מאמרים

בחודש הבא תיכנס לתוקף "דירקטיבת מכס הפחמן" באירופה ותחייב יבואנים של מוצרים מסוימים לעבור תהליך בירוקרטי מסורבל שמטרתו לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של המוצר המיובא. הדבר עלול לפגוע ביצואנים הישראלים. מה עליהם לעשות?

הרשות לני"ע שלחה לחלק מהחברות הנסחרות בבורסה שאלון שעוסק בסיכוני סביבה ואקלים ובו דרישה למיפוי, זיהוי ופירוט מדיניות החברה בנושא, כולל תוכנית אכיפה וציות והערכת ההשפעות כספיות של סיכוני הסביבה הרלוונטיים לחברה

מאמר דעה: קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, כמו קודמתה, מתמקדים בקידום חוק אקלים מחמיר וכן בהחמרת האכיפה על תעשיה מזהמת. התמקדות במטרות אלה מסיחה את הדעת מבעיות סביבתיות חשובות יותר, ובראשן הטיפול בפסולת

לאחרונה החליט ביהמ"ש העליון בארה"ב לצמצם את סמכות הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית להגבלת פליטת הפחמן מתחנות כוח פחמיות. מה המחוקקים והממשלה הישראלים יכולים ללמוד מכך בהקשר לחוק האקלים שבדרך?

מאמר דעה: מהן אג"ח כחולות, מי מממן את הנפקתן, באילו פרויקטים הן מושקעות והאם הן יצמחו במהירות כמו האג"ח הירוקות?

הפרת החלטות ממשלה ובפרט כאלה העוסקות בהפחתת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות הוכיחו שרק חקיקה מחייבת תביא לתוצאות, בייחוד בתחום מורכב עם השפעות ארוכות טווח כמו אקלים

הטרנספורמציה של סין לסגירת מעגל הייצור והצריכה מעלה הילוך וב"תכנית החדשה למעבר לכלכלה מעגלית" היא מציגה את כיווני הפעולה שלה, החל מביסוס ויצירת אקוסיסטם לתעשיית המחזור בדגש על פסולת מוצקה בתפזורת, פסולת מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וסוללות עבור למהפכה ירוקה בתעשיית השילוח ואריזות וכלה בחיזוק הרשויות המקומיות ואיזורי תעשייה ירוקים

השוק הקוריאני הוא אחד משווקי המחזור המתקדמים באסיה, והוא עדיין מחפש פתרונות מגוונים ומתקדמים להשבת הפסולת לתהליכי הייצור, החל ממחזור פסולת פלסטיק בדגש על מחזור כימי, עבור למחזור אלקטרוני וסוללות וכלה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בדגש על מימן ודלקים אלטרנטיביים לצד צמצום התלות בייבוא חומרי גלם לתעשייה היצרנית המקומית

ביקורת שיפוטית נגד ממשלות על חוסר המעש שלהן לנוכח משבר האקלים כבר נפוצה בעולם, והמגמה הזאת תלך ותגבר יחד עם הבעיה. בישראל הנושא הבוער שיגיע לפתחם של בתי המשפט הוא אזלת היד של המדינה לנוכח האסונות הצפויים – מעליית גובה פני הים ועד התגברות הבצורת. אולי לחץ שתפעיל מערכת הביטחון יחולל את המפנה

הטלטלה שעוברת הכלכלה העולמית, לצד הידלדלות במשאבים, העלו את הצורך העולמי לעבור למודל כלכלי חדש. במקסיקו הבינו שעל מנת להתמודד עם כמות הפסולת האדירה במדינה, עליהם לזנוח את הכלכלה הלינארית ולחפש פתרונות מעגליים. בתוך כך, עסקים שונים החלו לבחון דרכים לשימוש חוזר בפסולת תעשייתית. במשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי הבינו את הפוטנציאל הגלום עבור חברות ישראליות בתחום המיחזור להשתלב בשווקים בינלאומיים, בתוכם גם בשוק המקסיקני

מאמר: כחלק מהמגמה העולמית, מפעל המיחזור 'גוד טוק' שהחל לפעול לפני כשנה, קולט רדיאטורים של מזגנים ביתיים ותעשייתיים, ומפריד מהם אלומיניום ונחושת בתהליך מפוקח וסביבתי

מהן הבעיות הקשות ביותר בתחום רישוי עסקים וכיצד אפשר להתמודד איתן? קורס חדש בנושא לבעלי עסקים שמבקשים להכיר את זכויותיהם וחובותיהם

כשוועידת האקלים בגלזגו הסתיימה, רבים כינו אותה "כישלון", אך האם היא הייתה יכולה להסתיים אחרת והאם לא נרשמו בה הישגים חשובים? ד"ר ליעד אורתר מסכם

מאמר דעה: מס פחמן הוא אמצעי ולא מטרה. הטלתו ללא צעדים מקדימים תגביר את יוקר המחיה, תפגע בתעשייה המקומית ולא תגרום לשינוי התנהגות – יש להתחיל בקידום אנרגיה מתחדשת, תימרוץ התעשייה, והטלת מס פחמן מקביל על יבוא לישראל, כמו באירופה, כדי למנוע פגיעה בתעשייה המקומית

מאמר דעה: פסק דין של המחוזי מחייב יצרנית משנה להתקשר עם תאגיד מיחזור מוכר, ומעלה סימני שאלה לגבי אופן יישום חוק פסולת אלקטרונית

מאמר דעה מאת פרופ' לכימיה אהוד קינן, מהטכניון, שמילא תפקיד חשוב בדיון הציבורי על סגירת מיכל האמוניה, וכעת מציג את עמדתו בשאלת עתיד מתחם בז"ן במפרץ חיפה

אילו שיטות הדברה נפוצות בחקלאות ומי מהן מסוכנת לסביבה? באילו מקרים יהיה צורך לבדוק אם הקרקע זוהמה בחומרי הדברה ומה הנזקים הבריאותיים מהם?

אלפי אתרים עם קרקע מזוהמת התגלו בישראל. איזה שיטות טיפול מומלצות? מה ההשפעה האקולוגית של זיהום בסביבה ימית? ומספר מקרים לדוגמא

על רקע אירוע זיהום חופי הארץ בזפת, מומחים מחברת איזיטופ מסבירים כיצד מטפלים בזיהום סביבה ימית וחופית ונותנים דוגמאות למקרים של שיקום חופים שהצליחו

חברת נצר השרון החלה בהליך טיפול ופינוי חומרים מזוהמים בקרקע ששימשה את מפעלי התעשייה הצבאית עשרות שנים