המשרד להגנת הסביבה פרסם את נושאי המיקוד העיקריים שלו לשנים 2022-2021, במסגרת מסמך המציג את עיקרי המדיניות של כלל משרדי הממשלה.
התחומים שבהם מבקש המשרד להתמקד הם:
כתבות רלוונטיות:
התוכנית מציינת בקצרה את הצעדים המעשיים שהמשרד להגנ"ס מתכוון לנקוט בשנתיים הקרובות בתחום הפסולת. הדברים ברובם מוכרים ולא מחדשים, אך בכל זאת ניתן ללמוד על הדברים שהמשרד שם בראש סדר העדיפויות שלו.
כבר בחודש הבא צפוי להיכנס לתוקף חוק הפיקדון הנוגע למיכלים הגדולים ולהצטרף לחוק הפיקדון הקיים, תהליך שהותנע לפני כשנה, ע"י השרה הקודמת, והיישום שלו יעסיק את המשרד בשנתיים הקרובות.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מתכוון אף להרחיב את חוק השקיות ולחייב את כלל המשק למכור שקיות במחיר מכירה ולא לתת אותן בחינם.
כמו כן, המשרד מתכוון לקדם את הטיפול בפסולת אורגנית. כיום יש קול קורא פעיל של 250 מיליון ₪ להקמה ולתפעול של מתקני טיפול בפסולת אורגנית. לאחרונה אישרה הקרן לניקיון תוספת של 350 מיליון ₪ למטרה זו. המשרד מעריך כי יש צורך בכ-17 מתקני טיפול בפסולת אורגנית, שהתמיכה המשוערת הדרושה בהם היא של כמיליארד וחצי ₪.
גם תחום פסולת הבנייה עומד להיות במוקד הפעילות הקרובה של המשרד להגנת הסביבה, שמצהיר כי הוא יסדיר את הטיפול בה. כיום רווחת התופעה של השלכה פסולת בניין באופן פיראטי בשטחים פתוחים. פסולת הבניין המושלכת מזהמת את הקרקע ואת מי התהום וגורמת לפגיעה נופית בשטחים הפתוחים. אך המשרד להגנת הסביבה לא הצליח בשנים האחרונות להעביר חוק שיסדיר את הנושא בשל חוסר היציבות השלטונית.
ב-2018 עבר חוק פסולת בניין בכנסת בקריאה ראשונה ומאז הוא תקוע. הוא מציע להעביר את האחריות להובלת הפסולת ממובילי הפסולת אל מתקני הטיפול בפסולת, וכן שמתקן הטיפול יספק ליצרן הפסולת את כל שרשרת הערך של הטיפול, לרבות מכולה, הובלה וטיפול, וכי הרשות המקומית תפקח ותוודא שכל התהליך מתבצע כראוי. לא ברור אם המשרד להגנת הסביבה מתכוון לקדם את החוק הנ"ל במתכונתו הנוכחית או לערוך בו שינויים, אך לדבריו הוא מתכוון להתמקד בהסדרת הטיפול בפסולת הבניין בקרוב.
לצד זאת, המשרד להגנת הסביבה מצהיר שיפעל לקדם את הטיפול גם בזרם פסולת הפלסטיק.
בשבוע שעבר דיווחנו על צעדי מדיניות נוספים שהמשרד להגנ"ס מקדם בענף הפסולת, בין היתר בתחום פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית ועוד.
נושא נוסף שהמשרד להגנת הסביבה מתכוון להתמקד בו הוא רישוי סביבתי משולב, כלומר איחוד רוב ההיתרים הסביבתיים (היתר פליטה, היתר רעלים, רישיון עסק ועוד) הנדרשים ממפעלים ומבתי עסק להיתר אחד שיהיה תקף ל- 10-7 שנים.
מדובר במתווה שהמשרד מנסה לקדם כבר 7 שנים ללא הצלחה. כיום הליכי הרישוי של המשרד נעשים באמצעות היתרים מרובים, באופן בלתי מתואם, ללא הגדרת זמני מענה לפניות המפוקחים ובעזרת ממשקים דיגיטליים חסרים.
בחוק ההסדרים האחרון הייתה כוונה לקדם את הרישוי הסביבתי המשולב אך ברגע האחרון הוא הוצא ממנו והוחלט לקדמו בנפרד. מסמך ראשוני עם העקרונות פורסם בגרסה מוקדמת של חוק ההסדרים.
---
מסמכים רלוונטיים: