מאמרים

טיפול ביולוגי היא השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בקרקע מזוהמת מאחר ועלותה נמוכה יחסית, פשוטה מבחינה טכנולוגית והתפוקה שלה גבוהה
מאמר: אחת השיטות המקובלות לטיפול בזיהום מחומרים נדיפים בתווך הלא רווי היא שיטת שאיבת אדי הקרקע, SVE, המאפשרת טיפול In-Situ, בהפרעה מזערית או ללא הפרעה לפעילות האתר (כולל טיפול בזיהום הנמצא מתחת למבנים), ובעלויות נמוכות יחסית. הפרטים לפניכם
מאמר: הקרקע הועברה לטיפול ביולוגי בפארק המיחזור "קומפוסט אור" שבבקעת הירדן, לצורך השבתה לאחר השיקום
חברת וינדקס מציגה מכשיר ייחודי המשמש לאיתור תשתיות מתחת לפני הקרקע כדי למנוע פגיעה בהן
במעבר ממודל יצור לינארי למודל מעגלי, מטפלים מפעלי המלט, בנוסף לייצור מלט, גם בפסולות תעשייתיות וביתיות, ובכך תורמים להגנה על הסביבה ולהפחתת פליטות
מאמר דעה: מדוע התקבלה התנגדות איגוד הערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון להעברת סמכויות הפיקוח שלהם על מתקני חברת החשמל למשרד להגנ"ס, כפי שהוצע בתיקון תמ"א 10
מאמר דעה: מה התובנות לאחר 4 שנים של יישום חוק פסולת אלקטרונית? צחי עין גל, מנכ"ל תאגיד המיחזור המוכר אקומיוניטי חושף את המספרים, מצביע על הנקודות שזקוקות לטיפול רגולטורי, מספר על שיטה ייחודית לאיסוף פסולת אלקטרונית יקרת ערך, ועוד
מאמר דעה של מנהל סיכונים מנוסה בו הוא מדגים את תהליך חישוב רמת הסיכון של החלופות השונות ליבוא ואחסנה של אמוניה במפרץ חיפה: מיכל האמוניה, אוניה ואיזוטנקים
מאמר דעה: ד"ר עדו חורש, מדען בחיפה כימיקלים, מתייחס לראיון שפורסם ב-infospot בשבוע שעבר
מאמר דעה: האם חלופת האנייה היא דמיונית לחלוטין, אינה אפשרית טכנית, אינה חוקית, אינה בטיחותית ואין לה כל סיכוי להתממש? והאם הפוליטיקאים יצטערו על התבטאויותיהם בנושא האמוניה? מאמר דעה של פרופ' אהוד קינן ותגובה מפורטת של המשרד להגנת הסביבה
לפניכם מאמר דעה של פרופסור אהוד קינן המנתח את תמונת המצב לקראת פקיעת הדד-ליין לריקון מיכל האמוניה בחיפה. המשרד להגנת הסביבה וחיפה כימיקלים עומדים במרכז הביקורת שלו. מה הם חושבים על הדברים של קינן?
ד"ר עדו חורש, מדען מחיפה כימיקלים, תוקף את מעורבותו של פרופסור אהוד קינן מהטכניון שלקח חלק מרכזי במאבק לסגירת מיכל האמוניה בחיפה לצד עיריית חיפה ועדיין מתבטא בנושא החלופות לאספקת אמוניה לתעשיית הדשנים. מה הם טענותיו? ומה חושב על כך פרופסור קינן?
מומחה לחומרים מסוכנים סוקר את ניהול הסיכונים לשימוש באמוניה, שהינו גז רעיל המשמש במתקני קירור רבים
האם השיקולים הכלכליים יובילו את השינויים הסביבתיים? מה אפשר ללמוד על ארה"ב מניתוח המקרה הישראלי? מאמר דעה של אחד מבכירי אנשי המקצוע בישראל
ד"ר עדו חורש מחיפה כימיקלים מציג את הפתרון שאושר בממשלה לאספקת אמוניה ועונה להתנגדות שהעלתה עיריית חיפה
היה מצופה, כי האקדמיה תתייצב בעת הזאת לימין התעשייה במציאת פתרון, אם בחשיבה מקורית וחדשנית למציאת מוצא טכנולוגי, כל שכן באמירה מפורשת כי לא ניתן לוותר על תעשייה זו
חוק פסולת אלקטרונית מחייב יבואני סוללות ביעדי מיחזור. מה הנזק הבריאותי והסביבתי מסוללות? כיצד ממחזרים אותן? ועוד
מתודולוגיה למדידת איבוד חומרי גלם בתהליכי הייצור ובחינת חלופות לעידוד ההתיעלות
מאמר: טכנולוגיה חדשנית רותמת את המגוון העצום של אוכלוסיית החיידקים הטבעית, לפירוק מלא של מזהמים אורגניים מוכלרים המומסים במי התהום, לרמת מי שתיה. היתרונות: שיקום האקוויפר מתבצע תוך חסכון רב בשטח המתקן, חסכון באנרגיה וללא תוצרי לוואי
טראמפ מוחק מידע על שינוי אקלים מאתר הבית הלבן ביום ההשבעה לנשיאות וממנה בכירים מכחישי שינוי אקלים. סין מזדרזת לנצל את החלל שנוצר ומאמצת את דיפלומטיית האקלים
...טוען נתונים...
רוצה לפרסם מאמר?

רוצים לפרסם מאמר באתר ?

צרו קשר: info@infospot.co.il

נא לציין את נושא המאמר ופרטי יצירת קשר ונחזור אליכם בהקדם.

תודה

צוות infospot