לפני כשבועיים דיווחנו שהמשרד להגנת הסביבה רשם לעצמו הישג חשוב כשחוק פסולת בניין השלים את תהליך החקיקה ופורסם ברשומות משרד המשפטים. כעת הגיע הזמן לצלול לתוך נוסח החוק ולהתעמק בפרטים.

כזכור, נוסח החוק גובש לפי מתווה שהציג המשרד להגנ"ס לפני כשנתיים והוא כולל מגוון של אמצעים שיבטיחו שפסולת הבניין תגיע ליעדה ותטופל כראוי, בהם חובת רישום במרשם ייעודי של העוסקים בפסולת בניין ושל כלי האצירה וכלי הרכב להובלת פסולת בניין, התקנת אמצעי איכון ובקרה במשאיות וכלי אצירה, התקשרות ישירה עם מובילי פסולת ואתרי טיפול, הקמת מגנון תשלומים ממשלתי שרק דרכו מובילים ואתרי טיפול בפסולת בניין יוכלו לקבל תשלום ורק אחרי שאומת שהפסולת אכן הגיעה לאתר מורשה, עיצומים כספיים ועוד.

לשם כך החוק החדש מטיל חובות על כל הגורמים המעורבים, החל ביצרני הפסולת (קבלנים, יזמים ומשפצים) דרך המובילים וכלה באתרי הטיפול והרשויות המקומיות. בכתבה שלפניכם ניסינו להציג את עיקרי הדברים.

החוק ייכנס לתוקפו בעוד שנה וחצי, אך הסעיף בחוק העוסק במנגנון התשלומים ייכנס לתוקפו בעוד 3 שנים.

קישור לנוסח החוק המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הישג מרשים למשרד להגנ"ס: חוק פסולת בניין אושר סופית, 19.7.2026
2. חוק פסולת בניין אושר לקריאה שנייה ושלישית, 11.6.2026
3. ממשיכים לקדם את חוק פסולת בניין, אך יש מחלוקות, 2.6.2026
4. הצעת חוק פסולת בניין: בעלי העניין מציגים את עמדותיהם , 24.3.2026
5. פורסם נוסח הצעת חוק פסולת בניין, 16.2.2026
6. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

החידוש: חובת רישום או רישוי לעוסקים בפסולת בניין

לפי החוק, העוסקים בפסולת בניין יהיו חייבים להירשם במרשם ייעודי ו/או לקבל רישיון, ולשם כך יצטרכו לעמוד בשורה של תנאים, כולל תשלום אגרה שסכומה ייקבע בהמשך. החוק מבחין בין רישום לבין רישוי:

• חובת רישוי: תחול על הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין ועל מובילים של פסולת בבניין (בכמות גדולה ממטר מעוקב). הרישיון יהיה תקף ל-10 שנים.
• חובת רישום במרשם: תחול על כל מי שמציב כלי אצירה לפסולת בניין, וכן על משאית להובלת פסולת או על כלי אצירה המיועד להיות מותקן על משאית (שנפחהם גדול ממטר מעוקב).

כלומר, במרשם יופיעו העוסקים בפסולת, כלי האצירה וכלי הרכב המשמשים להובלת פסולת. המרשם יהיה פתוח לציבור ויפורסם באתר של המשרד להגנ"ס, למעט המידע על כלי האצירה. אך רק המובילים ואתרי הטיפול יהיו חייבים ברישיון.

בעלי רישיון יחויבו להפקיד ערבות

לפי החוק, כדי לקבל רישיון לעסוק בפסולת (אתרי טיפול והובלת פסולת בניין) יהיו חייבים להפקיד בידי המשרד להגנ"ס ערבות בנקאית בסכומים אלה:

• כלי רכב להובלת פסולת: 50,000 ₪. במקרה שבו למוביל יש יותר מ-4 כלי רכב להובלת פסולת תקרת הערבות היא 200,000 ₪.
• אתר טיפול בפסולת בניין: 500,000 ₪.

אתרי טיפול בפסולת בניין: התנאים שייקבעו ברישיון

כאמור, אתרי טיפול בפסולת בניין מחויבים לפי החוק ברישיון, שבו ייקבעו מגוון של תנאים והוראות. אלה עיקר ההוראות שיופיעו ברישיון:

• סוגי הפסולת שלאתר מותר לטפל בהם.
• הוראות להבטחת המשכיות במתן השירות, כולל זמני פעילות.
• כמות הפסולת שהאתר רשאי לטפל בה.
• יעדים איכותיים וכמותיים, כולל תנאים שמטרתם להבטיח שתוצרי הטיפול באתר שמתבצעים בו השבה או מיחזור יתאימו לשימוש חוזר.
• הוראות בנושא מסחר בתוצרי הטיפול בפסולת, כולל הוראות בנושא העברת והובלת התוצרים, מסירת מידע למי שרוכש אותם, לא כולל קביעת מחירים.
• תנאים מקדימים למתן רישיון שמטרתם למנוע מטרדים ומפגעים ולהגן על הסביבה ועל בריאות הציבור. לשם כך יפרסם המשרד להגנ"ס הוראות בהתאם לאסדרה האירופית שעליה יתבססו התנאים ברישיון.
• נוסף על אלה יוכל המשרד להגנ"ס לקבוע הוראות ותנאים בנושאים כמו:

• מניעה וצמצום סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה, כולל תנאים שיש לקיים לפני הפעילות ובסיומה.
• פעולות בתחום התחזוקה כדי להבטיח את בטיחות האתר.
• חובות בנושא מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום של כל נתון בנדרש כדי להעריך את ההשפעה הסביבתית של האתר, דרכי ומועדי המדידות, אמצעים ושיטות לאיסוף נתונים, עיבודם, תיעודם והערכתם.
• חובות בנושא רישום ותיעוד, כולל רישום של קנייה או מכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול.
• חובות בנושא דיווח ומסירת מידע למשרד להגנ"ס.

זכות ערעור על תנאי הרישיון של אתר טיפול

בהמשך לכך החוק קובע כי במקרים מסוימים אתרי טיפול בפסולת בניין יכולים לערער על תנאים והוראות שניתנו ברישיונם, כולל שילוב של שיקולים כלכליים:

• אם התנאי או ההוראה עלולים לפגוע מאוד באיכות השירות הניתן לציבור או למשק.
• אם התנאי או ההוראה עלולים לייקר מאוד את עלות השירותים באופן שיגרום לעלייה ניכרת ביוקר המחיה.
• אם יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי לבין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו.

כדי למנוע ריכוזיות: אתרי טיפול לא יוכלו לקבוע את המוביל

כדי למנוע ריכוז כוח רב מדי בידי אתרי הטיפול, חוק פסולת בניין קובע שאתר טיפול בפסולת לא יוכל להתנות את מתן השירות בשימוש במוביל פסולת מסוים. כלומר, יצרן הפסולת יכול להתקשר בנפרד עם אתר טיפול ועם מוביל לבחירתו.

מובילי פסולת בניין: חובה להתקין אמצעי איכון ובקרה

כאמור, גם מובילי פסולת מחויבים לפי חוק להירשם במרשם ולקבל רישיון כדי לעסוק בהובלת פסולת בניין. לצד זה החוק קובע כי כלי רכב להובלת פסולת בניין הרשום במרשם מחויב להתקין מגוון של אמצעי איכון ובקרה, בהם:

• נווטן (GPS) הכולל זיהוי שעה.
• חיישן פריקה.
• מד עומס.
• מצלמה אחורית.
• אמצעי האיכון והבקרה צריכים לפעול ברציפות ולהיות מחוברים למערכת מקוונת ומאובטחת.

מובילי פסולת בניין: חובה לנהל רישום מדויק בשטר המטען         

נוסף על אלה, וכדי להגביר את הפיקוח ואת הבקרה על מסלול הפסולת מנקודת המוצא ועד ליעד הפריקה, החוק קובע כי על מובילי פסולת בניין לנהל רישום מדויק בשטר המטען, כולל פרטים על יצרן הפסולת, סיווג הפסולת והרכבה.

הפרטים ידווחו במערכת מקוונת, בין השאר לפי נתוני אמצעי האיכון והבקרה שהותקנו בכלי האצירה או בכלי הרכב המשמש להובלת פסולת.

על המוביל למלא את הפרטים הנדרשים בשטר המטען ולקבל אישור בכתב מיצרן הפסולת וממפעיל אתר הטיפול שהפסולת נקלטה בו. אחרי שהמוביל פורק את הפסולת, הוא נדרש לשלוח העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר הטיפול.

רשויות מקומיות: החרגה מחלק מהכללים, בתנאים מסוימים

במהלך הדיונים שנערכו בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת על נוסח חוק פסולת בניין, מרכז השלטון המקומי והאזורי, מתחו ביקורת על נוסח החוק  והציגו שורה של דרישות, בין השאר בנוגע לסמכויות הפיקוח והאכיפה ודרישה שלא לכלול בחוק זרמי פסולת אחרים. רק חלק מדרישותיהם קיבלו מענה בנוסח החוק הסופי.

למשל, נוסח החוק מחריג את הרשויות המקומיות מחלק מהחובות (רישוי, מרשם והתקנת אמצעי איכון ובקרה) החלות על עוסקים בפסולת. ההחרגה חלה אם הרשות מציבה כלי אצירה, מפנה, מובילה או מטפלת בפסולת בניין, ואם מתקיים אחד משני תנאים אלה:

• הפסולת נוצרה בתחומה של הרשות. בתחום הטיפול בפסולת בניין, די בכך שרק חלק מהפסולת נוצרה בתחומיה של הרשות.
• הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות אחרות (לפי סעיף 233א לפקודת העיריות) או שמדובר ברשות מקומית שבה מכהנת מועצה ראשונה.

עם זאת, כשרשות מקומית מתקשרת עם גורם חיצוני שאינו עובד הרשות לצורך פעולות בתחום פסולת הבניין, אותו גורם אינו פטור מחובת רישום או רישיון או כל חובה אחרת שנקבעה בחוק.

לצד אלה, החוק מפרט את הכללים שבכל זאת יחולו על כלי רכב להובלת פסולת ואתרי טיפול בפסולת שבבעלות הרשות המקומית.

יצרני פסולת בניין: התקשרות עם אתרים ומובילים מורשים בלבד

עוד גורם שהחוק מטיל עליו שורה של חובות הוא יצרני פסולת בניין (יזם, קבלן, משפץ וכו'), אלה עיקר הוראות:

• חובת התקשרות עם אתר פסולת ועם מוביל מורשים כדי לפנות את הפסולת שברשותו לאתר מורשה.
• ההתקשרות עם אתר הפסולת יכולה להיעשות דרך המוביל, אך בתנאי שיצרן פסולת הבניין ישלם גם לאתר.
• אם יצרן הפסולת מתקשר עם אתר טיפול בפסולת שלא דרך המוביל, עליו להודיע למוביל לאיזה אתר טיפול עליו להוביל את הפסולת.
• על יצרן הפסולת לדרוש מהמוביל למסור לו את שטר המטען המאושר על ידי אתר הטיפול בפסולת המעיד שפסולת הבניין נקלטה באתר, כולל מועד הקליטה וכמות הפסולת.
• על יצרן הפסולת לשמור במשך 3 שנים לפחות תיעוד של שטר המטען שקיבל מהמוביל, אישור שפסולת הבניין התקבלה באתר הטיפול ואת התוכנית המפרטת את סוג וכמות הפסולת שצפויה להיווצר באתר (ראו בהמשך).

הקלות ליצרני פסולת בניין בכמות קטנה

החוק מבדיל בין יצרני פסולת בניין בכמות גדולה ליצרני פסולת בניין בכמות קטנה, שלגביהם נקבע:

• אם כמות פסולת הבניין קטנה מ-0.5 מטר מעוקב, יצרן הפסולת רשאי להוביל אותה ברכבו (שאינו רכב משא או רכב עבודה) לאתר מורשה ברשות המקומית שהוא מתגורר בה או במקום אחר.
• אם הרשות המקומית מספקת שירותי פינוי, ריכוז או טיפול בפסולת בניין, אפשר למסור את פסולת הבניין (גם אם היא בכמות גדולה מ-0.5 מטר מעוקב) לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה.
• על הרשות המקומית לספק שירותי פינוי לפסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות המקומית ולהקים ולהפעיל בתחומה (או יחד אם רשות סמוכה) אתר לריכוז או לטיפול בפסולת בניין.

יצרני פסולת בניין גדולים: הפרדה במקור, תוכנית טיפול ועוד

לעומת זאת, כשמדובר בעבודות בנייה בהיקף העולה על 2,000 מטר מרובע, החוק מטיל על יצרן הפסולת עוד כמה חובות:

• תוכנית טיפול: יש להכין תוכנית לטיפול בפסולת בניין שצפויה להיווצר במהלך העבודה הכוללת את פרטי יצרן הפסולת ועבדות הבנייה, הערכה של כמות פסולת הבניין לפי משקל וכמות, אמצעים להפחתת כמות פסולת הבניין, זיהוי ומיפוי חומרים שעלולים לזהם את הפסולת (אסבסט, לוחות צמנט מורכבים, מעכבי בעירה, חומרי איטום, חומרי בידוד וכו'), חומרים שיש להפריד במקור (עודפי עפר, אספלט, בטון ומוצריו, זכוכית, עץ, מתכות, פסולת אלקטרונית, גבס, מוצרי נייר, רהיטים), תוכנית להפרדה במקור ופינוי של פסולת אריזות, תוכנית לפינוי הפסולת מהאתר לפי סוג הפסולת, פירוט של המובילים המורשים ואתרי הטיפול ופירוט של מועדי הפינוי. התוכנית תוכן לפי הנחיות המשרד להגנ"ס שפורסמו באתר.
•  הפרדה במקור: במהלך העבודה יש להפריד את החומרים המסוכנים ואת החומרים למיחזור, לפי תוכנית הטיפול, ולפנות את הפסולת לטיפול לפי סוגיה.
• עדיפות למיחזור ושימוש חוזר: יש לתת עדיפות לשימוש חוזר ולמיחזור. יצרן פסולת רשאי למחזר פסולת באתר עצמו באמצעות נותן שירות בעל רישיון.
• תיעוד: על יצרן פסולת הבניין לתעד את אופן ביצוע העבודה לפי תוכנית הטיפול בפסולת בניין ולהציג את המסמכים לממונה, למפקח או למשרד להגנ"ס.

עודפי עפר: פינוי גם לאתרים שאינם אתרי טיפול

חוק פסולת בניין מתייחס גם לעודפי עפר, אך הוא מחריג הובלת ופינוי של עודפי עפר מהחובה להוביל אותם לאתר מורשה. כך, לפי החוק מותר לפנות עודפי עפר גם לאתר שאינו מוגדר אתר טיפול בפסולת בעל רישיון, בתנאי שהתקבל מראש ובכתב אישור של בעל האתר או הקרקע.

אם מדובר בקרקע חקלאית, עודפי העפר יפונו אליה לפי הוראות משרד החקלאות ובהסכמת המשרד להגנ"ס, ואחרי התייעצות עם משרד הפנים. עם זאת, יצרן פסולת עדיין יהיה חייב להתקשר עם מוביל מורשה לפינוי עודפי העפר והתשלום על פינוי עודפי העפר ייעשה באמצעות מנגנון התשלומים הממשלתי בלבד.

תשלום על השירות – רק דרך מנגנון התשלומים הממשלתי

לפי החוק, נותני שירות בתחום פסולת בניין יוכלו לקבל תשלום על השירותים שלהם (פינוי, הובלה או טיפול בפסולת בניין, הצבה או אספקה של מכולות) רק דרך מנגנון התשלומים הממשלתי.

נותני שירות בתחום ההובלה או הטיפול בפסולת בניין יקבלו את התשלום רק אחרי שהפסולת התקבלה באתר הקצה המורשה לטיפול בפסולת ורק אחרי שנשקלה.

גם בנושא זה יש החרגה של הרשויות המקומיות והן יוכלו לקבל תשלום מיצרן פסולת שלא דרך מנגנון התשלומים הממשלתי, בתנאים אלה:

• הפסולת נוצרה בתחום הרשות או בתחום רשות מקומית שכנה שאותה רשות הקימה איתה אתר טיפול בפסולת.
• השירות שהרשות המקומית מעניק בתחום פסולת הבניין פטור מחובת רישום או רישיון.
• החוק מדגיש שרשות מקומית אינה פטורה מלשלם לנותן שירות דרך מגנון התשלומים הממשלתי.

הצבת כלי אצירה: רישום, התקנת אמצעי איכון ופיקוח של הרשות המקומית

החוק מטיל על הרשות המקומית הוראות בנושא הצבת כלי אצירה לאיסוף פסולת בניין. אלה עיקר ההוראות:

• כלי האצירה חייב להיות רשום.
• בכל רגע נתון מותקן בכלי האצירה אמצעי איכון ובקרה.
• הרשות המקומית אישרה מראש להציב את כלי האצירה בתחומה וכלי האצירה הוצב לפי התנאים שהרשות המקומית קבעה.
• אישור הבקשה להציב כלי אצירה ברשות מקומית, יכלול תנאים והוראות בנושא סימון כלי האצירה, אופן הצבתו ופינויו בתום השימוש ועוד תנאים בנושא פינוי סדיר את פסולת הבניין, פיקוח על הצבת כלי האצירה ופינוי הפסולת.
• הרשות המקומית אחראית לפקח על כלי האצירה.

עיצומים כספיים: עד 500,000 ₪ למוביל או אתר בלי רישיון

החוק מטיל עיצומים כספיים בסכומים של עד 500,000 ₪, תלוי בסוג ההפרה.

תהליך אישור החוק: אחרי עשור של ניסיונות לקדם אותו

חוק פסולת בניין אושר במליאת הכנסת אחרי עשור של ניסיונות לקדם אותו: מאז 2016 ניסה המשרד להגנ"ס לקדם הצעת חוק בנושא. בשנת 2018 הצעת החוק הזו עברה בקריאה ראשונה בכנסת, אך תהליך החקיקה הופסק בגלל חילופי ממשלה.

לפני כ-3 שנים, המשרד להגנ"ס ניסה לקדם אותו שוב במסגרת חוק ההסדרים והצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, אך מיד אחר כך היא פוצלה מחוק ההסדרים לטובת המשך החקיקה בתהליך רגיל של הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנ"ס.

נוסח החוק שהמשרד ניסה לקדם לפני כ-3 שנים הסתמך על חובת התקשרות של יצרני פסולת ישירות עם מתקני הקצה, כשהמתווה "מדלג" על המובילים שהיו אמורים לפעול תחת אתרי הקצה. ואולם, כפי שדיווחנו, מתווה זה עורר התנגדות רבה מצד מובילי הפסולת, שטענו שאין הצדקה לפגוע בחופש העיסוק שלהם רק כי יש כמה מובילי פסולת עבריינים, וכי המתווה החדש מעניק כוח רב מדי לכ-20 אתרי הקצה וייצר שוק ריכוזי.

בגלל התנגדות המובילים, פרסם המשרד להגנ"ס לפני כשנתיים מתווה חלופי להסדרת ענף פסולת הבניין שעליו מתבסס נוסח החוק העדכני שאושר ביום שישי במליאת הכנסת.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. חוק שמירת ניקיון (פסולת בניין), המשרד להגנ"ס, 7.2026

חברות לפינוי וטיפול בפסולת בניין