המשרד להגנ"ס מבקש לדחות ב-8 חודשים את יישום הרפורמה ברישוי סביבתי משולב
המשרד להגנ"ס מבקש לדחות את המועד הקובע בכ-8 חודשים, לחודש ספטמבר 2027. אם הדחייה תאושר, יידחו גם המועדים שבהם יידרשו מפעלים להגיש בקשות לחידוש היתר פליטה או היתר רעלים אחוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 06/7/2026

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת תדון מחר (ג') בהצעת המשרד להגנת הסביבה לדחות את יישום חוק רישוי סביבתי משולב ב-8 חודשים, כלומר לחודש ספטמבר 2027. זאת בגלל מורכבות יישום הרפורמה ועיכובים שנוצרו על רקע מצב החירום המתמשך, בעיקר בהקמת התשתית הממוחשבת הדרושה ליישום כלל תהליכי הרישוי הסביבתי המשולב.

המשמעות היא גם דחייה של המועדים שבהם מפעלים ובתי עסק יידרשו להגיש בקשה להיתר אחוד במסגרת חוק אוויר נקי וחוק חומרים מסוכנים (רמה א' ורמה ב'). אם הדחייה תאושר, המפעלים הראשונים שבמקור היו אמורים להגיש את בקשותיהם ב-1.1.2027 יידרשו להגיש את הבקשות רק ב-5 בספטמבר 2027. מוצע שגם שאר המועדים שנקבעו בחוק יידחו לתקופות שונות כמפורט בהמשך הכתבה.

כפי שדיווחנו כבר לפני כ-3 חודשים המשרד להגנ"ס ביקש לדחות את יישום חוק רישוי משולב ב-3 חודשים, ל-1 באפריל 2027. אבל עוד בטרם הנושא עלה לדיון, המשרד מבקש כעת הארכה של 8 חודשים.

לאחרונה דיווחנו על שורה של מסמכים שהמשרד להגנ"ס פרסם לקראת יישום חוק רישוי משולב, בהם:

קישור לטיוטות הצווים להארכת מועד יישום חוק רישוי סביבתי משולב שיובאו לאישור ועדת הפנים והגנ"ס מובאים בסוף הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. פורסמו ההנחיות למפעלים הראשונים שיידרשו לרישוי משולב, 30.6.2026
  2. טיוטת מסמך הנחיות להגשת בקשה להיתר סביבתי משולב, 25.6.2026
  3. לקראת יישום חוק רישוי משולב: עדכון הנחיות שפכי תעשייה, 15.6.2026
  4. פורסמה רשימת 1,572 המפעלים שנדרשים לרישוי סביבתי משולב, 25.4.2026
  5. רישוי משולב: המשרד להגנ"ס מבקש לדחות את יישום הרפורמה, 16.4.2026
  6. למידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | infospot

המשרד להגנ"ס: הדחייה נדרשת בגלל מצב החירום ועיכובים בהיערכות

המשרד להגנ"ס מסביר כי דחיית היום הקובע ומועדי הגשת הבקשות הכרחיים כיוון שנוצרו עיכובים בהיערכות ליישום החוק בגלל מצב החירום הממושך ומורכבות יישום הרפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב. העיכובים הם בתחום הארגוני, המקצועי, בהדרכה לתעשייה, ובעיקר בהקמת התשתיות הממוחשבות הדרושות.

במשרד להגנ"ס מבקשים לדחות כאמור את היום הקובע להשלמת יישום רפורמת הרישוי המשולב בכ-8 חודשים, ל-5.9.2027. בהתאם לכך יידחה גם המועד להגשת בקשות לקבלת היתר פליטה או היתר רעלים אחוד (רמה א' ורמה ב') של המפעלים שהיו אמורים להגיש את הבקשות ב-1.1.2027.

כמו כן יידחו ב-6–1 חודשים כל המועדים המנויים בטור ג' וה' בתוספת השלישית של חוק רישוי משולב: כך למשל מפעלים שהיו אמורים להגיש את בקשותיהם לרישוי אחוד ב-1.7.2027, יידרשו להגיש אותן ב-1.1.2028 (דחייה של חצי שנה), מפעלים שמועד ההגשה המקורי שלהם היה מ-1.1.2028 ועד 1.1.2033 – מועד ההגשה שלהם יידחה ב-4 חודשים. מפעלים שמועד ההגשה שלהם היה 1.7.2033 יקבלו דחייה של חודשיים ואילו מועד ההגשה של מפעלים שהמועד המקורי שלהם נקבע ל-1.1.2034 יקבלו דחייה של חודש.

אילו ענפי פעילות יכללו בדחייה?

אם היום הקובע בחוק אכן יידחה ב-8 חודשים ל-5.9.2027, יידחו בהתאם גם המועדים להגשת בקשות לחידוש היתר פליטה או היתר רעלים אחוד (רמה א' ורמה ב').

כדי לדעת איזה מפעלים יושפעו מהדחייה, צריך לגשת לתוספת השלישית המעודכנת לחוק חומרים מסוכנים שקובעת את מועדי ההגשה להיתר רעלים אחוד רמה א' ורמה ב', לפי ענפי הפעילות השונים. נוסף לכך, סעיף 95 וסעיף 99 בנוסח המעודכן של חוק אוויר נקי (מדובר בסעיפי 'הוראות מעבר'), קובעים את מועדי ההגשה להיתר פליטה לאוויר אחוד, כשהם מתבססים על המועדים המצוינים בתוספת השלישית לחוק חומרים מסוכנים.

לאחרונה פרסם המשרד להגנ"ס מצאי מפעלים שנדרשים להיתר אחוד, ולפיו יש 1,572 מפעלים ובתי עסק הנדרשים להיתר אחוד לפי חוק רישוי משולב.

לפי המצאי, 61 מפעלים יידרשו להגיש את בקשותיהם במהלך שנת 2027, 22 מהם היו אמורים להגיש את הבקשות עד ל-1 בינואר 2027, יתר 39 המפעלים היו אמורים להגיש את הבקשות שלהם בחודש יוני, יולי ואוגוסט 2027.

ענפי הפעילות הנדרשים להגיש בקשות במהלך 2027 כוללות: עיבוד, יציקה וייצור מתכות, ייצור נייר וקרטון, הפקה של דלק, ייצור מצברים וסוללות ושינוע חומרים מסוכנים ברכבות.

לפני כשבוע: פורסם הנוסח הסופי של הנחיות סקטוריאליות למפעלים הראשונים

בשבוע שעבר דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם את הנוסח הסופי של ההנחיות הסקטוריאליות עבור המפעלים הראשונים שנדרשים להגיש את בקשותיהם להיתר סביבתי משולב (היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים, או היתר אחוד). מדובר בענפי הפעילות: עיבוד מתכות ברזליות ולא ברזליות וייצור נייר וקרטון.

שלושת הענפים (עיבוד מתכות ברזליות, עיבוד מתכות לא ברזליות, וייצור נייר וקרטון) יהיו הראשונים בארץ שנדרשים לעבור לרישוי הסביבתי המשולב החל משנת 2027. לאחר מכן יצטרפו אליהם מדי שנה ענפי פעילות נוספים וגם עבורם יפורסמו בהמשך הנחיות סקטוריאליות תואמות.

מסמכי ההנחיות מציגים את הרקע לאסדרה בכל מגזר ואת הבסיס המקצועי שעליו היא נשענת לצד הנחיות מקצועיות בתחומים כמו ערכי פליטה לאוויר, ערכי סף לשפכים תעשייתיים, דוגמאות לאמצעים לצמצום פסולת ושפכים ועוד.

מהו רישוי סביבתי משולב ועל מי הוא חל?

כזכור, חוק רישוי סביבתי משולב שאושר בכנסת לפני כשנתיים, מאחד ומסדיר את ההיתרים הסביבתיים עבור כ-1,570 מפעלים, שיצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, באופן מדורג, החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033, כאמור מועדים אלה צפויים להידחות אם הצו אכן יאושר. ההיתר יהיה בתוקף ל-7 שנים בסבב הראשון, ולאחר מכן ל-10 שנים בכל חידוש. 

נוסף עליהם יש עוד כ-3,000 עסקים שכיום מחזיקים בהיתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן תיקבע עבורם הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטומטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).

"מומלץ לא לחכות ולהיערך בהקדם כבר מחר בבוקר"

כדי להבין את המשמעות של הדחייה המוצעת, שוחחנו עם אלה רבין, מנהלת חטיבת סביבה וקיימות, בחברת 'שר ייעוץ והדרכה' מקבוצת MXNS, שמלווה מפעלים בתהליך הרישוי הסביבתי המשולב.

לדברי רבין, 8 חודשים זה אורכה זניחה ביחס לקצב ההתרחשויות בסקטור התעשייתי: "דווקא עכשיו שהרפורמה מוכנסת לסד זמנים ברור ומוכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה, נכון לפעול באופן סדור ומקצועי. מומלץ לא לחכות ולהיערך בהקדם. הצעדים הבאים שנדרשים כבר מחר בבוקר:

  • הקצאת משאבים וכוח אדם מיומן: המעבר לרישוי אחוד דורש איסוף נתונים נרחב, מיפוי פערים טכנולוגיים והכנת בקשות מורכבות. אלו צורכים זמן ומשאבים פנימיים/חיצוניים שיש לשריין כבר היום:
  • הקצאת משאבים וכוח אדם: המעבר לרישוי אחוד דורש איסוף נתונים ומיפוי פערים מורכב — חובה לשריין תקציב וזמן כבר היום.
  • שליטה במסמכי ייחוס וסקרי סיכונים: הרגולציה נשענת על תקינה אירופית מחמירה, המחייבת ניתוח מסמכי BAT/BREF וביצוע סקרי סיכונים מקיפים.
  •  חיבור לייעוץ מקצועי ומשפטי: אין מקום לניסוי וטעייה; התקשרות מוקדמת עם מומחים וליווי משפטי היא הדרך היחידה לעבודה נכונה מול המשרד להגנת הסביבה."

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה