תשובה שהמשרד להגנת הסביבה מסר לאחרונה לבג"ץ, במסגרת עתירה שארגון אדם טבע ודין (אט"ד) הגיש לפני כ-4 שנים, בדרישה להסדיר את הרגולציה לטיפול בזיהום PFAS, שופכת אור על התקדמות יישום הרגולציה בנושא.

בין השאר עולה מהמסמך שזוהו בישראל כ-35 אתרים שיש בהם חשד לזיהום PFAS בקרקע ו/או במי התהום, ב-12 מהאתרים האלה, כולל במתחם שדה דב, החשד הזה אומת והם נמצאים בתהליך של סקירה וטיפול בזיהום.

עוד מידע מעודכן העולה מהמסמך של המשרד להגנ"ס:

• הטמעת התנאים הנוספים בהיתרי הרעלים של מפעלים שמשתמשים ב-PFAS (רובם בקצפי כיבוי): הושלמו הבדיקות והטיפול ב-632 מפעלים (מתוך כ-700) העשויים להידרש לתנאים נוספים להחזקת חומרים המכילים PFAS.
• עדכון כללי שפכי תעשייה: בעקבות העדכון בוצעו דגימות בכ-130 מפעלים המשתייכים לקטגוריות המחויבות בדיגומי PFAS.
• השלמת התקנות ליישום אמנת שטוקהולם: המשרד להגנ"ס שוקל להרחיב את התקנות ולכלול בהן עוד תרכובות PFAS, נוסף על 4 התרכובות שנכללו בטיוטה שפורסמה בסוף 2025 להערות הציבור.
• מי תהום: עד כה נפסלו 18 קידוחי מי שתייה בגלל זיהום PFAS, מחציתם נפסלו אחרי כניסתו לתוקף של תקן מי השתייה החדש עבור PFAS בחודש ינואר 2026.
• נוספו עוד 2 תרכובות PFAS לתקן בנושא תרכיזי קצפי כיבוי.

מארגון אדם טבע ודין נמסר: " זהו מחדל רגולטורי חמור שמשמעותו הפקרת הציבור ומשאבי הטבע מול מפגע סביבתי ובריאותי שרק הולך ומחמיר. במקום למנוע את המשך השימוש בחומרי PFAS ולעצור את התפשטות הזיהום, מתגלים עוד ועוד מוקדי זיהום – בהם גם מתחמי מגורים שבהם מתוכננות עשרות אלפי יחידות דיור. המשמעות אינה רק סביבתית ובריאותית, אלא גם תכנונית וכלכלית. אדם טבע ודין ימשיך לפעול למען הבטחת הגנה על בריאות הציבור והסביבה". התגובה המלאה מופיעה בסיום הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. לא רק שדה דב: 12 אתרים בהם נדרשת בדיקת לזיהום PFAS, 22.6.2026
2. הוקפא עדכון ערכי הסף לזיהום PFAS בקרקע, 26.5.2026
3. חדש: חובת דיגום למפעלים המזרימים לים שפכים, 12.5.2026
4. זיהום ה- PFASבמתחם שדה דב: מי ישלם על שיקום הקרקעות?, 14.5.2026
5. שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה: 2,900 דונם, 6.5.2026
6. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

המשרד להגנ"ס: זיהום PFAS זוהה ב-12 אתרים, עוד 20 נבדקים

לפי הודעת העדכון שהמשרד להגנ"ס הציג לבג"ץ במסגרת עתירה שאט"ד הגיש נגד המדינה לפני כ-4 שנים בדרישה להסדיר את השימוש ב-PFAS, יש היום ברחבי הארץ 35 אתרים החשודים כמזוהמים ב-PFAS, ב-12 בהם כבר זוהה זיהום בקרקע ו/או במי התהום. ב-3 מהם נשלל החשד להימצאות זיהום.

בין האתרים גם מתחמי נדל"ן גדולים שבהם מתוכננים להיבנות אלפי דירות כמו שדה דב, סירקין, גלילות, הרצליה וקריית חיים.

רשימה של האתרים והסטטוס שלהם מפורטים בטבלה הזו:

להגדלה לחצו כאן

התנאים הנוספים בהיתרי הרעלים הוטמעו ברוב המפעלים

עוד סעיף בהודעת העדכון של המשרד להגנ"ס עוסק בהטמעת התנאים הנוספים בהיתרי רעלים למפעלים ובתי עסק המחזיקים בחומרים המכילים PFAS, שפורסמו לפני שנתיים, ומטרתם לצמצם את השימוש ב PFAS בתעשייה.

לפי המסמך, כ-694 מפעלים נכללים בקבוצה שנבדקת להחזקת חומרים (או קצפי כיבוי) המכילים PFAS. במידה ונמצא שהם מחזיקים ב PFAS, נוספים להם תנאים להיתר רעלים בעניין הזה. עד כה ב-632 מפעלים הושלמו הבדיקות והטיפול, ונותרו 62 מפעלים שעדיין נמצאים בשלבי בדיקה שצפויה להסתיים במהלך שנת 2026.

מבין 632 המפעלים שנבדקו:

• מבין 194 מפעלים המחזיקים יותר מ-200 טון נוזלים דליקים, עד היום נבדקו 190. מתוכם ב-99 נמצא החזקה בחומרים המכילים PFAS ולכן הם נדרשים לעמוד בתנאים בהיתר הרעלים. יתר 91 המפעלים לא החזיקו בכמות PFAS המחייבת.
• מבין 110 מפעלים המחזיקים נוזלים דליקים בכמות של 50–200 טון, נבדקו עד היום 97. אין פירוט בכמה מתוכם נמצא שימוש ב PFAS.
• מבין 270 מפעלים המחזיקים בנוזלים דליקים בכמות של 10–50 טון, נבדקו 225. אין פירוט בכמה מתוכם נמצא שימוש ב PFAS.
• 120 מפעלים נוספים נבדקו, מתוכם ב-80 נמצא החזקה בחומרים המכילים PFAS ולכן הם נדרשים לעמוד בתנאים בהיתר הרעלים.

כלומר, הושלם הטיפול ב-91% מ-694 המפעלים, שלפי סוג הפעילות שלהם, היה חשד שהם עושים שימוש בחומרים המכילים PFAS.

עדכון כללי שפכי תעשייה: 130 מפעלים נדגמו להימצאות PFAS

כפי שדיווחנו, העדכון של כללי שפכי מפעלים שפורסם בסוף שנת 2025 כולל לראשונה ערכי סף לתרכובות PFAS. הוספת ערכי סף אלה נועדה למנוע הגעה של תרכובות PFAS מהתעשייה למט"שים ולצמצם את הגעתם לסביבה, למי הקולחים ובאמצעותם לתוצרת החקלאית.

מהודעת העדכון שהוגשה לבית המשפט עולה כי בעקבות עדכון הכללים החלו תאגידי המים והמועצות האזוריות לבדוק בשנת 2026 הימצאות PFAS בשפכי תעשייה של מפעלים המשתייכים לקטגוריות הרלוונטיות, בהם מפעלי טקסטיל, מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח, מפעלים ביטחוניים, מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות, תחנות מעבר, מפעלי כימיה, מפעלי קוסמטיקה ותמרוקים ומפעלים לטיפול בשפכי תעשייה. לפי העדכון, נדגמו השפכים של יותר מ-130 מפעלים.

במסמך מצוין עוד כי החל משנת 2027 יהיה אסור להזרים שפכים המכילים PFAS בריכוז הגבוה מ-1 מיקרוגרם לליטר. כמו כן מוזכר כי התאחדות התעשיינים הגישה לבג"ץ עתירה נגד הכללת תרכובות PFAS בעדכון כללי שפכי המפעלים. העתריה עדיין נידונה בבית המשפט.

הרחבת התקנות ליישום אמנת שטוקהולם

נושא נוסף שהמשרד להגנ"ס מעדכן לגביו בתשובתו לבג'ץ, הוא הסדרת תקנות ליישום אמנת שטוקהולם כדי שישראל תוכל לאשרר אותה. כזכור, לפני כשנה המשרד להגנ"ס פרסם את טיוטת התקנות המדוברות, אשר מגבילות את הסחר והשימוש במזהמים אורגניים בלתי פריקים  .(POPs – Persistent Organic Pollutants)

עם זאת, אף שאמנת שטוקהולם מגבילה כיום 34 מזהמים, התקנות שפורסמו מגבילות רק את 12 המזהמים המקוריים שנכללו באמנה בשנת 2001 (8 חומרי הדברה, 2 כימיקלים תעשייתיים ו-2 תוצרי לוואי) ושמהווים תנאי סף לאשרור האמנה. נוסף עליהם החליט המשרד להגנ"ס לכלול בתקנות גם 4 תרכובות PFAS  המופיעות באמנה ומשמשות במעכבי בעירה, חומר מבודד בשנאים, יישומים בפלסטיק, פולימרים, צבעים, דבקים ועוד.

מהודעת העדכון של המשרד להגנ"ס עולה שהתקבלו הערות ציבור רבות לטיוטה שפורסמה, וסוגיה מרכזית שעלתה היא דרישה להרחיב את התקנות לעוד מזהמים. במשרד להגנ"ס מדגישים כי מדובר בשינוי משמעותי הדורש בין היתר לבחון את השלכות ההרחבה במסגרת הליך השפעת רגולציה (RIA) משלים, וכי הנושא נמצא בעבודת מטה של המשרד להגנ"ס.

18 קידוחי מי שתייה נפסלו בגלל זיהום PFAS

כפי שדיווחנו, דוח רשות המים שפורסם בפברואר 2025 מצא חריגות של ערכי PFAS בקידוחי מי תהום, מאגרי מי קולחים וב-22 אתרים תעשייתיים.

לפי הודעת העדכון של המשרד להגנ"ס, בעקבות ממצאי הדוח נפסלו עד כה 18 קידוחים לאספקת מי שתייה. מחצית מקידוחים אלה נפסלו אחרי כניסתו לתוקף של תקן מי השתייה החדש עבור PFAS בינואר 2026 הקובע סף של 0.1 מיקרוגרם לליטר.

המשרד להגנ"ס מציין כי לפי תקנות בריאות העם, ספקי מי השתייה מבצעים כיום דיגום ובחינה של תרכובות PFAS במי השתייה.

נוספו 2 תרכובות PFAS לתקן העוסק בקצפי כיבוי

עוד עולה מהמסמך כי הוחלט להוסיף 2 תרכובות PFAS (PFCA ו‑PFHxS) ל-2 התרכובות שכבר נכללות בתקן 71568 בנושא קצפי כיבוי. המשרד להגנ"ס מציין במסמך כי חלקים 3 ו‑4 של התקן, העוסקים בקצפי כיבוי לשריפות קטנות ומיועדים בעיקר לעסקים קטנים, הועברו לפני כשנה לאישור הממונה על התקינה במשרד הכלכלה כדי שיוכרזו תקנים רשמיים.

PFAS: כרטיס ביקור

קבוצת המזהמים PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות) כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. בעשור האחרון גברה המודעות והצטברו הראיות המדעיות לכך שהחומרים האלה עלולים לגרום למגוון של מחלות, בהן סרטן ופגיעה במערכת החיסונית, בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, בהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד.

קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, בעיקר כיוון שבשתיים מהתרכובות בקבוצה (PFOA ,PFOS) שהוכחו כרעילות גם בחשיפה לריכוזים מזעריים, נעשה שימוש נרחב בקצפי כיבוי. קצפי הכיבוי גורמים לזיהום קרקע, מי תהום ומקורות מים לאחר אימונים ובדיקות של מערכות כיבוי.

התייחסויות

עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה, אדם טבע ודין: "הודעת המדינה חושפת שוב כשל מתמשך במניעת הזיהום במקור. במקום למנוע את המשך השימוש בחומרי PFAS ולעצור את התפשטות הזיהום, מתגלים עוד ועוד מוקדי זיהום – בהם גם מתחמי מגורים שבהם מתוכננות עשרות אלפי יחידות דיור. המשמעות אינה רק סביבתית ובריאותית, אלא גם תכנונית וכלכלית: עיכוב של פרוייקטי ענק, עלויות שיקום עצומות ואי־ודאות עבור רשויות, יזמים ורוכשי דירות. ההתפתחויות האחרונות גם ממחישות את החשיבות של פסק הדין בעניין אפולוניה, שקבע כי יש להשלים בדיקה של היקף הזיהום לפני קידום תוכניות ובנייה. מדובר בזיהום מסוכן שכבר כיום פוגע בבריאות הציבור, והמדינה חייבת לפעול במהירות כדי לעצור אותו במקור. אדם טבע ודין ימשיך לפעול למען הבטחת השמירה על בריאות הציבור".

עו"ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית, אדם טבע ודין: "זהו מחדל רגולטורי חמור שמשמעותו הפקרת הציבור ומשאבי הטבע מול מפגע סביבתי ובריאותי שרק הולך ומחמיר. בזמן שהמדינה עצמה מודה כי זיהום הPFAS מתפשט, היא אינה פועלת בזמן ובאופן הנדרש כדי לעצור אותו במקור. גם כיום אין חובה להפסיק את השימוש בכימיקלים המסוכנים הללו, אין חובה לטהר את המים המזוהמים, ואין אסדרה אפקטיבית שנועדה למנוע את השימוש במקור ומניעת המשך ההתפשטות. כעת, אחרי 4 שנים שהעתירה שלנו תלויה ועומדת, וכאשר הזיהום רק מתרחב, השרה להגנת הסביבה טרם התקינה תקנות שיסדירו את השימוש בכימיקלים וימנעו את המשך התפשטותם. מדובר בזניחת חובתה הבסיסית להגן על בריאות הציבור, מי השתייה והסביבה. אדם טבע ודין ימשיך לפעול למען הבטחת הגנה על בריאות הציבור והסביבה".

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: