האם לוחות סולאריים נכללים בחוק פסולת אלקטרונית? זו שאלה חשובה מאוד לענף הפסולת האלקטרונית, משום שהשימוש הנרחב בלוחות הסולאריים כיום, שרק צפוי לגדול בשנים הקרובות, לצד המאפיינים הייחודיים שלהם, צפויים לייצר אתגרים רבים בהחלת חוק פסולת אלקטרונית על לוחות סולאריים כפי שהוא מיושם כיום.

הסוגייה זו עומדת במרכזה של תביעה ייצוגית שהוגשה לפני 4 שנים נגד יבואנים ויצרנים של לוחות סולאריים, בטענה שהפרו את הוראות חוק פסולת אלקטרונית בכך שלא התקשרו עם תאגיד מיחזור מוכר, ולכן לא מיישמים את החוק.

לאחרונה, הגיש המשרד להגנת הסביבה לבית המשפט חוות דעת במסגרת התביעה הזו שבה הוא טוען כי אף שלוחות סולאריים אינם מוזכרים במפורש בחוק, הם כן עונים על ההגדרה של ציוד חשמלי ואלקטרוני שהחוק חל עליו. לכן יש להחיל עליהם את החוק, הן כשמדובר בלוחות המותקנים במתקנים ביתיים והן כשמדובר בלוחות המותקנים בשדות סולאריים ובמתקנים גדולים.

עם זאת, חוות הדעת מדגישה כי בגלל המאפיינים הייחודיים של לוחות סולאריים, יש לקבוע תקופת היערכות ולגבש מתווה שייתן מענה לאתגרים הייחודים, בהם: אורך החיים הממושך (30 שנה) שיקשה לעמוד ביעדי המיחזור שנקבעים לפי הכמות שנמכרה באותה שנה, ומאותה סיבה (אורך חיים) חוסר התאמה לשיטת גביית דמי הטיפול כיום, וגם בעיה של משקל גבוה ומיקום (על גג או על מתקן) שמקשים על פירוק ואיסוף כמו מוצרים חשמליים אחרים, ועוד.

במשרד להגנ"ס סבורים שאת ההתאמות הנדרשות אפשר לעשות באמצעות עדכון תנאי ההכרה של 2 תאגידי המיחזור המוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית: מ.א.י ו-ת.מ.י.

נוסף לכך, תשובת המדינה שהוגשה לבית המשפט, טוענת שלא נכון לאשר את התביעה הייצוגית כיוון שאנשים פרטיים לא יכולים להגיש תביעה ייצוגית על נזקים סביבתיים שנגרמו לקבוצה לא מובחנת של הציבור, בלי שהוכח שנגרם נזק אישי קונקרטי לתובעים.

כתבות רלוונטיות:

1. דוח: עיכוב באסדרה יגרום להצטברות פסולת סוללות, 16.7.2026
2. פסולת אלקטרונית באיחוד האירופי: רחוקים מאוד מהיעדים, 6.5.2026
3. פסולת אלקטרונית: תביעה ייצוגית נגד 16 חברות, 7.4.2022
4. תביעה ייצוגית נגד יבואנים ויצרנים בשל חוק פסולת אלקטרונית, 4.8.2021
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

המשרד להגנ"ס: לוחות סולאריים נכללים בחוק

כאמור, במסגרת דיון בבקשה לאשר תביעה ייצוגית שהוגשה לפני כ-4 שנים נגד 17 יבואנים ויצרנים של ציוד אלקטרוני, בהם גם חברות העוסקות ביבוא וייצור של לוחות סולאריים, ביקש בית המשפט מהמשרד להגנ"ס לחוות את דעתו ולקבוע אם לוחות סולאריים נחשבים לציוד חשמלי ואלקטרוני לפי חוק פסולת אלקטרונית.

לפי חוות הדעת, לוחות סולאריים דומים במידותיהם ובאופן השימוש בהם למכשירי חשמל גדולים לייצור או העברה של זרם חשמלי, כפי שהם מוגדרים בחוק פסולת אלקטרונית, ובהם גנרטורים, ממירים, מערכות אל-פסק ומהפכים. במשרד להגנ"ס מדגישים שרשימה זו אינה רשימה סגורה ולכן אי-אפשר לקבוע שלוחות סולאריים אינם נכללים בה.

כמו כן בחן המשרד במסגרת חוות הדעת אם יש להחריג שדות סולאריים מהחוק כיוון שאפשר להגדיר אותם מתקן תעשייתי קבוע גדול ואם לוחות סולאריים בודדים המותקנים על גגות בתים פרטיים גם מוחרגים מהחוק במסגרת הגדרה של מתקן קבוע גדול. בסוגייה זו חוות הדעת קובעת כי אין להחריג שדות סולאריים בטענה שמדובר במתקן תעשייתי קבוע גדול, כיוון שהלוחות יכולים לשמש לייצור אנרגיה גם כשהם מנותקים ממתקן גדול יותר.

לשם גיבוש עמדה זו, המשרד להגנ"ס סקר את מדיניות אסדרת הטיפול בפסולת לוחות סולאריים הנהוגה בכמה מדינות, בהן באיחוד האירופי ובפרט בגרמניה, צרפת ופולין, בארצות הברית (וושינגטון וקליפורניה), בטייוואן וביפן.

החלת החוק על לוחות סולאריים דורשת היערכות

אף שהמשרד להגנ"ס סבור שיש להחיל את חוק פסולת אלקטרונית גם על לוחות סולאריים, הוא מדגיש כי החלת החוק על לוחות סולאריים כרוכה באתגרים ייחודיים ובהיערכות הן של המשרד להגנ"ס והן של גופי היישום המוכרים (מא"י ות.מ.י).

כך למשל יצטרכו גופי היישום המוכרים לעדכן ולהתאים את התוכניות העסקיות, את תוכניות התקציב, את הסכמי ההתקשרות שלהם עם יבואנים ויצרנים ועוד. לשם כך המשרד להגנ"ס יאלץ להתאים את תנאי ההכרה בגופי היישום, כולל התהליכים הדרושים לשינוי התנאים. לכן, סבורים במשרד להגנ"ס, יש לקבוע מתווה היערכות להחלת החוק, שיכלול זמן להיערכות.

אורך החיים של לוח סולארי מקשה על עמידה ביעדי המיחזור וגביית דמי הטיפול

לפי חוות הדעת של המשרד להגנ"ס, אחד האתגרים בהחלת חוק פסולת אלקטרונית על לוחות סולאריים הוא אורך חייהם של לוחות סולאריים.

לוחות סולאריים מתוכננים כך שהם יפעלו 20–30 שנה ויותר. לצד זה קצב המכירה וההתקנה של לוחות סולאריים נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה והיא צפויה להימשך גם בעשורים הקרובים. כלומר, בשונה ממוצרי החשמל האחרים בעלי אורך חיים ארוך, במקרה של לוחות סולאריים ישנו פער גדול בין הכמות שנמכרת מדי שנה, וממנה נגזרים דמי הטיפול ויעדי המיחזור לאותה שנה, לבין כמות הלוחות הסולאריים הישנים שיצאו מהמחזור ויהפכו לפסולת באותה שנה.

כלומר, גבייה של דמי טיפול מהיצרנים והיבואנים של לוחות סולאריים כיום, לא תוכל להבטיח שהם יישמרו וישמשו בבוא היום לטיפול בפסולת לוחות סולאריים בעוד 20–30 שנה.

יתרה מזו, תקופת ההכרה בתאגידי המיחזור נמשכת 5 שנים, ולכן תאגיד מיחזור שגובה היום את דמי הטיפול, לא יהיה בהכרח קיים בעוד 20-30 שנה. לכן צריך להגדיר מנגנון מימון בלי קשר לזהות גופי היישום המוכרים או המשך הפעילות של היצרן או היבואן.

בנוסף לכך, יעדי המיחזור הקבועים בחוק שעומדים על 50%, נגזרים מדי שנה לפי הכמות שנמכרה – אך כאמור במקרה של לוחות סולאריים אין כמות תואמת של לוחות סולאריים בסוף חייהם, ולכן זה ייקשה ואולי אף יהיה בלתי אפשרי לעמוד ביעדי המיחזור שלהם.

עד 2050: יותר מ-1 מיליון טון פסולת לוחות סולאריים

עוד היבט שיש לבחון במסגרת החלת החוק על לוחות סולאריים הוא כיצד תוספת המשקל של פסולת הלוחות הסולאריים תשפיע על העמידה ביעדי המיחזור שנקבעו בחוק פסולת אלקטרונית.

כאמור, בשנים הקרובות היקפי פסולת הלוחות צפויים להיות מצד אחד נמוכים (בגלל שמדובר במוצר שהחלו להשתמש בו בצורה נרחבת רק בשנים האחרונות והוא אורך חיים ממושך של 20-30 שנה), אך מצד שני הם נמכרים בקצב מהיר ובהיקפים הולכים והגדלים.

במשרד להגנ"ס מביאים נתונים ממחקר שמעריך כי כמות פסולת הלוחות הסולאריים השנתית תעמוד בשנת 2030 בין 1,500 - 12,000 טון, ובשנת 2050 בין 50,000 ל-110,000 טון.

במשרד להגנ"ס מסבירים כי זה יכול לגרום למצב שיעד המיחזור בפועל יהיה שווה ערך ל-71% ממוצרי החשמל (לא כולל לוחות סולאריים) במקום 50% כפי שנקבע בחוק.

דרושים: התאמה של מנגנוני האיסוף והמיחזור וזמן היערכות

עוד אתגר שהמשרד להגנ"ס מזהה בהחלת החוק על לוחות סולאריים הוא התאמה של תשתיות האיסוף, הפינוי, האחסון והמיחזור למאפיינים הייחודים של פסולת זו.

כיום מנגנוני האיסוף של פסולת אלקטרונית מבוססים בעיקר על איסוף פסולת מבתים ועסקים באמצעות הסדרי הפרדה ברשויות המקומיות, החזרת ציוד ישן למשווקים במקום ציוד חדש שנרכש ("ישן תמורת חדש") ופינוי פסולת מבתי עסק באמצעות גופי היישום המוכרים.

אלא שרוב פסולת הלוחות הסולאריים לא צפויה להגיע למוקדי איסוף עירוניים או להיאסף במסגרת מנגנון "ישן תמורת חדש". כמו כן מדובר במוצרים גדולים, שבירים וכבדים מאוד המותקנים לרוב על גגות מבנים, במתקנים מסחריים, במתקנים חקלאיים ובשדות סולאריים. בדרך כלל הלוחות מפורקים על-ידי אנשי מקצוע במסגרת עבודות תחזוקה, החלפה או פירוק של מערכות ייצור חשמל. בגלל אופיים, הובלה ואחסון של לוחות סולאריים ישנים וגם הטיפול בהם מחייב אמצעים מיוחדים כדי למנוע שבירה ופיזור של חומרים.

גם את הנושא הזה המשרד להגנ"ס מבקש להסדיר לפני החלת החוק על לוחות סולאריים.

הפרקליטות: לא ניתן להגיש תבעה ייצוגית על נזק ציבורי

נוסף על חוות הדעת של המשרד להגנ"ס, פרקליטות המדינה טוענת כי אין הצדקה לאשר את התביעה הייצוגית, לאור העובדה שהתביעה עוסקת בנזק סביבתי שנגרם לכלל הציבור בלי לקבוע את הנזק האישי שנגרם לתובעים.

בתשובת הפרקליטות מצוין כי בית המשפט העליון פסק שאנשים פרטיים לא יכולים להגיש תביעה ייצוגית על נזקים סביבתיים שנגרמו לקבוצה לא מובחנת של הציבור, בלי שהוכח שנגרם נזק אישי קונקרטי לתובעים. משום כך המדינה טוענת שהבקשה לתביעה ייצוגית אינה עומדת בתנאים.

ציינה הפרקליטות בתשובתה כי בעניינים כאלה המדינה, האמונה על האינטרס הציבורי, היא הגורם המתאים והראוי להגיש תביעה בנושא נזקים סביבתיים שנגרמו לכלל הציבור.

בהקשר זה כדאי להזכיר את התביעה הייצוגית שהגישה בשנת 2018 המדינה באמצעות רשות הטבע והגנים, לצד תובעים פרטיים, נגד חברת כי"ל בשל הנזק הסביבתי שנגרם מזיהום נחל אשלים ב-2017.

הסכם הפשרה שהושג בסופו של דבר קבע כי כי"ל תשלם פיצוי בסכום כולל של 115 מיליון ₪. מדובר בתביעה הייצוגית הראשונה שבה המדינה הייתה התובעת, בשם כלל הציבור, לצד תובעים פרטיים, בניגוד ליתר המקרים שבהם רק גורמים פרטיים מגישים תביעה ייצוגית בשם קבוצה מוגדרת של אנשים שניזוקו.

כשנה לאחר מכן, ב-2019, המדינה הגישה עוד תביעה ייצוגית, הפעם נגד קצא"א בשל דליפת הנפט שגרמה לזיהום חמור בשמורת עבורנה בשנת 2014. במקרה זה נפסק במסגרת הסכם פשרה כי קצא"א תשלם 100 מיליון ₪. את התביעה הייצוגית הגישו המשרד להגנ"ס, רשות הטבע והגנים, מועצה האזורית חבל אילות, ועד באר אורה וקבוצות תובעים ייצוגיים.

התייחסויות

עינב בן נאים, מנכ״לית תאגיד המחזור ת.מ.י מסרה: ״ת.מ.י רואה בלוחות סולאריים ציוד חשמלי ואלקטרוני הנכלל בחוק הפסולת האלקטרונית, בהתאם לעמדת המשרד להגנת הסביבה. המעבר לעידן האנרגיה הסולארית, שתופס תאוצה, חייב לכלול אחריות סביבתית מלאה גם בסוף חיי הלוחות. ככל שהשימוש בהם מתרחב, גוברת החשיבות בהסדרת הטיפול בפסולת זו, שלה השלכות סביבתיות ובריאותיות משמעותיות, ושעתידה להפוך לסוגיה מרכזית בשמירה על בריאות הציבור בעשורים הקרובים. מסיבה זו נדרשים מתווה והסדרה ייעודיים, לצד תקופת היערכות שתבטיח מנגנוני איסוף, מימון ומיחזור אפקטיביים וארוכי טווח. ת.מ.י תפעל בשיתוף פעולה מלא עם המשרד להגנת הסביבה לגיבוש המתווה וליישומו״.

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: