מאמרים

יותר ויותר מדינות וחברות מאמצות את תקני הדיווח לקיימות ואקלים שהושקו לפני פחות משנתיים, כחלק מתקן הדיווח החשבונאי הבינלאומי IFRS. כדאי לחברות ישראליות לאמץ את התקנים לא רק כדי לעמוד ברגולציה בינלאומית, אלא גם כדי ליהנות משורה של יתרונות עסקיים

ועידת ישראל לכלכלה ירוקה תעסוק בסוגיות הבוערות: פתרונות כלכליים-סביבתיים שיביאו לצמיחה מחודשת לאור העלות של מלחמת "חרבות ברזל", ההשפעה הסביבתית של בתי חולים, תחרות 'גרינטן' בחנה את מידת הקיימות בענף הקניונים ונבחר זוכה, ועוד "אנחנו לא רק מדברים, אלא גם עושים. אקטיביזם במיטבו"

מאמר דעה: ההצהרות על הצלחת חוק השקיות לצמצם את צריכת השקיות – מטעות, ושקיות הנייר החלופיות בעלות השפעה סביבתית גדולה יותר

ישראל הצטרפה לאומות העולם המערבי עם האישור של חוק מס הפחמן לפני שבועיים, אך היא לא יכולה לנוח על זרי הדפנה וחייבת לקדם מנגנון סחר בפליטות

ניהול אנרגיה מקצועי יכול להביא לחיסכון קבוע של 10% בצריכת האנרגיה ולייצר מוקדי הכנסה פאסיביים, שחשובים במיוחד לאור עליית מחירי האנרגיה על רקע משבר האקלים. למרות זאת, תפקיד ממונה האנרגיה נותר לעיתים קרובות שולי וחסר סמכויות. השקעה קטנה ונבונה בהכשרת ממונה אנרגיה מקצועי, תחזיר את עצמה במהירות, תשפר את תדמית הארגון, ותייצר יתרון תחרותי

מס הפחמן המוצע משקף רק שליש מהעלויות הסביביתות הנובעות משימוש בגז טבעי, ומתעלם מייצוא גז טבעי למדינות אחרות שאין בהן מס פחמן

מאמר דעה: בצל המלחמה וחוסר היכולת להסתמך על ייבוא דלקים ממדינות אחרות, יש לבחון מחדש את ההחלטה לפנות את בתי הזיקוק מחיפה

בחודש הבא תיכנס לתוקף "דירקטיבת מכס הפחמן" באירופה ותחייב יבואנים של מוצרים מסוימים לעבור תהליך בירוקרטי מסורבל שמטרתו לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של המוצר המיובא. הדבר עלול לפגוע ביצואנים הישראלים. מה עליהם לעשות?

הרשות לני"ע שלחה לחלק מהחברות הנסחרות בבורסה שאלון שעוסק בסיכוני סביבה ואקלים ובו דרישה למיפוי, זיהוי ופירוט מדיניות החברה בנושא, כולל תוכנית אכיפה וציות והערכת ההשפעות כספיות של סיכוני הסביבה הרלוונטיים לחברה

מאמר דעה: קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, כמו קודמתה, מתמקדים בקידום חוק אקלים מחמיר וכן בהחמרת האכיפה על תעשיה מזהמת. התמקדות במטרות אלה מסיחה את הדעת מבעיות סביבתיות חשובות יותר, ובראשן הטיפול בפסולת

לאחרונה החליט ביהמ"ש העליון בארה"ב לצמצם את סמכות הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית להגבלת פליטת הפחמן מתחנות כוח פחמיות. מה המחוקקים והממשלה הישראלים יכולים ללמוד מכך בהקשר לחוק האקלים שבדרך?

מאמר דעה: מהן אג"ח כחולות, מי מממן את הנפקתן, באילו פרויקטים הן מושקעות והאם הן יצמחו במהירות כמו האג"ח הירוקות?

הפרת החלטות ממשלה ובפרט כאלה העוסקות בהפחתת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות הוכיחו שרק חקיקה מחייבת תביא לתוצאות, בייחוד בתחום מורכב עם השפעות ארוכות טווח כמו אקלים

הטרנספורמציה של סין לסגירת מעגל הייצור והצריכה מעלה הילוך וב"תכנית החדשה למעבר לכלכלה מעגלית" היא מציגה את כיווני הפעולה שלה, החל מביסוס ויצירת אקוסיסטם לתעשיית המחזור בדגש על פסולת מוצקה בתפזורת, פסולת מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וסוללות עבור למהפכה ירוקה בתעשיית השילוח ואריזות וכלה בחיזוק הרשויות המקומיות ואיזורי תעשייה ירוקים

השוק הקוריאני הוא אחד משווקי המחזור המתקדמים באסיה, והוא עדיין מחפש פתרונות מגוונים ומתקדמים להשבת הפסולת לתהליכי הייצור, החל ממחזור פסולת פלסטיק בדגש על מחזור כימי, עבור למחזור אלקטרוני וסוללות וכלה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בדגש על מימן ודלקים אלטרנטיביים לצד צמצום התלות בייבוא חומרי גלם לתעשייה היצרנית המקומית

ביקורת שיפוטית נגד ממשלות על חוסר המעש שלהן לנוכח משבר האקלים כבר נפוצה בעולם, והמגמה הזאת תלך ותגבר יחד עם הבעיה. בישראל הנושא הבוער שיגיע לפתחם של בתי המשפט הוא אזלת היד של המדינה לנוכח האסונות הצפויים – מעליית גובה פני הים ועד התגברות הבצורת. אולי לחץ שתפעיל מערכת הביטחון יחולל את המפנה

הטלטלה שעוברת הכלכלה העולמית, לצד הידלדלות במשאבים, העלו את הצורך העולמי לעבור למודל כלכלי חדש. במקסיקו הבינו שעל מנת להתמודד עם כמות הפסולת האדירה במדינה, עליהם לזנוח את הכלכלה הלינארית ולחפש פתרונות מעגליים. בתוך כך, עסקים שונים החלו לבחון דרכים לשימוש חוזר בפסולת תעשייתית. במשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי הבינו את הפוטנציאל הגלום עבור חברות ישראליות בתחום המיחזור להשתלב בשווקים בינלאומיים, בתוכם גם בשוק המקסיקני

מאמר: כחלק מהמגמה העולמית, מפעל המיחזור 'גוד טוק' שהחל לפעול לפני כשנה, קולט רדיאטורים של מזגנים ביתיים ותעשייתיים, ומפריד מהם אלומיניום ונחושת בתהליך מפוקח וסביבתי

מהן הבעיות הקשות ביותר בתחום רישוי עסקים וכיצד אפשר להתמודד איתן? קורס חדש בנושא לבעלי עסקים שמבקשים להכיר את זכויותיהם וחובותיהם

כשוועידת האקלים בגלזגו הסתיימה, רבים כינו אותה "כישלון", אך האם היא הייתה יכולה להסתיים אחרת והאם לא נרשמו בה הישגים חשובים? ד"ר ליעד אורתר מסכם