הלקח מפרשת לוויתן: צריך להקשיב לציבור ולשתף יותר
ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים שרון כרמל, מדבר על הלקחים מפרשת ההרצה של אסדת לווייתן, השפעת תחנת הכוח בחדרה על איכות האוויר, המהפכה במרחב הימי, כיצד הם מנסים לטפל בזיהום מתחבורה ומדוע יש לגרוט את תחנות הכוח הפחמיות בחדרה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 01/3/2020

לאחר ששכחה סערת ההרצה של אסדת לוויתן, תפסנו לשיחה אישית את מנכ"ל איגוד ערים שרון כרמל –ניר סהר, שמדבר על תקופת הרצת האסדה והנישובים ועל השינויים שעומדים להתרחש במרחב הימי, חושף נתונים על ההפחתה בזיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, מסביר מדוע הוא מתעקש שיגרטו את היחידות הפחמיות הישנות ועוד.

ניר, ספר קצת על הרקע המקצועי שלך, איך הגעת לתפקיד הנוכחי?

אני עוסק בתחום איכות הסביבה מזה כ 25 שנה, עוד משירותי הצבאי כקצין צעיר באגף מערכות בחיל האוויר – המטפל בין השאר בנושאים של תשתיות כגון התפלת מים וקרקעות מזוהמות ודלק סילוני (דס"ל).

למדתי תואר ראשון בהנדסה ותואר שני במינהל עסקים בטכניון ועבדתי בחברות העוסקות בתחום התשתיות ואיכות הסביבה. צברתי ניסיון מקצועי בטכנולוגיות טיפול במים בפרויקטים בארץ ובעולם ובזמן הפנוי המועט שיש לי כיום אני מרצה באקדמיה.

התפקיד האחרון שלי היה בחברת ויאוליה – קונצרן צרפתי שמתמחה בתשתיות איכות סביבה ופועל בכל העולם, בו ניהלתי את היחידה העסקית למים ושפכים ויאוליה ישראל. משנת 2013 אני משמש כמנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל.

ספר קצת על איגוד ערים שרון כרמל – מה בדיוק אתם עושים?

איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל אמון על מכלול התחומים הנוגעים לאיכות הסביבה ב-18 רשויות מקומיות ממועצה אזורית חוף כרמל בצפון ועד נתניה בדרום, לכל רשות צרכים שונים בתחומי איכות הסביבה וישנם צרכים המשותפים לכולם. יו"ר האיגוד שנבחר זה עתה הוא ראש מועצה אזורית חוף הכרמל אסיף איזק. קדם לו בתפקיד ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי. לשמחתי שניהם מאד מעורים בתחום הסביבתי, ונותנים גיבוי מלא לפעילות המקצועית של האיגוד.

כשנכנסתי לאיגוד היו 15 עובדים, כיום יש כמעט 30 ונמשיך לגדול. זה האיגוד הגדול בישראל. אחת הסיבות לגודל שלנו היא שאנחנו מבצעים את התחזוקה והכיול במרבית המכשור ב-20 תחנות הניטור בעצמנו, ולא באמצעות קבלני משנה, כפי שנהוג במשרד להגנ"ס או באיגודים אחרים. אני מאמין שכגוף ציבורי הידע צריך להישאר אצלנו והתחזוקה וכיול מכשירי הניטור צריכים  להתבצע על ידי עובדי האיגוד, אנחנו צריכים להבין מהי התקלה ולטפל בה במטרה להעביר מידע אמין לציבור בדבר מצב איכות האוויר בתחום האיגוד.

האיגוד מטפל במגוון תחומים סביבתיים כגון: ניטור ומניעת זיהום אויר וזיהום קרקע, פסולת, ביצוע מחקרים לקידום טכנולוגיות חדישות, פיקוח ואכיפה, מדידות רעש וקרינה, מתן חוות דעת לוועדות תכנון ובניה, מתן חוות דעת לבקשות לתכניות ולהיתרי בנייה, פרויקטים בקיימות ברשויות, עבודה מול הקהילה ושיתוף ציבור, חינוך סביבתי, הסברה סביבתית, רישוי עסקים ועוד...


כתבות רלוונטיות:

  1. אלקין תוקף את הירוקים: שרלטנות, בורות והטעיה, 09.01.2020
  2. הנישוב עבר ללא השפעה על איכות האוויר בחוף, 01.01.2020
  3. אושרה הקמת 2 יחידות ייצור חשמל בגז במקום בפחם בחדרה, 13.01.2020

מהם האתגרים הסביבתיים המרכזיים איתם מתמודד האיגוד?

תחנת הכוח הפחמית 'אורות רבין' בחדרה היא אחד ממקורות הזיהום הגדולים בישראל ובוודאי המשמעותי ביותר באזור והאיגוד למעשה קם כדי לפקח על התחנה בשנת 1979. האתגר הגדול שלנו, ואני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, הוא לצמצם ולהפסיק את השימוש בפחם בתחנה והחלפת יחידות יצור פחמיות ישנות ביחידות חדשות יעילות יותר הפועלות בגז טבעי ובכך למזער עד כמה שניתן את ההשפעה הסביבתית של תחנת הכוח. אנחנו כבר רואים תוצאות, ותכף אפרט.

לצד הירידה בזיהום האוויר וההשפעה הסביבתית של תחנת הכוח, אנחנו רואים עלייה בהשפעה הסביבתית וזיהום האוויר מתחבורה. זו בעיה לאומית שמורגשת היטב גם אצלנו, והמדינה צריכה לתת יותר את הדעת בעניין, לטפל בבעיה הזו שמתרחבת.

אחת הדרכים בהן אנו פועלים לטיפול בזיהום אוויר מתחבורה היא באמצעות תוכניות והיתרים שמגיעים אלינו לאישור, בהם אנו דורשים לשלב תשתית לרכבים חשמליים. כך הכנסנו תנאי לתוכנית של חניון אוטובוסים בחדרה שתהיה בו הכנה לתשתית הטענה של אוטובוסים חשמליים.

כמו כן, אנחנו מקדמים תוכנית של שאטלים לאזורי תעסוקה שיאפשרו ליותר אנשים להתנייד ללא רכב פרטי. זה מודל שכבר עובד בכמה מקומות בארץ ואנחנו רוצים להטמיע אותו במקומות הרלוונטיים ברשויות החברות באיגוד.

אתגר נוסף הוא התכנון והפיקוח הסביבתי על המרחב הימי. אנשים לא מודעים לכך שהשימוש בים עומד להשתנות בשנים הקרובות ואסדת הגז לוויתן היא רק סנונית ראשונה. בעתיד יקומו במרחב הימי שדות תעופה, מלונות ואזורי תעשייה וכמובן כבישים וגשרים שיאפשרו תנועה לאותם מקומות. יש לזה כבר התייחסות בתוכניות הארציות, תמ"א 42, תמ"א 41 וכו'.

בניגוד ליבשה, בה נושא התכנון, הרישוי והפיקוח מוסדר בשילוב בין הדרגים המקצועיים השונים, הים הוא במובן מסוים שטח הפקר שלא שייך לאף רשות מקומית, ללא סמכות ומעורבות של הרשויות המקומיות. כשליש מקו החוף של ישראל נמצא בתחומי רשויות איגוד ערים שרון כרמל (55 ק"מ) ולאור ההתמודדות שלנו עם אסדת לוויתן, קיבלנו החלטה להיערך מראש לשינויים במרחב הימי.

איך זה בא לידי ביטוי?

במספר דרכים. אנחנו פונים לוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים בבקשה להגדיר את אסדת לוויתן על מנת שתהיה חלק משטח השיפוט של האיגוד, שתהיה לנו סמכות פיקוח על האסדה. במקביל, הצטרפנו לפורום רשויות החוף ואנחנו מרכזים ומובילים את הידע בתחום. בעקבות ההצטרפות שלנו יתאפשר עתה גם לאיגודים אחרים בעלי רצועות חוף להצטרף לפורום הארצי במטרה לחזק את ההשפעה של השלטון המקומי במוסדות התכנון הארציים ולאפשר תכנון מותאם יותר לצרכי המקום.

כבר עתה אנחנו רואים תוצאות, כי כשהמשרדים הממשלתיים רוצים לקדם פרויקט במרחב הימי, הם מתייעצים איתנו לפני שהם מציגים את הפרויקט בוועדות התכנון השונות. המטרה שלנו היא שהסמכות שלנו תעוגן בצורה מסודרת, שנהיה חלק מהליך התכנון וקבלת ההחלטות, בכך נייצג את הצרכים של התושבים, הרשויות המקומיות בהיבט מהותי זה.

בוא נדבר קצת על לוויתן. ההרצה של האסדה עברה ללא השפעה על איכות האוויר בחוף הכרמל. חששת שהתוצאות יהיו אחרות?

על פי המודלים שהוצגו לנו ע"י המשרד להגנ"ס, וסקרים ומחקרים שביצענו בעצמנו, הבנו שבשל המרחק והנתונים המטאורולוגיים, כנראה לא תהיה השפעה על אזור החוף מאסדת לוויתן. לא בשגרה ולא במהלך ההרצה והנישובים.

זיהינו מבעוד מועד את הצורך בניטור וההיערכות שלנו בשטח החלה חצי שנה לפני הקמת האסדה. הצבנו והפעלנו 3 תחנות ניטור איכות אוויר במרחב החופי - במימון מלא ועצמאי של האיגוד, על מנת למדוד את מצב איכות האוויר ולקבל נתוני רקע אודות המצב הקיים באזור לפני הצבת האסדה. כך התאפשר לנו לדעת האם שינויים באיכות האוויר נובעים מהאסדה, או ממקורות אחרים, למשל מתחבורה.

במקביל, בעקבות דרישתנו  והניטור המקדים שבצענו לאסדה, צירף  המשרד להגנת הסביבה את 3 תחנות הניטור שלנו, להיתר הפליטה שניתן לנובל אנרג'י.

אגב, אנחנו רצינו שבהיתר הפליטה יהיה ניטור רציף על מקורות הפליטה על גבי האסדה, כפי שקיים במפעלים ותחנות כוח עליהם מפקח האיגוד. כלומר, ניטור רציף על האסדה ולא רק בעזרת תחנות ניטור המפוזרות במרחב החופי, כך רצינו שיהיה גם באסדה. המשרד להגנ"ס לא השתכנע ואנחנו הובלנו את המהלך הזה ישירות מול נובל אנרג'י והגענו להסכמה עקרונית עמם שהם יקימו תחנת ניטור רציף על האסדה און ליין והנתונים יפורסמו. הצבת ניטור רציף און ליין על האסדה זה הישג תקדימי בארץ, ואולי אף בעולם, כי אנחנו לא מכירים מקרים דומים.

מה עמדת האיגוד לגבי התקלות שאירעו מאז הקמת האסדה?

דרשנו מהמשרד הגנת הסביבה לערוך בדיקה מעמיקה ואף שימוע לנובל אנרג'י. לציבור יש זכות לדעת מה גרם לכך, ואנו אנשי המקצוע המפקחים על האסדה צריכים ללמוד מה אירע על מנת לפעול מול הרגולטור או למול נובל בכדי שמקרים נוספים לא יקרו.

לאחרונה, השר להגנ"ס זאב אלקין תקף בחריפות את ציבור הפעילים הסביבתיים שלטענתו הטעו ושיקרו לציבור וגרמו לבהלה מיותרת סביב תהליך הנישוב. מה דעתך על הנושא?

כמי שפעיל בתחום איכות הסביבה, וכמי שגר באזור, אני מברך על מעורבות ציבורית ועל הדרישה של הציבור לאיכות חיים ואיכות סביבה. הפגישות עם הציבור והשאלות שעולות, גורמות לנו, אנשי המקצוע, להתחדד ולהשתפר. אנחנו באיגוד מברכים ומעודדים זאת.

אך חשוב לי להבדיל בין המעורבות שציינתי ואפילו מחאה שהיא לגיטימית, לבין הפחדה. מה שקרה סביב הנישוב של אסדת לוויתן היה הפחדה חסרת אחריות של אנשים וגופים שלדעתי הטעו את הציבור. נורא קל להפחיד, ללכת לבי"ס של הבן שלי ולחלק מסכות אב"כ. הבן שלי חזר עם מסכת אב"כ הביתה מבית הספר.

בסופו של דבר זו הייתה הטעיה של הציבור והעברת מידע לא אמין ולא נכון. פניתי ואני כל העת פונה לכל מי שמעוניין - לבוא ולשבת איתנו ולקבל הסברים מקצועיים. אנחנו שקופים ומהימנים, אנחנו גוף שמייצג את הרשויות המקומיות, את התושבים ולמענם.

הפעילים הסביבתיים טוענים לבעיות רציפות בנתוני תחנות איכות האוויר ומגייסים כספים להצבת תחנת ניטור עצמאית. האם קיימת בעיה בתחנות הניטור שלכם?

אין בעיות בתחנות הניטור שלנו. אנחנו מוסמכים לתקן ISO 17025, ע"י הרשות להסמכת מעבדות, זהו התקן המחמיר בעולם להפעלה של תחנות ניטור. כמו כן אני מזכיר שאנחנו מבין גופי הפיקוח היחידים בישראל שלא רק שמבצעים בעצמם את הניטור, אלה גם שהתחזוקה והכיול של הציוד מבוצעים ע"י עובדי האיגוד ולא ע"י קבלני חוץ. בקרוב, אגב נרכוש 4 תחנות ניטור חדשות אותן נציב - בהתאם לחוות דעת של אנשי המקצוע שלנו.

לגבי שאלתך - הייתה בעיה נקודתית בתחנת הניטור שלנו בנחשולים. היו הפסקות חשמל ובעיות תקשורת שגרמו לנזק לציוד שלנו ולשידור נתונים לא נכונים שנבעו כתוצאה מתקלות אלו. הנתונים הוגדרו כלא אמינים לפי נהלי המשרד להגנת הסביבה. מלבד המקרה הזה, התחנות עובדות באופן תקין.

מה הלקח שהפקת מכל הפרשה של הרצת אסדת לוויתן?

אין ספק שהאיגוד שלנו, כגוף מקצועי, למד שיעור חשוב - צריך להקשיב לציבור. צריך לשתף יותר. ואנחנו כבר מיישמים. ב -6 בפברואר קיימנו כנס שיתוף ציבור בנושא האסדה "אסדת ליוויתן - אינפורמציה דיסאינפורמציה" בו הצגנו מה היה, מה קורה בהווה ומה צפוי לנו בעתיד. היו נציגים מהאיגוד, מהמשרד להגנ"ס, פאנל עם מומחים מהתחום ושיח פתוח לציבור.

ככלל למדנו שצריך להיות יותר שקופים ויותר קשובים.  התהליך עם אסדת לוויתן חיזק אצלנו תהליך שעברנו בשנה-שנתיים האחרונות של שינוי גישה - לא רק פועלים למען הציבור, אלא בשיתוף עם הציבור. יחד עם התושבים. לא מספיק להיות מגיב אלא יוזם ומוביל ברמה המקומית והארצית. כיום איגוד ערים שרון כרמל הוא הגוף המוביל בארץ בנושא רישוי ופיקוח סביבתי על אסדות גז והמרחב הימי.

כפי שציינת בתחילת הריאיון, תחנת הכח הפחמית בחדרה היא מהתורמות הגדולות לזיהום האוויר בישראל. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, טוען כי ההפחתה בשימוש בפחם ב-4 השנים האחרונות כבר שיפרה את איכות האוויר. האם אתם רואים זאת בנתונים שלכם?

בשנים האחרונות הופחת השימוש בפחם ביחידות היצור של תחנת הכוח "אורות רבין". בנוסף הותקנו סולקנים ואמצעים נוספים להפחתת פליטות מיחידות ייצור חשמל הגדולות  5 ו-6 . כמו כן נעשה מאמץ להפעיל כמה שפחות את היחידות הפחמיות הישנות (1-4) עליהן לא מותקנים אמצעי הפחתת פליטות.

כתוצאה מכך, אנחנו בהחלט רואים ירידה ניכרת בזיהום האוויר של אותם מזהמים. פרסמנו לאחרונה דוח שמסכם את ההפחתה בפועל של חלקיקים, תחמוצות חנקן [NOx] ותחמוצות גופרית [SOx] מהארובות בתחנה, ויש הפחתה ביחידות בהן הותקנו הסולקנים לעומת היחידות הישנות.

כמו כן, רואים את הירידה בריכוזים הסביבתיים בתחנות הניטור המפוזרות ברשויות המקומיות בתחום האיגוד. יש ירידה משמעותית של תחמוצות גופרית, סוג מזהם שנפלט כמעט בלעדית מהתחנה הפחמית, ולכן אנו יודעים לשייך את ההפחתה בלעדית לתחנת הכוח.

לגבי תחמוצות חנקן אנחנו רואים ירידה בסביבה, אך מתונה יותר, שלא תואמת את ההפחתה המשמעותית בפליטות המזהם בקצה הארובות בתחנת הכוח אורות רבין והסיבה לכך הינה שתחמוצות חנקן נפלטות גם מתחבורה, שרק הולכת וגדלה.

מה עמדתכם בסוגיית החלפת תחנת הכח הפחמית בחדרה – לתחנת כוח הפועלת על גז טבעי?

אנחנו תומכים בהסבת תחנת הכוח הפחמית המזהמת, לגז, בתנאי שהן יוקמו באתר של אורות רבין, במקום היחידות המזהמות 1-4, ובתנאי שגורטים את היחידות הישנות הללו.

בשנים האחרונות פנו אלינו מספר חברות פרטיות שרצו להקים תחנות כוח בגז במקומות שונים בשטח האיגוד. בדקנו את הנושא וקיבלנו החלטה שהפתרון המיטבי הינו להקים תחנת כוח גזית רק בשטח התחנה הקיימת 'אורות רבין' ורק בתנאי שהיא תחליף את היחידות המזהמות 1-4. זאת מכיוון שבשטח 'אורות רבין' השטח כבר מופר ויש קווי הולכת חשמל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה את עמדתנו וכרגע זה המתווה הממשלתי.

החשש שלנו הוא שיבנו את יחידות הגז החדשות אך יחידות 1-4 ימשיכו לעבוד בפחם. למשרד האנרגיה וחברת החשמל יש תוכנית ל'הוצאה לשימור' של יחידות 1-4 ביוני 2022, כך שאלה יהיו זמינות למקרה חירום. אך העמדה שלנו היא שהיות והיחידות ישנות, מזהמות ולא יעילות - חייבים לגרוט אותן כדי שלא ייווצר מצב שהם יופעלו גם אם לתקופות מוגבלות.

חלק מהביקורת המושמעת כלפיכם (וכלפי איגודי ערים נוספים) היא שחלק מהתקציב שלכם מגיע מהמפעלים המפוקחים, ולכן גורם לניגוד עניינים, תוכל להתייחס לנושא?

עיקרון 'המזהם משלם' נהוג בארץ ובעולם ומעוגן בחקיקה. זה מנגנון מקובל ונכון. גם המשרד להגנ"ס, מקבל מהמפעלים תשלום על היתר פליטה שמגישים לו.

אני מזכיר שאנשי המקצוע שלנו מבצעים את הפיקוח והניטור ללא קבלני משנה. ואנחנו עושים זאת בשקיפות מלאה. אונליין. גם אם יש נתונים פחות טובים ונעימים, הם זמינים לציבור 24/7 באתר האיגוד, אצלנו הכל שקוף ומדווח.

מה דעתך על הקונפליקט בין הרצון לרמת חיים גבוהה וצריכה גבוהה שמובילה לייצור מוגבר הגורם לזיהום סביבתי - לבין הרצון לשמור על בריאות התושבים ועל סביבה נקייה?

לא ניתן ולא נכון לנסות לעצור את השאיפה לרמת חיים גבוהה ובמקביל לא ניתן גם לעצור את הרצון לשמירה על איכות סביבה שמיותר לציין את החשיבות הטמונה בה. לכן יש לפעול בשני היבטים. היבט אחד, הוא יישום של טכנולוגיות ותשתיות ירוקות כמו אנרגיה מתחדשת ותחבורה ציבורית שייתנו מענה גם לצרכים הכלכליים וגם לצרכים הסביבתיים.

ההיבט השני, הוא חינוך לקיימות והסברה. להסביר לציבור כיצד נכון להתנהל ברמה אישית ולהפחית את ההשפעה על הסביבה. בהתאם לכך הקמנו באיגוד אגף, עם 3 עובדים ובנות שירות שזה כל עיסוקם. האגף פועל מול הרשויות המקומיות והקהילה לקידום פרויקטים בקיימות דוגמת התקנת מערכות סולאריות, אמצעים לצמצום תחבורה מזהמת, הכנסת הטבע לעיר על כל היבטיו, צמצום הריסוסים ועוד. בנוסף, צוות החינוך מכין תוכניות לימוד ועובר בין מסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ללמד ולחנך לשמירה על איכות הסביבה.

אם נצליח ליישם את שני ההיבטים האלה, טכנולוגיות ותשתיות ירוקות וקיימות חינוך והסברה – אזי אנו דואגים לאיכות חיים ואיכות סביבה גם בהווה וגם בעתיד למען הדורות הבאים.