המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטת תנאים בהיתר רעלים של מרכזי איסוף סוללות ליתיום (ממקור ביתי בלבד), כחלק מיישום חוק פסולת אלקטרונית, במטרה לייצר ודאות בתחום, ובזכות כך להקל על הקמת מרכזי האיסוף.
פסולת סוללות ליתיום נחשבת לפסולת מסוכנת והשלכה בלתי מוסדרת או טיפול לא הולם עלולים לגרום לאירועי חומרים מסוכנים, לפליטת גזים רעילים ולהיווצרות שפכים המכילים חומרים מסוכנים, לפגיעה בעובדים ובתשתיות, לדליקות ולנזק לרכוש. טיפול מוסדר בפסולת סוללות ליתיום מאפשר להשיב מהם חומרי גלם כמו ברזל, פלסטיק, נחושת, אלומיניום ומסה שחורה.
הטיוטה כוללת תנאים למרכזי איסוף של סוללות ליתיום ממקור ביתי בלבד, שיוקמו ברשויות המקומיות. בין הדרישות: מיון סוללות ל-5 קבוצות, אחסון ושינוע בכלי קיבול יעודיים העומדים בהוראות אמנת ADR, בידוד קטבים והפרדה בחומר אינרטי, ניטור תרמי, איסוף תשטיפים, פינוי בתדירות הולמת, היערכות לחירום ודיווח.
פרסום טיוטת התנאים להיתר הרעלים מצטרף לעדכון שפורסם לפני כחודש של תנאי ההכרה של שני תאגידי המיחזור המוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית ( מא"י ות.מ.י) שבו ניתנו תנאים בנושא איסוף פסולת סוללות ליתיום. עוד קודם לכן פורסמו הנחיות מעודכנות לאיסוף, אחסון ופינוי של סוללות ליתיום משומשות ממשווקים ומוקדי איסוף סוללות ליתיום.
טיוטת התנאים בהיתר הרעלים פתוחה להערות הציבור עד 24.9.2026. קישור לטיוטה מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
בגלל ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והגידול בהיקף הצריכה והשימוש בציוד הפועל באמצעות סוללות ליתיום, הסדרת תחום סוללות הליתיום היא תחום רגולטורי מתפתח ודינמי.
סוללות ליתיום הן קבוצה של כמה סוגי סוללות המבוססות על היסוד ליתיום ונבדלות ביניהן בגודלן, בצורתן ובהרכב האלקטרודות שלהן. הקבוצה כוללת סוללות ליתיום-יון (Li-ion), סוללות ליתיום-פולימר (Li-Po), סוללות ליתיום ברזל פוספט (LiFePO4) וסוללות ליתיום-טיטנאט (LTO).
הסוללות עשויות להיות נטענות או חד-פעמיות, והן משמשות במגוון רחב של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים, בהם טלפונים ומחשבים ניידים, מכשירי חשמל ביתיים קטנים, אופניים וקורקינטים חשמליים ועוד ציוד חשמלי.
ומה קורה כשסוללת ליתיום מגיעה לסוף חייה? פסולת סוללות ליתיום נחשבת לפסולת מסוכנת. השלכה בלתי מוסדרת או טיפול שאינו הולם עלולים לגרום לאירוע חומרים מסוכנים, פליטת גזים רעילים, היווצרות שפכים המכילים חומרים מסוכנים, פגיעה בעובדים ובתשתיות, דליקות ולנזק לרכוש. מנגד, טיפול מוסדר מאפשר להשיב חומרי גלם ובהם ברזל, פלסטיק, נחושת, אלומיניום ומסה שחורה.
ואולם, המצב הרגולטורי הנוכחי מתאפיין בהיעדר תנאים אחידים, בהישענות על תנאים כלליים ועל קביעת תנאים פרטנית. לפי המשרד להגנ"ס, מצב זה אינו יוצר ודאות מספקת באשר לדרישות ומקשה על הקמת תשתית איסוף בפריסה הנדרשת.
המשרד להגנ"ס סבור כי מרכזי האיסוף ברשויות המקומיות אמורים לשמש ערוץ האיסוף העיקרי לפסולת סוללות ליתיום פגומות המסווגות "פסולת מזיקה" במסגרת חוק פסולת אלקטרונית.
עם זאת, נכון לעכשיו מרכזים כאלה טרם הוקמו ובמשרד להגנ"ס מעריכים שהסיבה העיקרית לכך היא חוסר הבהירות והוודאות שיוצרים התנאים הכללים הניתנים היום, המקשים גם על תכנונם ופעילותם.
כאמור, כדי לקדם את הקמת מרכזי האיסוף וליצור בהירות רגולטורית, המשרד להגנ"ס מפרסם טיוטת תנאים סקטוריאליים להיתר רעלים של מרכזי איסוף של סוללות ליתיום ממקור ביתי בלבד ברשויות המקומיות. אלה עיקרי התנאים:
את הסיכון הסביבתי והבטיחותי של טיפול לא הולם בפסולת סוללות ליתיום ממחיש המשרד להגנ"ס באמצעות נתונים שהוא מביא:
לפי נתוני כב"ה בשנים 2022–2024 התרחשו בממוצע כ-216 דליקות בשנה, מהן כ-63% נגרמו מהתלקחות סוללות ליתיום-יון של קורקינטים ואופניים חשמליים.
בתוך כך, בחודש ינואר 2025 התרחשו במפעל RDF בפארק המיחזור חירייה 60 שריפות: הנזק הוערך בכ-2 מיליון ₪ והמפעל הושבת לכמה ימים.
יתרה מזו, במהלך שנת 2025 ובמחצית הראשונה של שנת 2026, תועדו במוקד הסביבה של המשרד להגנ"ס, 10 דיווחים שסומנו במערכת כאירועים במעורבות סוללות ליתיום: 7 דיווחים בשנת 2025 ו- 3 דיווחים במחצית הראשונה של שנת 2026.
המשרד להגנ"ס מסביר כי רוב הדרישות של תנאי היתר הרעלים הסקטוריאליים נכללות כבר בתנאים הכלליים או בהנחיות המקצועיות שניתנות כיום, ולכן עלויות יישום הרגולציה צפויות וידועות מראש בלי קשר לתנאים, וכוללות הוצאות בתחום כוח אדם, ציוד מיגון אישי, כלי קיבול וחומר מילוי אינרטי, מסמכים, נהלים ופינוי פסולת.
לצד זה כוללת טיוטת התנאים גם 2 תנאים חדשים: הצבת כלי קיבול מאושר העומדת בהוראות אמנת ADR והתקנת מערכת לניטור תרמי. עלותו של כלי אחסון מדגם מאושר עומדת על כ-9,000 ₪ ליחידה.
דרישה נוספת היא כאמור התקנת מערכת לניטור תרמי רציף במפעל בשטח המפעל, כולל מבנה והצללה ייעודיים ויכולת שליחת התרעות מרחוק למוקד מאויש 24/7. עלות הציוד עומדת על כ-5,000 ₪ לכל מערכת.
המשרד להגנ"ס מעריך את העלות הכוללת של יישום 2 התנאים החדשים בכ-5.5 מיליון ₪. החישוב מתבסס על 259 רשויות, כשבכל רשות יוקם מרכז איסוף אחד המכיל 2 כלי קיבול ומערכת ניטור תרמי. אך כאמור, העלות הזו תתווסף לעלות הנוכחית של הקמת מרכזי איסוף סוללות ליתיום.
שני תאגידי המיחזור המוכרים (מא"י ות.מ.י) יממנו את ההקמה והתפעול של מתחמי ומרכזי איסוף לסוללות ליתיום שיוקמו ברשויות.
כדי לבחון את האפקטיביות של האסדרה, קבע המשרד להגנ"ס יעדים כמו הקמת מרכזי האיסוף, הגדלת כמות הפסולת המועברת לטיפול ולמיחזורה, עמידה בדרישות התפעול והחירום ואיכות התיעוד והבקרה. הנתונים ייאספו ממערכות המידע של המשרד להגנ"ס ומהדיווחים המתקבלים במשרד במסגרת תנאי היתר הרעלים וחוק פסולת אלקטרונית.
אלה עיקרי היעדים שהמשרד להגנ"ס קבע:
כפי שדיווחנו לפני כחודש, המשרד להגנ"ס עדכן גם את תנאי ההכרה של שני תאגידי המיחזור המוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית ( מא"י ות.מ.י) ושילב בהם תנאים בנושא איסוף פסולת סוללות ליתיום.
התנאים המעודכנים קובעים בין השאר את המועדים שבהם תאגידי המיחזור יצטרכו להשלים את פריסת מיכלי האצירה הייעודיים לפסולת סוללות ליתיום במרכזי האיסוף ברשויות המקומיות ואצל המשווקים, ואת מועדי הפינוי של מיכלי האצירה הייעודיים. כמו כן הם קובעים כי תאגידי המיחזור המוכרים יהיו אחראים למימון ותפעול מרכזי האיסוף לסוללות ליתיום שיוקמו ברשויות המקומיות.
עדכון תנאי ההכרה בא בהמשך להנחיות מעודכנות לאיסוף, אחסון ופינוי של סוללות ליתיום משומשות ממשווקים ומוקדי איסוף סוללות ליתיום שהמשרד להגנ"ס פרסם בחודש יולי.
לפני כ-5 שנים הורחב חוק פסולת אלקטרונית גם ליצרנים, יבואנים ומשווקים של אופניים וקורקינטים חשמליים. בעקבות כך היה עליהם להתקשר עם אחד מגופי היישום המוכרים האחראיים לאיסוף ומיחזור הציוד.
---
מסמכים רלוונטיים: