המשרד להגנ"ס ישקיע כ-175 מיליון ₪ בפיתוח ושיקום הצפון
הממשלה אישרה את תוכנית הפיתוח למחוז הצפון שבמסגרתה המשרד להגנ"ס ישקיע ב: קידום מתקני טיפול בפסולת אורגנית, פיתוח סביבתי, הסרת גגות אסבסט, מערכות דיגיטליות לאכיפת מפגעי רעש מכלי רכב, תמיכה בעיריית נצרת לפתרון משבר הפסולת, ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 18/6/2026

המשרד להגנת הסביבה ישקיע כ-175 מיליון ₪ במסגרת תוכנית הפיתוח המרחבי למחוז הצפון לשנים 2026-2030 שאושרה לאחרונה בממשלה.

במסגרת התוכנית, יקדם המשרד להגנ"ס שורה של פעולות, בהם טיפול בפסולת, כולל תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית, התקנת אמצעים דיגיטליים לאכיפת מפגעי רעש מכלי רכב, הסרת גגות ולוחות אסבסט צמנט והחלפתם, מוכנות הרשויות לאירועי חירום סביבתיים, טיפוח סביבתי בשכונות, סיוע בהכנת תוכניות היערכות למשבר האקלים, ועוד.

המשרד להגנ"ס מדגיש שהתוכנית שאושרה היא נדבך חיוני בחיזוק התשתיות הסביבתיות של אזור הצפון. עוד צוין כי המשרד יפעל עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ליישם את התוכנית הסביבתית, לקדם פיתוח בר-קיימה, לחזק את התשתיות הסביבתיות ברשויות, לחזק את החוסן הסביבתי, לשפר את איכות החיים במרחב העירוני ולהבטיח סביבה בריאה ונקייה יותר.

קישור להחלטת הממשלה מופיע בסוף הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. פורסם מכרז לשדרוג והפעלה מחדש של אתר הפסולת, 13.4.2026
  2. הרשימה המלאה: 50 מתקני הפסולת שמתוכננים בישראל, 4.2.2026
  3. לקראת היתר: אתר הטיפול הפסולת שיפתור את המשבר בגליל, 4.9.2025
  4. סדר עדיפויות חדש להקצאת כספים עודפים של קרן הניקיון, 20.11.2025
  5.  43 מיליון ₪ לשיקום אקולוגי והקמת אתרי טבע בחבל תקומה, 13.8.2025
  6. תוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס חושפת את נושאי המיקוד, 6.5.2024

175 מיליון למרכיבי התוכנית הסביבתיים

תוכנית הפיתוח המרחבי למחוז הצפון לשנים 2026–2030 אושרה לפני כשבוע כהחלטת ממשלה. מדובר בתוכנית משלימה בהיקף כולל של כ-4 מיליארד ₪ המתווספים ל-18 מיליארד ₪ שכבר הוקצו ליישובי קו העימות במסגרת תוכנית שאושרה כשבוע לפני כן. מטרת ההחלטה להעניק לתושבים בערים, ביישובים ובכפרים בגליל, מעטפת מענים ולמשוך לאזור תושבים חדשים.

עיקר ההיבטים הסביבתיים בתוכנית, שהוקצו להם כאמור כ-175 מיליון ₪:

  1. קידום מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית: קרן הניקיון תקצה בשנת 2027 תקציב של עד כ-75 מיליון ₪ שישמש לקידום מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית במחוז צפון, במטרה להפחית את ההטמנה, לקדם השבת משאבים ולחזק את תשתיות הטיפול בפסולת באזור.
  2. סל פיתוח סביבתי של 80 מיליון : ישמש להחלפת גגות אסבסט צמנט במבני ציבור ומגורים, קירוי והצללה של המרחב הציבורי באמצעות עצים, חינוך סביבתי והקמת גינות קהילתיות, התקנה והפעלה של מערכות לזיהוי רעש חזק מכלי רכב, תמיכה במערך הייעוץ הסביבתי בתחום הבנייה: רישוי, תכנון, ביצוע ופיקוח וגם בתחום מוכנות הרשויות לאירועי חירום סביבתיים. התקציב שהוקצה לסעיף ייפרש על פני השנים 2026–2030, 27 מיליון ₪ יגיעו מתקציב המשרד והיתרה (53 מיליון ₪) מהתקציב הייעודי של התוכנית.
  3. עידוד טיפוח סביבתי בשכונות ערי הצפון: עד כ-14 מיליון ₪ מתקציב קרן הניקיון יוקצו לעידוד הטיפוח סביבתי, לשיקום המרחב הציבורי ולטיפול במפגעים סביבתיים בתחומי הרשויות הכלולות בהחלטת הממשלה.
  4. טיפול במפגעי פסולת בעיריית נצרת ועיריית נוף הגליל: התוכנית מקצה עד כ-6 מיליון ₪ לעיריית נוף הגליל ועיריית נצרת (3 מיליון ₪ לכל עירייה) בשנים 2026–2027 שישמשו לטיפול במפגעי פסולת, כולל התקנת אמצעי אכיפה שימנעו השלכה חוזרת.
  5. השלמת תוכניות היערכות לשינוי אקלים: 180 אלף ₪ לתמיכה בעיריית נוף הגליל ובעיריית צפת להשלמת תוכניות היערכות לשינוי אקלים.

תמיכה בהקמת מתקני פסולת אורגנית

אחד הסעיפים הסביבתיים המרכזיים בתוכנית, שהוקצו לו תקציב של 75 מיליון ₪ מקרן הניקיון, מוקדש כאמור לתמיכה בהקמת מתקני טיפול בפסולת אורגנית. לא ברור האם מדובר בתקציב חדש, כי מדובר בנושא שהוא אחד מהמטרות הראשיות של קרן הניקיון, וסביר להניח שהיה זוכה בתמיכת הקרן בכל מקרה.

בתוכנית נאמר כי יש לקדם בדחיפות את התוכניות המאושרות להקמת מתקנים לטיפול בפסולת בטווח הזמן הבינוני והארוך במחוז צפון. עוד נכתב בתוכנית כי הקמת מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית, תצמצם את כמויות הטמנת הפסולת, תאפשר לנצל את משאב הפסולת ותסייע להפחית פליטת גזי חממה לסביבה.

בהקשר זה נזכיר כי לפני כ-9 חודשים דיווחנו כי התוכנית להקמת הפארק האקולוגי גליל מערבי (ליד מט"ש עכו) צפויה לקבל היתר בנייה. מדובר באתר לטיפול בפסולת עירונית שיכלול מתקן מיון, מתקן אנאירובי לטיפול בפסולת אורגנית, ומתקן השבת אנרגיה מפסולת. מרגע קבלת ההיתר, יידרשו כשנתיים כדי לסיים את הבנייה.

כמו כן, לפני כחודשיים דיווחנו כי פורסם מכרז לשדרוג והפעלה מחדש של אתר הטיפול בפסולת 'קומפוסט 2000' בצפון - הממוקם בסמוך לקריית ביאליק, ומיועד לקלוט כ-800 טון פסולת עירונית מעורבת ביום.

סל פיתוח סביבתי לרשויות הצפון

עוד סעיף סביבתי מרכזי בתוכנית, שהוקצה לו התקציב הגדול ביותר (80 מיליון ₪), מוקדש לעידוד הפיתוח הסביבתי בערי הליבה במחוז הצפון.

לפי התוכנית, כל אחת מהערים הרלוונטיות תגיש למשרד להגנ"ס בתוך 45 ימים מאישור ההחלטה, תוכנית רב-שנתית שבמסגרתה הרשויות יוכלו לקבל סיוע במגוון של נושאים סביבתיים.

הסרה והחלפה של גגות אסבסט צמנט

אחד התחומים שערי הצפון יוכלו לקבל בו סיוע הוא הסרה והחלפה של גגות ולוחות אסבסט-צמנט.

בתוכנית מוסבר כי ערי הצפון מתאפיינות בבנייה עירונית הכוללת אזורי תעשייה ותיקים, מבני ציבור ושיכוני מגורים שברובם נבנו בשנות ה-50 עד שנות ה-80. בשנים אלה נעשה שימוש נרחב בלוחות אסבסט צמנט לקירוי גגות, סגירת מרפסות ובניית מחסנים.

כאן המקום להזכיר כי לפי דוח יישום חוק האסבסט לשנים 2011–2023 שהמשרד להגנ"ס פרסם לפני כחצי שנה, מאז נכנס לתוקפו חוק האסבסט ב-2011, פונו והוסרו יותר מ-17.8 מיליון מ"ר אסבסט צמנט ואלפי טונות של אסבסט פריך, בעלות כוללת של כ-1.5 מיליארד ₪. עם זאת, נותרה עוד כמות אסבסט צמנט גדולה יותר מפי 5 שאותה צריך לפנות. כך שלפי קצב העבודות הנוכחי, של 1 מיליון מ"ר בשנה, העבודות יושלמו רק בשנת 2100, ובעלות של כ-5.3 מיליארד ₪.

כמו כן, בתחילת השנה דיווחנו כי קרן הניקיון הקצתה 12 מיליון ₪ להסרת גגות אסבסט-צמנט ביישובי קו העימות בצפון. כבר ב-2024 הקצתה קרן הניקיון לפרויקט זו סכום של 10 מיליון ₪ ולאחרונה התברר שנדרשים עוד כ-12 מיליון ₪ להחלפת כל גגות האסבסט באותן רשויות. בקיץ 2025 אושרה החלטת ממשלה בנושא והיא הנחתה את המשרד להגנ"ס לבקש את התקציב הנוסף מקרן הניקיון. הסכום שתוקצב, 12 מיליון ₪, יתפרש על פני 3 שנים (2026–2028).

השתתפות המדינה בעלויות ייעוץ סביבתי

במסגרת סל הפיתוח הסביבתי שיוקצה לרשויות, יוכלו ערי הצפון לקבל סיוע במימון ייעוץ סביבתי בתחום התכנון והבנייה ובנושא מוכנות הרשויות המקומיות לטיפול באירועי חירום סביבתיים.

לפי התוכנית, ערי הליבה בצפון נמצאות בעיצומו של תהליך פיתוח מואץ, הכולל הקמת שכונות מגורים חדשות, שדרוג אזורי תעשייה ותהליכי התחדשות עירונית מהותיים.

לכן, מדגישים בתוכנית, היקפי התכנון והבנייה הצפויים בשנים הקרובות מחייבים הטמעה של שיקולים סביבתיים מורכבים עוד בשלבי התכנון המוקדמים ועד לשלב הביצוע, כדי למנוע מפגעים סביבתיים בשטחים הבנויים בערים, לשמור על איכות חיי התושבים ולהבטיח בנייה בת-קיימה המותאמת לתנאי האקלים.

הסיוע יינתן ב-2 היבטים:

  1. ליווי סביבתי לתהליכי תכנון ורישוי: מתן חוות דעת סביבתיות לתוכניות בנייה, בחינת היבטי רעש, איכות אוויר, ניהול נגר בהיתרי בנייה ופיקוח על עבודות התשתית.
  2. מוכנות לחירום סביבתי: ריכוזי אוכלוסייה הנמצאים בסמוך לאזורי תעשייה המכילים חומרים מסוכנים ותשתיות אנרגיה ומים רגישות, מחייבים רמת מוכנות גבוהה לאירועי חירום סביבתיים. התוכנית מבקשת לחזק את היכולת של הרשויות לתת מענה מקצועי לאירועי זיהום או דליפות חומ"ס באמצעים הבאים:
    • סקרי חומ"ס ומיגון: ביצוע סקרי מוכנות תקופתיים במוקדי סיכון, בחינת המיגון של אתרים רגישים ועדכון נוהלי חירום ייעודיים בהיבט העירוני.
    • תיאום מבצעי וביקורות כשירות: ליווי ביקורות של גורמי המקצוע במשרד להגנ"ס ופיקוד העורף.
    • תיאום בין מחלקות העירייה (הנדסה, ביטחון ואיכות סביבה) ובדיקת תקינות הציוד לטיפול באירועי זיהום.

סיוע ברכישת מערכות דיגיטליות לאכיפת רעש מכלי רכב

עוד נושא שערי הצפון יוכלו לקבל בו סיוע במסגרת סעיף התוכנית המוקדש לעידוד פיתוח סביבתי, הוא התקנה והפעלה של מערכות לזיהוי רעש חזק מכלי רכב.

לפי התוכנית, רשויות ערי הצפון הכלולות בתוכנית יוכלו לקבל תמיכה של עד 90% ברכישת מערכות לאכיפה דיגיטלית של רעש מכלי רכב. הסיוע יינתן לפי עקרונות הקול הקורא שפורסם לפני כ-9 חודשים בנושא.

כפי שדיווחנו בכתבות קודמות, מדובר במערכות המשתמשות בטכנולוגיה חדשה שיודעת לזהות כלי רכב שגרם למפגע רעש חריג בשל שימוש בצופר שלא לצורך, או רעש שמקורו בשינוי שנעשה במפרט הרכב (כמו אגזוז מרעיש ולא תקני), או השמעת מוזיקה חזקה. המערכת מזהה את עוצמת הרעש החריג, מבחינה שמדובר ברעש מכלי רכב ומתעדת את כלי הרכב שאחראי למפגע, כולל את מספר לוחית הרישוי. על סמך הנתונים המערכת מפיקה טיוטת דוח שעוברת לאישור של פקח אנושי. אם הפקח מאשר את הפרטים, המערכת מפיקה דוח שנשלח אוטומטית לבעל הרכב.

פינוי מפגעי פסולת בנצרת ונוף הגליל

גם משבר פינוי הפסולת החריף בערים נצרת ונוף הגליל זוכה להתייחסות בתוכנית והיא קובעת כי יש להקצות לנושא בדחיפות את התקציב שיועד לכך (6 מיליון ₪ סה"כ).

כזכור, משבר הפסולת החריף בנצרת (שמשפיע גם על נוף הגליל) החל בתחילת שנת 2024 כשהפסולת בנצרת החלה להצטבר בגלל עליית מחירי הטיפול בפסולת וקשיים כלכליים של עיריית נצרת שהקשו עליה לשלם לקבלנים. שיאו של המשבר היה הפסקת שירותי פינוי הפסולת בנצרת לתקופה ארוכה. ארגוני הסביבה אף עתרו לבג"ץ ודרשו שהמדינה תחייב את משרד הפנים והמשרד להגנ"ס להפעיל את סמכויותיהם ולנקות את העיר מאשפה.

לפי התוכנית, גם היום מתקבלות עדיין פניות רבות במוקד הסביבה של המשרד להגנ"ס בגלל הפסולת שנערמת ונשרפת באופן לא חוקי בנצרת ונוף הגליל. וגם היום, מציינים בתוכנית, יש כמה מוקדים בנצרת ונוף הגליל שיש בהם ערמות פסולת במשקל מוערך של עשרות אלפי טון.

בתוכנית מדגישים עוד כי הוצאו לעיריית נצרת צווים, מכתבים ודוחות רבים בדרישה לטפל במפגעים הסביבתיים, לפנות את הפסולת ולמנוע זיהום. לפני כשנה הוסדר נושא פינוי הפסולת באמצעות הוועדה הקרואה שנקבעה לעיריית נצרת, אבל כאמור, לפי המתואר בתוכנית, המשבר עדיין לא נפתר. התקציב שהוקצה לנושא בתוכנית שאושרה כעת נועד כדי ש-2 העיריות יוכלו לטפל במפגעים שנותרו ולפנות אותם לאתרי קצה מוסדרים.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "מזניקים את הגליל בהשקעה ירוקה. סביבה נקייה ובריאה היא תנאי לצמיחה, לחוסן קהילתי ולמשיכת אוכלוסייה חזקה לאזור. באמצעות ההשקעות המשמעותיות שאושרו היום נוכל לקדם טיפול במפגעים סביבתיים, לחזק תשתיות סביבתיות ברשויות המקומיות, לפתח מרחבים ציבוריים איכותיים ולקדם פתרונות מתקדמים בתחום הפסולת. מדובר בהשקעה משמעותית שתסייע לחיזוק אזור הצפון ולשיפור איכות החיים של תושביו לעוד שנים רבות קדימה".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה