המשרד להגנת הסביבה פרסם את הנוסח הסופי של ההנחיות הסקטוריאליות עבור המפעלים הראשונים שנדרשים להגיש את בקשותיהם להיתר סביבתי משולב (היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים, או היתר אחוד). מדובר על ענפי הפעילות: עיבוד מתכות ברזליות וייצור נייר וקרטון. תיקון (30.06): פורסם גם הנוסח הסופי של ההנחיות לענף עיבוד מתכות לא ברזליות.
שלושת הענפים (עיבוד מתכות ברזליות, עיבוד מתכות לא ברזיליות, וייצור נייר וקרטון) יהיו הראשונים בארץ שנדרשים לעבור לרישוי הסביבתי המשולב החל משנת 2027. לאחר מכן יצטרפו אליהם מדי שנה ענפי פעילות נוספים וגם עבורם יפורסמו בהמשך הנחיות סקטוריאליות תואמות.
מסמכי ההנחיות מציגים את הרקע לאסדרה בכל מגזר ואת הבסיס המקצועי שעליו היא נשענת לצד הנחיות מקצועיות בתחומים כמו ערכי פליטה לאוויר, ערכי סף לשפכים תעשייתיים, דוגמאות לאמצעים לצמצום פסולת ושפכים ועוד.
ההנחיות מבחינות בין מפעלים שסוג והיקף פעילותם בעל השפעה סביבתית גדולה ולכן דורש היתר ברמה א', שמקביל לדירקטיבה האירופית לפליטות תעשייתיות (IED), לבין מפעלים שסוג והיקף פעילותם קטן יותר ודורש היתר ברמה ב'.
אף שמדובר בהנחיות שמיועדות לענפי פעילות מסוימים, הן מעניינות גם את יתר המפעלים שיעברו בשנים הבאות למערך הרישוי הסביבתי המשולב, כיוון שמדובר בהנחיות ראשונות מסוגן שאפשר ללמוד מהן על העתיד לבוא.
לאחרונה דיווחנו על שורה של מסמכים שהמשרד להגנ"ס פרסם לקראת יישום חוק רישוי משולב שאמור להתחיל ב-1 בינואר 2027, בהם:
קישור לנוסח הסופי של 3 מסמכי ההנחיות מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
ההנחיות, שהנוסח הסופי שלהן פורסם, מיועדות כאמור למפעלים לעיבוד מתכות ברזליות ולא ברזליות ולמפעלים לייצור נייר וקרטון, מסוג והיקף פעילות הנדרשים להגיש בקשות להיתרי פליטה או היתרי רעלים אחודים עד 1 בינואר 2027 (וחלקם עד 1 ביולי 2027). להלן הקריטריונים המחייבים היתר:
לפי המידע שבידי המשרד להגנ"ס, יש בישראל כאמור 21 מפעלים לעיבוד מתכות ברזליות, 14 מפעלים לעיבוד מתכות לא ברזליות, ו-7 מפעלים לייצור נייר וקרטון, כלומר הנוסחים הסופיים שפורסמו תקפים ל-42 מפעלים בסה"כ.
מפעלים אלה נדרשים היום לא רק להיתר פליטה לאוויר (חלקם) והיתר רעלים, אלא גם לתנאים סביבתיים ברישיון עסק, וההיתר המאוחד החדש יחליף את שלושת ההיתרים וישמש בפועל גם תנאים לרישיון העסק.
לפי מערך רישוי סביבתי משולב החדש, יש הבחנה בין מפעלים בעלי השפעה סביבתית ניכרת יותר, הנדרשים להיתר פליטה או היתר רעלים ברמה א’, לבין מפעלים בעלי השפעה סביבתית פחות גדולה, הנדרשים להיתר ברמה ב' ומקבלים דרישות סביבתיות פחות מחמירות.
מפעלי רמה א' מקבילים למפעלים הנכללים בדירקטיבת IED האירופית, ולכן ההסדרה שלהם מתבססת על ההסדרים שנקבעו במסמכי ה‑BATC הרלוונטיים לכל סקטור. במקרים נקודתיים שבהם יש דרישה מפורשת או החמרה משמעותית ברגולציה הגרמנית, ובמקומות שבהם ה-BATC מותיר שיקול דעת לרגולטור, ההנחיות מפנות להוראות הנהוגות בגרמניה.
לעומת זאת, עבור מפעלי רמה ב', ההנחיות יתבססו בעיקר על הרגולציה הגרמנית, מאחר שה‑BATC מיועדים בעיקר למפעלים בעלי היקף פעילות רחב יותר.
בגלל המאפיינים הייחודים של משק המים בישראל (שימוש רחב במים מושבים בחקלאות, רגישות גבוהה לזיהום בגלל האקלים הצחיח ומיעוט המשקעים), המשרד להגנ"ס מציין כי ההנחיות הסקטוריאליות לא מאמצות באופן מלא את ההוראות האירופיות בנושא שפכים.
ההוראות בנושא שפכים מתבססות חלקית על הוראות WWO (Waste Water Ordinance) הכלולות בתקנות הביוב והשפכים (AbwV) הגרמניות והן מאומצות כרובד משלים כדי להבטיח טיפול מיטבי בשפכים תעשייתיים ושמירה על יעילות כלכלית ותפעולית.
בתוך כך, לפני כשבועיים דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם 2 מסמכים מעודכנים בנושא ניהול שפכי תעשייה, בהם מדריך להכנת מצאי זרמי שפכי תעשייה ומסמך הנחיות לביצוע סקר שפכים והכנת פרשה טכנית.
לפי המשרד להגנ"ס, מטרתן של ההנחיות הסקטוריאליות היא לאמץ את הסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים במדינות האיחוד האירופי, ולהבהיר את הבסיס המקצועי שעליו מסתמך חוק רישוי סביבתי משולב, כדי להבטיח ודאות רגולטורית ובסיס שוויוני ואחיד לקביעת האסדרה.
בקביעת ההנחיות השתדל המשרד להגנ"ס לאמץ את הרגולציה האירופית החלה על מפעלים בעלי מאפיינים והיקף פעילות דומה, אלא אם היה צורך להתאים אותן בגלל הוראות הדין הישראלי או מאפיינים מקומיים ספציפיים.
נזכיר כי חוק רישוי סביבתי משולב קובע כי הדרישות הסביבתיות שייקבעו בהיתרים של הרישוי המשולב יסתמכו על הרגולציה האירופית הרלוונטית. כפי שדיווחנו לפני כמה חודשים, כיוון שהרגולציה האירופית מורכבת מכמה רבדים של חקיקה ותקינה, וכדי שכל בעלי העניין ידעו מראש איזה חוק/תקנה/הנחיה אירופית רלוונטית להם, פרסם המשרד להגנ"ס רשימה של כל סוגי הפעילויות שעליהם חל חוק רישוי סביבתי משולב ואת הרגולציה האירופית הרלוונטית.
כמו כן, כפי שדיווחנו, לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור הצעה לעדכן את מסמך הרגולציה הגרמני (TA Luft) שעליו הוא מסתמך בנושא של פליטת מזהמי אוויר ממקורות פליטה נייחים לגרסתו המעודכנת ביותר מ-2021. העדכון ישפיע על ערכי הסף המותרים לפליטה, אופן בחירת הטכנולוגיה המיטבית (BAT), סיווג מחדש של מזהמים, שילוב הנחיות בנושא מפגעי ריח, ועוד.
כזכור, חוק רישוי סביבתי משולב שאושר בכנסת לפני כשנתיים, מאחד ומסדיר את ההיתרים הסביבתיים עבור כ-1,570 מפעלים, שיצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, באופן מדורג, החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש.
נוסף על כך, יש כ-3,000 עסקים שכיום הם בעלי היתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן תיקבע עבורם הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטומטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).
---
מסמכים רלוונטיים: