משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם את תוכניתו להעתיק את בזן לדרום ולהקים בית זיקוק במקום סגירתו במסגרת יישום התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה שבמרכזה הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ ומעבר משק האנרגיה לייבוא תזקיקי נפט.

המלצתו של משרד האנרגיה מבוססת על דו"ח של BDO המציג מפת דרכים אסטרטגית עדכנית לעתיד משק הדלק שבמרכזה מתווה כלכלי להעתקת בזן והקמת בית זיקוק היברידי בדרום הארץ.

משרד האנרגיה מדגיש כי מטרת המתווה להעתקת בזן היא להבטיח שגם בתרחישים המשלבים אירוע ביטחוני בישראל עם משבר משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, יהיו למדינת ישראל כמה חלופות לקבלת דלק, אחסונו, ייצורו והעברתו לצרכנים ולמערכות החיוניות.

המלצת משרד האנרגיה מתפרסמת על רקע הודעת המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה כי בכוונתה לבחון מחדש את דוח מקינזי וועדת המנכ"לים שעומדות בבסיס התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה.

ההחלטה לבחון מחדש את ההנחות שעליהן מבוססת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה התקבלה בעקבות מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא ניהול משק הדלק בשעת חירום ובעקבות השינויים שחלו במציאות הביטחונית מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 והעימותים הצבאיים הנוספים שבאו בעקבותיה, ובייחוד הלחימה מול איראן.

המלצתו המרכזית של הדוח הנוכחי היא להקים בית זיקוק היברידי בדרום, במקום זה במפרץ חיפה, להגדיל את המלאי התפעולי לחירום, להרחיב את תשתיות ההולכה, האחסון והפריקה ולחזק את נקודות הכניסה של דלקים לישראל.

המתווה של העתקת בזן לדרום תורם לביטחון האנרגטי ומחזק את כלכלת ישראל.

הדוח טוען כי בעוד דוח מקנזי מ-2018 שעליו מבוססת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה פסל על הסף את חלופת פינוי בזן בגלל היעדר כדאיות כלכלית, היום המצב השתנה ויש כדאיות כלכלית ומשקית גבוהה למהלךקישור למצגת של BDO המסכמת את הדוח מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. בזן: עלות הפינוי ממפרץ חיפה עשויה להגיע כ-5 מיליארד $, 3.9.2026
2. צוות ממשלתי יבחן מחדש את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, 29.7.2026
3. האם העברת בזן לנגב תעכב את הפסקת הפעילות במפרץ חיפה?, 19.4.2026
4. ראש עיריית דימונה: הסכם להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב, 18.2.2026
5. במקום ייבוא תזקיקים: משרד האנרגיה בוחן את העתקת בזן לנגב, 28.10.2026
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

ההמלצה: להעביר את בזן לנגב

הדוח שנכתב עבור משרד האנרגיה קובע כי בעקבות לקחי המלחמות האחרונות והטלטלות הגיאופוליטיות בעולם, הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד מסכנת את הביטחון האנרגטי ואינה מספקת בשעת חירום מענה מלא.

לעומת זאת, ייבוא נפט גולמי ושימור יכולת הזיקוק המקומית, מאפשרים לישראל גמישות בייצור סל הדלקים לפי צורכי המשק ומערכת הביטחון ומקטינים את התלות בזמינותם של מוצרים מסוימים בשוק העולמי.

יתרה מזו, הדוח מציין כי גם בעשורים הקרובים ימשיך משק הדלק להיות תשתית חיונית למשק הישראלי. לצד המעבר המואץ לתחבורה חשמלית ולאנרגיות מתחדשות, ימשיכו דלקים נוזליים לשמש את התחבורה, התעופה, התעשייה, מערכת הביטחון ומערכי החירום וגם לגיבוי למשק החשמל בחירום במקרים של ל מחסור או שיבוש באספקת הגז הטבעי.

לכן המלצתו המרכזית של הדוח היא לשמר את יכולת הזיקוק בישראל, באמצעות פינוי בזן ממפרץ חיפה והקמת בית זיקוק היברידי בנגב שיוכל לייצר גם דלקים ירוקים כמו SAF (דלק סילוני ירוק) וביודיזל. הדוח מדגיש כי המתווה אינו זונח את יישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה ופינוי התעשייה הפטרוכימית ממנו וכי המהלך משלב בין פינוי התעשייה ממפרץ חיפה, חיזוק הדרום ושמירת העצמאות והיתירות האנרגטית של ישראל.

הדוח מציין את היתרונות המשקיים והכלכליים של העתקת בזן לנגב בהם:

• שמירה על הביטחון האנרגטי: כושר ייצור מקומי מגדיל יתירות ומקטין חשיפה לשיבושי ייבוא ולתרחישי חירום ממושכים גלובליים ומקומיים.
• מרווחי הזיקוק גבוהים מההערכות הקודמות: סביבת השוק מחזקת את הכדאיות הכלכלית של ייצור מקומי, בשונה להערכות עבר.
• מס הפחמן (ETS) של האיחוד האירופי המוטל על בתי זיקוק: העתקת בזן במקום סגירתו תאפשר לשמור את כספי מס הפחמן בישראל ולייצר מקור תקציבי.
• יתרון יחסי לזיקוק מקומי: לתעשיית הזיקוק הישראלית, שהיא צרכנית גז טבעי משמעותית, יש יתרון יחסי בגלל מחירי הגז הנמוכים ביותר מ-50% מאשר המחירים הצפויים באירופה.  לכן בית זיקוק הפועל בישראל יכול להפיק תזקיקים בעלות אנרגיה נמוכה יותר ממקביליו באירופה.

צעדים משלימים: מדיניות מלאי ואחסון, הרחבת תשתיות ההולכה, חיזוק תשתיות הגפ"מ

לצד שימור הזיקוק המקומי, הדוח מציע שורה של צעדים משלימים שנועדו למנוע מצב שבו כשל בנקודה אחת בשרשרת האספקה פוגע ביכולת לספק דלקים למשק.

בין היתר ממליץ הדוח לקבוע מדיניות מלאי ואחסון לפי סטנדרטים הבינלאומיים, להרחיב את תשתיות הולכת הדלקים, לחזק את תשתיות הפריקה והאחסון של גפ"מ ולהגדיל את החיבוריות באמצעות פיתוח נקודות כניסה נוספות למשק הדלק הישראלי.

משרד האנרגיה: ההמלצה תואמת את מסקנות דוח מבקר המדינה

במשרד האנרגיה מדגישים כי המלצתו להעתיק את בזן לנגב תואמת את מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא ניהול משק הדלק בשעת חירום שהמליץ בין השאר לבחון מחדש את הנחות היסוד של התוכנית. על כך נוספים שינויים בתרחישי הייחוס מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 והעימותים הצבאיים שבאו בעקבותיה, כולל שינויים גיאופוליטיים עולמיים כמו חסימת מיצר הורמוז על רקע המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

עלות העתקת בזן: כ-6 מיליארד $

הדוח מעריך את עלות העתקת בזן לדרום ב-5–6 מיליארד $, אך במקביל המדינה צפויה ליהנות מתקבולי מס פחמן בהיקף של כ-9 מיליארד $ שאם בזן ייסגר יזלגו למדינות ייבוא.

לפי הדוח, העתקת בזן לנגב תחזיר את ההשקעה למשק בתוך כ-9.5 שנים והיא צפויה להניב תרומה שנתית לתוצר של כ-790 מיליון $ מהכנסות מס ומהרווח השנתי המוערך של בזן.

כמו כן תחסוך העתקת בית הזיקוק את עלות הפיצויים לבז"ן שכפי שדיווחנו לאחרונה עשויה להגיע לסכום של יותר מ-5 מיליארד $. העתקת בית הזיקוק לנגב תניב לבזן רווח דומה שהיה צפוי בלי המעבר, ולכן לא יידרש תשלום פיצוי.

עיקרי התוכנית המתגבשת להעתקת בזן לדרום

כפי שדיווחנו, בשנה האחרונה החל משרד האנרגיה לקדם תוכנית להעתקת בזן ממפרץ חיפה לאזור התעשייה מישור רותם הסמוך לדימונה.

לפני כחצי שנה המשרד אף הפיץ להערות בקרב משרדי הממשלה הרלוונטיים טיוטה של הצעת החלטת הממשלה בנושא.

לפי המסמך, במסגרת הפקת לקחים ממלחמת חרבות ברזל, ובייחוד ממבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי, נמצא ששימור מלוא יכולות הזיקוק המקומיות הוא חיוני לתפקודו של משק האנרגיה בשגרה, ובעיקר בעיתות חירום. לכן חשוב להקים בית זיקוק במישור רותם שיחליף את בזן בחיפה, ויפעל לצד ייבוא תזקיקי נפט ולצד בית הזיקוק הקיים באשדוד, גם אחרי הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה.

אלה עיקרי הצעת החלטת הממשלה שהופצה לפני כחצי שנה:

• בתוך 6 חודשים, משרד הכלכלה ורשות מקרקעי ישראל יקצו לבזן קרקע במישור רותם שתשמש לבניית בית הזיקוק החדש.
• משרד האנרגיה יגבש בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים את תשתיות הקווים הנדרשות לבית הזיקוק שיאפשרו מצד אחד פריקה וטעינה של דלק (נפט גולמי, תזקיקים ודלקים מתחדשים) מנמלי הים ומצד שני אספקת דלק למתקני אחסון וניפוק ברחבי הארץ. בטיוטה מצוין כי ריחוקו של המתקן מאזורי הצריכה אינו יוצר מגבלה מהותית, משום שאפשר להוליך את מוצרי הדלק בצנרת תת-קרקעית.
• יוקם צוות בראשות מינהל הדלק ובשיתוף משרד האוצר שיבחן מחדש את החלטת ממשלה 1231 ואילו מתקנים הם תנאי לסגירתו של בית הזיקוק בחיפה. תכנון המתקנים המופיעים בהחלטה יימשך כל עוד הצוות לא קבע אחרת.
• הצוות שמנהל את המו"מ מול בזן יגבש בתוך חצי שנה מתווה לפיצוי בזן על סגירת המתקן בחיפה.
• בית הזיקוק שיוקם בנגב אמור להיות בית זיקוק היברידי, בעל יכולת זיקוק של דלקים נקיים כמו דלק תעופה בר-קיימה SAF, שילוב מימן בתהליכי זיקוק, ביו-דיזל לתחבורה וייצור חומרי גלם לתעשיות אנרגיה מתחדשות.

המשמעויות של העתקת בזן לדרום

העתקת בזן למישור רותם הוא שינוי כיוון מהותי, שכן העברתו לנגב, אם אכן תתממש, מייתרת את התוכנית הממשלתית לשינוי מבנה משק האנרגיה להתבססותו על ייבוא ואחסון תזקיקים, במקום ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בבזן.

זאת ועוד, התוכנית הממשלתית שמבוססת על מעבר לייבוא ואחסון תזקיקים דורשת להקים תשתיות נרחבות, בהן נמל תזקיקים וחוות אחסון לתזקיקים השונים, שהקמתן היא תנאי עיקרי להפסקת פעילות בזן.

מנגד, בתרחיש שבו בזן עובר לנגב, יהיה צורך להקים גם תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

התייחסויות

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "משק האנרגיה תפקד ללא דופי לאורך כל המלחמה, ולמרות פגיעות במתקנים אסטרטגיים לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז. כחלק מלקחי המלחמה, אנו מכינים תוכנית שתבטיח את חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים".

בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "משק הדלק בישראל נמצא היום בנקודת מפנה משמעותית – לראשונה מזה שנים, אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים. גיבוש המסגרת יאפשר להיערך באופן מיטבי ולתת מענה לא רק לצורכי השעה. העבודה שאנו מפרסמים היום היא צעד משמעותי בבניית משק דלק יציב, גמיש ויתיר עד שנת 2040. המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית של השנים האחרונות המחישה לנו באופן חד כי עבור ישראל, שהיא 'אי אנרגטי', ביטחון אנרגטי מחייב יתירות לאורך כל שרשרת האספקה – ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה, דרך המלאים והאחסון, ועד לתשתיות ההולכה וליכולת הזיקוק המקומית.

כעת אנו עוברים משלב התכנון לשלב המימוש. כחלק ממסקנות העבודה, בימים אלה מתכנס צוות בין-משרדי לבחינת הקמת רשות דלקים יציבה, שתאפשר להוציא את התכנית לפועל באופן מהיר, יעיל ומתואם, ולייצר אחריות מערכתית ארוכת טווח של משק הדלק בישראל, במטרה להבטיח שגם בעשורים הבאים, ובמיוחד בשעת חירום, שלמדינת ישראל יהיה משק דלק חזק, יציב ועמיד הרבה יותר."

---

מסמכים רלוונטיים: