופעות האקלימיות הצפויות. התוכנית אינה עוסקת במניעה (מיטיגציה) של שינויי אקלים, או במילים אחרות הפחתת פליטות גזי חממה, נושא שמטופל באמצעים אחרים כמו מס פחמן, עידוד מעבר לרכב חשמלי ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: