ההוצאה של ישראל על ניהול פסולת גדולה ביותר מפי 2 מאשר ההוצאה הממוצעת במדינות ה-OECD, ועמדה בשנת 2023 על 81% מכלל ההוצאה על הגנת הסביבה, לעומת ממוצע של 35% ב-OECD.

הסיבה העיקרית: שילוב בין שיעור פסולת גבוה לנפש לבין מערכת לא יעילה. כך עולה מדוח תמונת מצב המדינה לשנת 2026 של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שמבקש לשפוך אור על מצב המדינה בתחומים שונים בהם איכות הסביבה.

לצד ההוצאות, הדוח עוסק גם בתחום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, אלא שגם בתחום זה התמונה שמצטיירת לא חיובית במיוחד: ישראל אמנם מחויבת ליעדים שקבעה בעצמה (20% ייצור עד 2025, 30% ייצור עד 2030), אך לפי הדוח, הנתונים והמגמה הנוכחית מצביעים על כך שישראל לא צפויה לעמוד ביעדים אלה, וזה בניגוד להצהרות שר האנרגיה אלי כהן.

עוד עולה מהדוח כי ישראל נמצאת קרוב לתחתית במדד מיתון שינוי האקלים (EPI) המדרג את ביצועיהן של 180 מדינות במגוון של נושאים בתחום הבריאות והסביבה שפותח באוניברסיטת קולומביה בארה"ב.

קישור לדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

הנתונים מוצגים בתרשים הבא: הוצאות הממשלה על שירותים סביבתיים לפי תת-קטגוריה בשנים 2013–2024

כתבות רלוונטיות:

1. דוח מבקר המדינה: כשלים חמורים בהיערכות המדינה לשינוי האקלים, 2.7.2026
2. הלמ"ס: כמות הפסולת העירונית עלתה; שיעור המיחזור ירד, 26.1.2026
3. ההוצאה הציבורית על איכות סביבה קפצה ב-12% בשנת 2023, 22.10.2025
4. גידול בכמות שריפות הפסולת יכול להוביל לעלייה בתחלואת סרטן, 26.2.2025
5. המדינה מוציאה 18 מיליארד ₪ בשנה על איכות הסביבה: איך זה מתחלק?, 12.12.2024

ניהול פסולת: עיקר ההוצאה בתחום הסביבה בישראל

הוצאות המדינה על הגנת הסביבה כוללות בין היתר הוצאות על טיפול בפסולת, שמירת טבע (כולל שימור המגוון הביולוגי), הפחתת זיהום אוויר ומים וצמצום שינוי האקלים והשפעותיו.

לפי נתונים המוצגים בדוח, בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה הציבורית על הגנת הסביבה בישראל ב